קורעים שירים של רחל המשוררת
רחל המשוררת כתבה כמה מנכסי צאן הברזל של השירה העברית המודרנית ואהובה על רבים. כל כך אהובה עד שמישהו גונב באופן שיטתי דפים מספר שיריה, המונח על קברה בבית העלמין שבכינרת
פרופיל
רחל המשוררת ארכיון
אחרי שלא הצליחה להחלים ממחלת השחפת שתקפה אותה, נפטרה רחל ונקברה בשנת 1931 בבית העלמין הצופה לנופה המרהיב של הכינרת.
קברה של המשוררת, שרבים משיריה הולחנו והפכו ללהיטים על זמניים (למשל "זמר נוגה", "ואולי לא היו הדברים מעולם", "כינרת", "פגישה חצי פגישה", "גן נעול" ו"עקרה" ), הפך לאתר עלייה לרגל. במשך שנים הונח ספר השירים עב הכרס בקופסה מיוחדת הסמוכה לקבר, והמבקרים הרבים במקום נהגו לקרוא ממנו.
"את שירי רחל אפשר לקרוא בכל מקום, אבל לקרוא את זה מעל קברה זאת חוויה נפלאה", אומר שמוליק חדש, האחראי על בית העלמין. "מגיעים צעירים ומבוגרים שקוראים מהשירים בקול אחד לשני, משאירים בקשות סמוך לקבר ומותירים אחריהם שירים נפלאים משלהם.
לצערי, חלק מהמבקרים גם קורעים את השירים ולוקחים אותם למזכרת". שני השירים הפופולריים ביותר, שכמעט תמיד נקרעים ראשונים, הם "זמר נוגה", המספר על געגועים לאהוב, ו"עקרה", המספר על
תשוקתה של המשוררת הערירית לחבוק בן זכר, שבדמיונה נקרא אורי.
בקבוצת כינרת, שלאחרונה מתקשה לעמוד בהוצאות של אחזקת בית העלמין המפורסם שבו קבורה רחל, אובדי עצות נוכח להיטות היתר של המבקרים. "אנשים לוקחים כמזכרות את השירים ולא מתייחסים לזה כמו שצריך, לפעמים הספר כולו נגנב", אומר נחום (נחיק) סלע, אחראי העבודה בבית העלמין. "אבל אנחנו לא נועלים את הספר, כדי שזה יהיה נגיש לכולם. זה עם ישראל, ואין מה לעשות".
נא להמתין לטעינת התגובות
