"ברקת, תפסיק את הטירוף הזה"
ראש המשפחה הפלסטינית שהתגוררה עשרות שנים בבית המריבה במתחם שמעון הצדיק מת מהתקף לב שבוע לאחר שפונה ממנו. וגם: תושבי סילואן מפגינים נגד מדיניות ההרס של העירייה במזרח העיר
כפי שפורסם ב כל הזמן בית המריבה נמצא במחלוקת כבר עשרות שנים. מצד אחד נמצאת משפחת אל-קורד, שטוענת כי הבית שייך לה משנת 1956.
מנגד, עמותת "שמעון הצדיק" טוענת כי ב~1875 הבית נרכש כדת וכדין על ידי ועד העדה הספרדית.
ב-2006 הגיע הוויכוח לפתחו של בית המשפט העליון, שהחליט באופן נחרץ כי המתחם שייך ליהודים, לאחר שהשתכנע כי מסמך מהתקופה העות'מאנית, שממנו עולה כי הקרקע שייכת לערבים, אינו אותנטי. ב-2007 הוצא צו פינוי נגד המשפחה, והוא יצא אל הפועל בשבוע שעבר.
"עשרות שוטרים שנכנסו לבית עם פקידי העירייה הרגו את בעלי", אומרת השבוע פאוזיה אל~קורד, אשתו של מוחמד, "ב-1948 גירשו אותי מטלביה והפעם גירשו אותי גם מכאן. קנינו את הבית הזה מהממשלה הירדנית ב-1956 כדין ומאז אנחנו מתגוררים בו. אני פשוט הרוסה".
לטענת המשפחה הפינוי לפני שבועיים נעשה בהפתעה ובכוח ב~3:30 בלילה. השוטרים הוציאו את כל הדיירים מהבית, הזיזו את מרבית הרהיטים של המשפחה למחסן, והמתחם גודר וננעל.
"באותו רגע קיבל בעלי התקף לב", מספרת פאוזיה. "ביקשנו שאמבולנס יתקרב ויפנה אותו לבית החולים, אבל לא נתנו לנו. רק אחרי שעה נתנו לשני רופאים להתקרב לבעלי, שאמרו לנו שמצבו לא טוב.
רק בערב הצלחנו להביא את הזקן לבית החולים. אתה מבין איזה אבסורד? אפילו שמעתי כמה שוטרים מצחקקים בינם ובין עצמם, 'איזה בית הוא הבא בתור?'". אחרי יומיים של אשפוז בבית החולים שוחרר אל~קורד. באותו זמן, החליטה המשפחה להקים אוהל מחאה בסמוך לבית, שגם אותו הוחלט להרוס. ביום חמישי שעבר חטף אל~קורד התקף לב נוסף ומת.
בינתיים אוכלס הבית בידי תושבים יהודים. אולם פאוזיה לא מוותרת וממשיכה במלחמתה. אף שהרסו פעמיים את האוהל, חזרו בני המשפחה ובנו אותו מחדש. "אני נשארת פה עד שאחזור לבית. אני פה כדי ליידע מה ממשלת ישראל עשתה לי".
אין זה מקרה מוות ראשון לאחר פינוי מבנה לא חוקי. כפי שפורסם בכל הזמן, לפני כחצי שנה, נפטר אמין עבאס מדום לב, לאחר שביתו נהרס בידי העירייה והוא עצמו גורש מביתו. לטענת אחיו, שעד כה הספיק לבנות שני חדרים בביתו של עבאס, הפציר בו הפקח כי ברשות העירייה צו הריסה גם לשני החדרים החדשים, מכיוון שלא קיים היתר במקום זה. משציין כי אחיו נפטר בעקבות ההריסה וכי הדבר פורסם בעיתונות, טען בפניו הפקח כי הוא חרדי ולא קורא עיתונים.
לטענת חבר המועצה מאיר מרגלית (מרצ), מותו הטרגי של אל~קורד מצביע על תופעה מטרידה במיוחד. "יש מקרים רבים מאוד שבהם בעל הבית מת אחרי תהליך הדרגתי של דיכאון", סיפר מרגלית. "אדם הולך ונגמר בהדרגתיות. הוא הופך לכלי ריק. אנשים לא מבינים שהריסת בית זו הריסה של משפחה והריסה של חיים שלמים. אני זוכר שלושה או ארבעה אנשים רק בשנה האחרונה שנפטרו בסמיכות להריסה או לפינוי. אם אבדוק כמה מקרים
ובתוך כך, השבוע אירעה טבילת אש ראשונה לראש העירייה הטרי, ניר ברקת, בסוגיית צווי ההריסה במזרח העיר. כמאה מתושבי סילואן, בשיתוף העמותות "שומר משפט - ועד רבנים למען זכויות אדם" ו"עיר עמים", הפגינו ביום רביעי בכיכר ספרא נגד הריסת הבתים הלא חוקיים בכפר.
"תכניות המתאר לא מאפשרות לתושבי מזרח ירושלים לבנות באופן חוקי. גם צווי ההריסה שקיבלנו תמוהים מאוד. חלקם מתייחסים לבתים שנבנו עוד לפני 1967", אומר הרב אריק אשרמן, מנכ"ל עמותת "שומרי משפט". "התושבים רוצים לבנות באופן חוקי, אך העירייה מערימה קשיים".
התושבים גילו כי בזמן ההפגנה נשלחו דחפורים להרוס עוד מבנה לא חוקי בכפר. "הם ניצלו את העובדה שאנחנו בהפגנה כדי לבצע מחטף", טוען פאחרי אבו דיאב, תושב סילואן. "זו המתנה שקיבלנו מניר ברקת לכבוד תחילת תפקידו. מתנה לעיד אל~אדחא שיתקיים בשבוע הבא. אנחנו פונים אליו: 'בבקשה, תפסיק את הטרוף הזה'".
דוברו של ניר ברקת, אביתר אלעד, מסר בתגובה כי "ראש העירייה, אשר נכנס השבוע לתפקידו, לומד את הפרטים, ויגבש בשבועות הבאים עמדה בנושא".
נא להמתין לטעינת התגובות
