גדר ההפרדה למען גנבי הרכב
גדר ההפרדה, מתברר, רק עוזרת לגנבי הרכב. גם האזעקות הן בדיחה, ומשחטות הרכב חוגגות. תושבי שכונות הקצה בירושלים סובלים, והחלפים מגיעים למוסכים בעיר. קבלו את כל השיטות, התחבולות והמחירון הרשמי לכלי רכב גנובים. אחד מבכירי גנבי הרכב בעיר מגלה הכול על העסק הכי משתלם
עם זאת, בעוד ירידת מחירים משמעותית במכירת כלי רכב אינה נראית באופק, גנבי המכוניות סובלים בשנה האחרונה ממיתון כבד. השוטרים אורבים להם בכל מקום, משחטות נסגרות על ימין ועל שמאל ומערכות אזעקה חדישות מקשות על חייהם.
לא קל. נוסף לכך, אם בעבר התשלום שקיבלו הגנבים בעבור "מכה" יכול היה להגיע ל~20 אלף שקל, היום הם נאלצים להסתפק באלפי שקלים בודדים.
לנוכח המצב הנוכחי, הגנבים מגייסים את האויב השנוא עליהם ביותר: גדר ההפרדה. בזמן שהגדר מאמללת את מרבית האוכלוסייה הפלסטינית, לגנבי הרכב היא דווקא מסייעת היטב. "הגדר הפכה את העבודה להרבה יותר קלה", מספר תאופיק (שם בדוי), אחד מבכירי הגנבים בעיר, בראיון מיוחד ל"כל הזמן".
"עכשיו הרבה יותר קשה למשטרה לעקוב אחרי הגנב, שבורח לשטחים ונעלם. המשטרה מעדיפה לא להיכנס לתוך שטחי הרשות. בעיקרון אפשר להגיד שכל כלי רכב אפשר לגנוב. השאלה היא האם שווה להשקיע בגניבתו".
מנתונים שהגיעו לידי "כל הזמן", שלושת סוגי כלי הרכב החביבים ביותר על הגנבים בעיר הם סקודה אוקטביה, פולקסווגן גולף ומאזדה 3. יש שתי סיבות עיקריות לכך. קודם כול, הגנבים מעדיפים אותם עקב הביקוש הרב בקרב האוכלוסייה הפלסטינית למכוניות בעלות גיר רגיל.
נוסף לכך, גניבת מכוניות מסוג זה היא עניין פשוט להפליא: הגנב פורץ למכונית, מבצע חיבור פשוט לחוטים הנכונים, מתניע, ופוף - הרכב שלכם נעלם. גם אם מדובר בכלי רכב חדשים, בעלי מערכות אבטחה טובות יותר, יש פתרון: הגנבים משתמשים בטכנולוגיות חדשניות המאפשרות נטרול מערכות אלה. פשוט מגיעים עם מחשב הזהה לזה שבכלי הרכב, פותחים את המנוע, ומניעים אותו באמצעות המחשב, תוך עקיפת מערכת ההפעלה.
יש לציין כי התשלום שמקבלים הגנבים במשחטות זעום ביותר, על גבול האבסורד. כך, לדוגמה, אם גנב חוזר עם סקודה
נוסף לכך, אף שהביקוש בשטחים לכלי רכב יוקרתיים הוא נמוך יחסית, גם תעריף זה קיים. אם הצליחה החוליה לגנוב מרצדס אס~אל~קיי, ב~מ~וו סדרה 6 או יגואר, הגנבים יקבלו תשלום על סך 80 אלף שקל, שביעית מהמחיר המקורי. גם רכבי הסעות הפכו לפופולריים בקרב הגנבים. המחיר תלוי בקיומם של כיסאות בכלי הרכב.
כך, לדוגמה, המחיר ברמאללה לפורד טרנזיט עם כיסאות, מסתכם בכ~17 אלף שקל, בעוד שמחיר טרנזיט ללא כיסאות הוא 13 אלף שקל. מחיר המחירון של משאית מסוג וולוו הוא הגבוה ביותר. הגנב, במקרה זה, יקבל כמאה אלף שקל. משתלם. הצלחת לגנוב מכונית ולהביאה לחברון? תקבל בונוס של 200 שקל, בשל הסיכון שבהברחה. מה שנקרא, חברון מאז ולתמיד.
עם חלוף השנים פיתחו גנבי הרכב שיטות מיוחדות ומקוריות המסייעות לעבודתם. בין שמדובר בפריצה פשוטה לכלי רכב, שדידת הבעלים באיומים לאור היום, ובין שמדובר בפריצה לבית באישון הלילה וגניבת המפתחות. הכול הולך, העיקר לעשות את היומית.
אחת השיטות הנפוצות ביותר היא תצפית מודיעינית. לאחר שזיהו הגנבים את האובייקט הפוטנציאלי, שני תצפיתנים צופים על ביתו של הקרבן, ומדווחים כאשר השטח פנוי. כאשר הקרבן מתרחק ממכוניתו מגיע הצוות השני, שובר חלון, פותח את דלת המכונית ובורח לכיוון השטחים.
"הגנבים עובדים כמו משטרה", מספר תאופיק בגאווה שקשה לטשטשה. "הם עורכים תצפיות לאורך כל הכביש ובודקים מי מגיע ומי לא. ממש בודקים את דפוס הפעולה של הקרבן ואז גונבים את הרכב בקלות. כל מה שדרוש זה מעט סבלנות.
אתה נוסע עם החבר שלך לאורך כל היום ברחובות שבהם הגניבה היא הכי קלה, בדרך כלל מקומות הקרובים לשטחים. כאשר אתה מבחין באדם שעוזב את האוטו שלו ומשאיר מפתחות בתוכו, אחד מהשניים ישר קופץ לתוכו ובורח לכיוון אחת השכונות במזרח העיר, כדי להחביא אותו ל~24 שעות. אחרי שהם בודקים טוב~טוב שאין משטרה סמוך למקום הם מבריחים את הרכב לשטחים.
"יש כאלה שעושים את העבודה שלהם ליד הים. הם מחכים בחנייה שסמוכה לחוף, מתצפתים היכן האנשים מניחים את המפתחות, בין שמתחת לגלגלים ובין שמשאירים אותם ללא השגחה על החוף, וזהו.
"נוסף לכך, יש מצבים שבהם מבחינים התצפיתנים באדם קשיש. אחד מהם ניגש לזקן ומעכב אותו, והשני כבר מזמן בורח עם האוטו של הקשיש", מספר תאופיק.
שיטה נוספת שנחשפה לאחרונה במשטרת המחוז היא "המכונית המחופשת". לאחר שכלי הרכב הגנוב הגיע למחסום נוהגים הגנבים להסתירו בסמוך אליו. מאוחר יותר חוזרים הגנבים עם לוחית זיהוי פלסטינית, שמחליפה את זו הישראלית. כך הם עוברים לשטחים בבטחה עם לוחית זיהוי ירוקה. פשוט וקל.
לטענת תאופיק, שיטות אלה הן משחק ילדים בהשוואה למקצוענים. "כל מה שסיפרתי לך עד עכשיו זה כלום. הגניבות האלה רק מאמנות את הצעירים. המקצוענים, לעומת זאת, מפעילים רשת שלמה של פעילים. בדרך כלל, ראש החוליה שוכר למבצע לילי כעשרה אנשים, המכונים 'חיילים'. אחרי שלאורך היום התצפיתנים זיהו את האובייקטים, מגיע תורם של הפורצים. הם פותחים במיומנות את דלת הנהג, מנטרלים בקלות את האזעקה ואז קוראים ל'נהג', שחייב להיות מומחה לנהיגה מבצעית. ברוב המקרים הפורצים עצמם לא יודעים לנהוג.
בגלל זה, ראש החוליה מעדיף להביא נהג מבחוץ". לאחר הגניבה, כשהם מצוידים במכשיר מירס, נפגשים ה'חיילים' במקום מפגש מוסכם ומשם הם מתחילים לנוע בשיירה לכיוון השטחים. כלי הרכב שמוביל את השיירה הוא חוקי לגמרי ומכונה בפיהם של הגנבים "מלווה".
"אם המלווה מבחין במחסומים בדרכו לשטחים, הוא מיד מדווח על כך במירס", מוסיף תאופיק, "כשהוא מפעיל אורות ווינקר שמאלה או ימינה או מדווח בקשר שיש מחסום, כולם פונים אחריו. אם המלווה נתפס, לא נורא. הוא פשוט עושה תנועה מוסכמת שמעידה על כך שתפסו אותו וכולם מתפזרים. ככה הרבה יותר קל לגנוב. החמורים שהולכים על גניבות בלי ליווי נתפסים צ'יק~צ'ק", צוחק תאופיק.
כאשר מוברח כלי הרכב מעבר לקו הירוק הוא נמסר מיידית לבעלי המשחטות גדולות. החוליה באה על שכרה במקום, וכדי לא להיתפס על ידי שוטרים פלסטינים, כל אחד מזמין מונית וחוזרים בבטחה לתוך ירושלים. בעלי המשחטות מצדם יכולים לפעול בכמה דרכים, כל אחת יותר פלילית מהשנייה. ניתן, למשל, להשתמש בסוכנים המבקשים כופר מבעלי כלי הרכב הגנובים.
"אחרי שהרכב נגנב מפלוני~אלמוני מתקשר הגנב לבעל הרכב, מדווח על הגניבה ומבקש סכום מסוים בתמורה להחזרתו", מציין נצ"מ יהודה עטר, ראש יחידת אתגר של משטרת ישראל, שהוקמה במטרה להילחם בגניבות כאלה. "ברוב המקרים, בעל הרכב אכן מתפתה לשלם את הכופר.
לדוגמה, אם הרכב שלו עולה 50 אלף שקל ולא היה לו ביטוח בעת הגניבה, אז זה ממש משתלם לו: כשהוא מגיע לשטחים כדי לקבל את רכושו, גם הרכב שלו נשאר גנוב וגם שודדים לו את הכסף. אסור להאמין להם, מדובר פשוט בעבריינים גדולים. מעבר לכך, אנשים שמתפתים להיכנס לשטחים מסכנים את חייהם. קרו הרבה מקרים שבהם אנשים נשדדו, הוכו ואף נורו. אנחנו ממליצים לכל הציבור לא להתעסק עם אותם האנשים".
הדרך השנייה היא פירוק כלי הרכב לחלקים ומכירתם. בשנה האחרונה דפוס פעולה זה דעך, בעקבות חוק האוסר על תיקון כלי רכב בשטחים, שנכנס לתוקפו בינואר ביוזמתו של ח"כ משה כחלון (ליכוד).
על פי חוק זה, מי שמתקן כלי רכב בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, צפוי למאסר של עד שלוש שנים. על פי נתוני המשטרה, מדי יום נכנסים 50 כלי רכב לתוך הרשות, לצורכי תיקון. לדברי כחלון, מצב זה הוא גורם מרכזי בעידוד גניבות רכב, סחר בחלפים גנובים, זיוף זהויות רכב ומכירת כלי רכב מסוכנים לנהיגה.
אולם, לדבריו של תאופיק, מצב זה אינו ירתיע את החוליות, בעיקר מכיוון שהסכומים שמציעים מוסכים לא מורשים הם מצחיקים. "תגיד לי אתה, אם מוסך יציע לך חלק של מכונית ב~200 שקל במקום 800 שקל לאותו חלק במוסך בעיר, איפה תעדיף לקנות? גם ככה אף אחד לא אוכף את החוק הזה. לא נתקלתי במישהו שאמר שהוא מפסיק לתקן את רכבו בשטחים בגלל החוק הזה. יותר מזה, בעלי המשחטות רק פיתחו את שיטותיהם. לפעמים בעלי משחטות מתקשרים לחוליות ועושים הזמנה של כלי הרכב ספציפיים".
למשל?
"מגיע אדם שיש לו מכונית סקודה אוקטביה, שנפגעה בתאונת דרכים. בעל המוסך רואה שיש לו פגיעה בכנף ובדלת הקדמית. הוא מתקשר לבעל המשחטה, ואומר לו, 'אני צריך חלקים כאלה ואחרים בשביל לתקן את האוטו'. בעל המשחטה מיד מתקשר לראש החוליה, והאחרון מפעיל צוות לצורך איתור כלי רכב מתאים וככה זה ממשיך לעבוד".
אתה לא מפחד שיום אחד יתפסו אותך?
"אין מה לפחד. יש אנשים שזה הפך לשגרת חייהם. יש כאלה שזה בדם שלהם להיות גנבי רכב. בגלל הרשעות פליליות, לא נותר להם לעשות דבר מלבד גניבות. גם אם הם רוצים להתקבל לעבודה לגיטימית, בגלל ההרשעות אף אחד לא מוכן לקבל אותם. מה שנשאר להם זה פשוט להמשיך לגנוב. יש אנשים שעובדים פעם בחודש. ביום שישי ושבת גונבים שלוש מכוניות וכל החודש לא עושים דבר. בינינו, אני יכול להגיד לך שאם מצליחים עשר פעמים ופעם אחת נתפסים, אז זה משתלם".
לדברי נצ"מ עטר, קרוב ל~80 אחוז מכלי הרכב שנגנבים בישראל עוברים לתוך תחומי הרשות הפלסטינית. יתירה מכך, הוא מציין כי יש חלפים שמוצאים את דרכם גם למוסכים בישראל. "מלבד האזרח, גם המדינה מפסידה מזה בגדול", מספר עטר. "בשנה האחרונה נגרם נזק כלכלי של כמיליארד וחצי שקלים בשל העניין.
אם נגנב כלי רכב, הוא מפורק בשטחים ומחזירים את חלקיו כחלפים. המוסכים שעובדים בצורה חוקית מפסיקים לקבל לקוחות, מכיוון שהאחרונים מעדיפים להיכנס למוסכים לא מורשים. לא רק בתחום הכלכלי זו בעיה, גם בתחום הביטחוני. כאשר היינו בתקופת הפיגועים נמצא כי כל 65 כלי הרכב ששימשו לביצוע פעולות הטרור היו גנובים"
גניבת מכוניות מתבצעת, כמובן, בכל רחבי העיר. עם זאת, תושבי שכונות כגון פסגת זאב, הסמוכה לבית חנינא, רמות הסמוכה לבית איכסא ולרכס שועפאת והגבעה הצרפתית, הסמוכה לעיסאוויה, נאלצים להתמודד עם גל גניבות. ויתרה מכך, הם נאלצים לשלם סכומי כסף גדולים יותר לחברות הביטוח.
"אדם שמתגורר בשכונה שמועדת יותר לפורענות, ישלם סכום כסף גבוה יותר עבור הביטוח. תושב ירושלים ייאלץ לשלם סכום גבוה יותר מאדם שמתגורר בתל אביב, בגלל הקרבה לשטחים", מספר סוכן הביטוח ירון טל.
"למרות זאת, חשוב להבהיר שהכול תלוי באופי המיגון של כלי הרכב. בשנה האחרונה נאלצנו להתמודד עם המון גניבות, במיוחד של סקודה אוקטביה ומאזדה. סוגי המכוניות האלה משמשים מוניות ועל כן הם פופולריים מאוד בקרב גנבים".
במהלך השנה האחרונה הצליחו במשטרת המחוז להעלות על כמה גנבי רכב מתוחכמים. כך, למשל, המשטרה חשפה השנה חוליה המורכבת מארבעה חשודים שביצעו תרגיל עוקץ ענק. הארבעה נחשדו בגניבת עשרות מכוניות יוקרה ברחבי העיר. בין המכוניות האהובות עליהם - מרצדס, ב~מ~וו ומכוניות יפניות.
במהלך חקירתם התברר כי מדובר בתרגיל משותף, שנועד להונות חברות ביטוח ולהרוויח סכומים נכבדים מהפיצוי על הגניבה. החקירה המשטרתית החלה לאחר שאחד המעורבים בפרשה, שקיבל לידיו מכוניות גנובות בחברון, עירב את המשטרה בעניין.
לצד זאת, חוקרי מפלג המיעוטים במשטרת המחוז חשפו השנה חוליה שמנתה 12 חברים, תושבי מזרח העיר, שנעזרה בחיילת בשירות סדיר. החוליה גנבה מכוניות ברחבי העיר והעבירה אותן למשחטות בשטחים.
בחקירה גילו החוקרים לתדהמתם את שיטת הפעולה החדשה: החיילת נהגה "לפתוח ציר" עבור חברי הכנופיה, ועל פי החשד היא הובילה את חברי הכנופיה עם כלי הרכב הגנובים לכיוון רמאללה, כשהיא מודיעה להם על מחסומי פתע. זאת, באמצעות קשר טלפוני. בתמורה החיילת קיבלה תשלום בסך מאות שקלים על כל מכונית.
גדר ההפרדה הביאה אמנם לירידה דרסטית בכמות הפיגועים בתוך העיר, אולם כאמור כעת מתברר שדווקא היא מיטיבה עם הגנבים. "היו מקרים שבהם המשטרה ביצעה מרדף אחר הגנבים ובסמוך למחסום הפסיקה אותו, מכיוון שהשוטרים העדיפו שלא להיכנס לתוך שטחי הרשות", מספר תאופיק. "אף אחד לא בודק אותך כשאתה נכנס לשטחים. אתה פשוט נכנס וזהו".
למרות זאת, במשטרה מעודדים מנתונים סטטיסטיים חיוביים לגבי השנה האחרונה. מהמשטרה נמסר כי בשנה האחרונה יחידת אתגר מבצעת מעקבים על מרבית המשחטות בגדה המערבית.
מנתונים עדכניים שהגיעו לידי כל הזמן עולה כי בשנה האחרונה חלה ירידה של 20 אחוז בגניבות ברמה הארצית, לעומת השנה הקודמת. בירושלים חלה ירידה של 16.4 אחוז. כך, בעוד שבשנת 2007 נגנבו 4,753 כלי רכב מתחומה של העיר, השנה נגנבו 3,874 כלי רכב בלבד, עד כה.
גם נצ"מ עטר מסכים כי גדר ההפרדה לא היטיבה עם פעילות המשטרה. הסיבה לכך, הוא מסביר, היא העדפת הפן הביטחוני על פני הפלילי. "לצערי הרב, בניגוד לכניסה לתוך ישראל, כאשר עוברים לתוך השטחים, החיילים מעדיפים להתמקד בפן הביטחוני, וכך הגנבים עוברים בקלות לשטחים.
ככה זה כשהכניסה לרשות חופשית. אולם, לא הייתי אומר שזה משבש את הפעילות שלנו, אלא שהעבודה שלנו הייתה הרבה יותר קלה אם המעברים היו סגורים מתחום ישראל לתחום הרשות. זה היה מקשה על הגנבים".
1. מרצדס מיניבוס: 25 אלף שקל
2. מיצובישי פג'ארו קינג: 20 אלף שקל
3. ג'יפ ניסאן טראנו: 17 אלף שקל
4. פורד טרנזיט: עם כיסאות - 17 אלף שקלים; ללא כיסאות - 13 אלף שקל
5. ג'יפ מיצובישי פג'ארו דגם ישן: 14 אלף שקל
6. סקודה אוקטביה: 8,000 שקל
7. אאודי A3 : שנת 2007 – 8,000 שקל; שנת 1995 – 4,000 שקל
8. מאזדה 6: 7,500 שקל
9. סובארו B4: 7,000 שקל
10. וולוו: 7,000 שקל
11. פולקסווגן גולף שנת 2002: סולר - 5,500-4,500 אלף שקל; בנזין – 4,500-3,500 אלף שקל
12. פולקסווגן פולו: 5,000 שקל
13. מאזדה 3: 5,000 שקל
14. טויוטה קורולה: 2,500 שקל
15. סובארו שנת 1988: 1,500 שקל
16. סובארו ג'סטי: 1,500 שקל
17. מיצובישי לנסר: 1,500 שקל
18. פיאט אונו: אלף שקל
19. קטנוע סאנגיונג: אלף שקל
נא להמתין לטעינת התגובות
