בגובה העיניים עם קרן נויבך
נולדה בקיבוץ ארז וגרה בתל אביב. עיתונאית ומגישת התכנית "מבט שני". מעריצה את אילנה דיין, ולא מפספסת את שלח ודרוקר. לא צופה ב"האח הגדול". 1417 מילים עם קרן נויבך (רווקה + 2), שאם לא הייתה עובדת הערוץ הראשון, ספק אם הייתה מגיעה לירושלים
"פרובינציה, אבל מקום מאוד טוב לגדול בו. הגעתי לשם כשהייתי בת שנה וחצי.זן סוג של חממה. לא היו בה רמזורים. קן הצופים המקומי היה מרכז חיי הנעורים שלי. הייתי מדריכה ורשג"דית והדרכתי קורס רשג"דים. כל כולי היה שם, עד שאמא שלי פחדה שלא אסיים בגרות בגלל הצופים. אבל זה לא קרה בסוף".
תל אביב
"זו העיר שלי היום. במהלך הצבא ואחרי שחזרתי מארצות הברית בגיל 23 עברתי לתל אביב. גרתי המון שנים ברחוב אחד העם, שהוא קסום בעיניי. היום אני גרה בשכונת ביצרון. אני לא מסוגלת לזוז ממנה: היא כמו אי. עברתי לשם כדי לגדל יותר טוב את ילדיי.
"זה כמו קיבוץ, שילוב מנצח. אני אוהבת את איך שתל אביב נראית. היא נפלאה בעיניי. כל כולה. היא קיימת כל הזמן ולא מפסיקה להשתנות, זו תחושה של בית מוחלט".
ירושלים
"מקום שמגיעים אליו בשביל לעבוד. כמעט 15 שנה של שלוש-ארבע פעמים בשבוע על כביש ירושלים-תל אביב. אני חושבת שאני יכולה לנסוע בכביש הזה בעיניים עצומות, אני מכירה אותו כל כך טוב, כי נסעתי בו כל כך הרבה פעמים, בכל שעה אפשרית, בכל מזג אוויר אפשרי: בשלג בגשם ובחמסינים. בשלב מסוים לא יכולתי לשאת את זה, אז גיוונתי ועברתי לכביש 443, כדי לשנות נוף. אבל זה לא הפך את הנסיעה לנסבלת יותר. ניסיונות הבילוי שלי בירושלים לא צלחו. תמיד הייתי מגיעה לזה אחרי יום עבודה מאוד ארוך, כך שכל מה שרציתי היה ללכת לישון".
רוממה
"מקום העבודה. הבניין המכוער היה פעם מלטשת יהלומים, דואגים להזכיר לנו כל הזמן. תמיד היינו אומרים שכדי שבאמת יהיה טוב, צריך להחליף הכול, אבל מצד שני זה מקום שעברתי בו את מרבית החוויות המקצועיות הכי חשובות שלי. זה בניין שאני נכנסת אליו בתחושות טובות, לא בתחושות כעס או מיאוס. מן חמימות כזו בתוך משהו שאדריכלית הוא מאוד בעייתי".
הערוץ הראשון
"בית מקצועי. המקום שבו למדתי לעשות טלוויזיה, שבו הייתי כתבת מדינית וכתבת פוליטית ועשיתי מבחינה עיתונאית את הדברים הכי משמעותיים שלי. אני ממשיכה לעשות במקום הזה והוא מאפשר לי להתפתח מבחינה מקצועית ולהגיע למקומות מרתקים ומאתגרים, לאירועים פוליטיים גדולים ולמלחמות. זה מקום שבו פגשתי אנשים שלימדו אותי המון, אנשים שרובם הפכו להיות חבריי הטובים".
וושינגטון
"עיר נפלאה, יפהפייה. עברתי שם שלוש שנים נפלאות, גם אישית וגם מקצועית. למדתי שם המון. הגעתי בתור ילדה בת 20 שיצאה מגלי צה"ל עם שאיפה להיות כתבת התחנה בוושינגטון. מפקדיי קיבלו את הרעיון בברכה.
"לא ידעתי איך לעשות את זה - פשוט עשיתי את זה. הכרתי שם את התקשורת האמריקנית. עיתונאים ישראלים ואמריקנים ותיקים לימדו אותי המון דברים. למדתי שם מה זו החוויה וההוויה האמריקנית. זה חשוב, כי אנחנו מאוד מושפעים מארצות הברית ומקבלים משם המון דברים. זה חלק מהבניין שבנה ומרכיב אותי".
טכנאים
"אנשים שהכי קל לרדת עליהם, ולפעמים ממש לא בצדק. טכנאי הוא מישהו שלפעמים יכול להוציא אותך מדעתך באמצע ראיון או כתבה, ולפעמים יכול גם להציל אותך. אנשים טובים, מיומנים ומקצועיים, שגם להם לא פשוט במערכת הזו".
עיצומים
"לא חוויתי. אני הגעתי לערוץ הראשון ב~1993. אחרי כן התחיל הערוץ השני ועיצומים כבר לא היו נשק, זה לא היה חלק מההוויה שלי".
יום שלישי
"זה היום היחיד שבו אני לא מגישה את תכנית הרדיו 'סדר יום', אז בו אני יכולה להספיק לעשות דברים לפני שהילדים חוזרים".
"יומן חדשות"
"תכנית מצוינת שחברתי הטובה והאהובה גאולה אבן הגישה במשך שנים. אני מקווה שהיא תמשיך להיות מצוינת גם בהגשתם של בן כספית ואיילה חסון, אין לי ספק שכך יהיה".
אורי לוי
"איש מקסים, פשוט בן אדם".
ערוץ 10
"מהדורת חדשות יוצאת מן הכלל. יש שם חשיבה אחרת, והם גרמו לתזוזה חיובית וטובה בשיטות עבודה והסתכלות, גם בערוץ הראשון וגם בערוץ השני. הם עושים מהדורת חדשות טובה, ומהדורת שישי טובה מאוד. אני אוהבת את עופר שלח ורביב דרוקר".
חדשות ערוץ 2
"מדורת השבט. מהדורה מקצועית מאוד, שנעשית בקפידה. הם מאוד מדויקים. בתור מי שמגישה תכנית אקטואליה ברדיו, אני צריכה לראות
סקופ
"המטרה של כל עיתונאי ביום~יום".
בחירות
"היו לנו יותר מדיי בשנים האחרונות, לא? תכף תבוא עוד אחת, והאמת היא שאין לי כל כך מה להגיד על זה. דווקא לי".
טלוויזיה
"כמעט לא רואה. פעם הייתה לי תקופה של התמכרות לסדרות - 'סופראנוס', 'סי~אס~איי' ו'אבודים'. עזבתי את זה כי הבנתי שזה גוזל לי יותר מדיי זמן. אני רואה קצת חדשות לצורכי עבודה; הילדים שלי רואים ערוץ הופ, ובזה נגמר העניין".
ציפי לבני
"מועמדת לראשות הממשלה".
אוכל
"מנהלת עמו יחסי אהבה-שנאה במשך שנים. אני גורסת שמעטות הנשים שאין להן איזה סוג של הפרעת אכילה. היחס שלנו לאוכל הוא מאוד לא טבעי. אנחנו לא מתייחסים אליו כאל דבר שצריך להזין אותנו - זה נהיה הרבה יותר מזה. נשים חיות בתקופה תובענית לגבי דימוי הגוף שלהן והמודלים שלהן. הפתרון היה לגבש אורך חיים מאוד בריא: לאכול בצורה מאוד בריאה ומאוד מסודרת. אבל עשיתי דיאטות המון שנים וזה היה חלק בא והולך בחיי תמיד. אני מאוד שומרת כל החיים, וגם עושה יוגה. נראה לי שזה מה שעוזר לי לשמור על חיים שפויים".
תקיפה מינית
"התנדבתי המרכז לנפגעות תקיפה מינית בתל אביב. אנחנו חושבים שהתפתחנו והתקדמנו, אבל יש תגובות שמראות שהמלאכה רבה והדרך ארוכה".
"סדר יום"
"התכנית החדשה שלי. מאוד נהנית לעשות אותה. מיום ליום אנחנו – אני, העורכת והמפיקות – מכוונות את אופי התכנית לכיוון מאוד ברור. בהתחלה, כשקראנו לעצמנו 'תכנית אקטואליה אחרת', מיד שאלנו את עצמנו, 'מה זאת אומרת? איך נצליח? למה להתיימר לעשות תכנית אקטואליה אחרת?'. לא תמיד זה מצליח, אבל אנחנו מתאמצות כל יום מחדש להביא נושאים שלא נמצאים בשיח האקטואלי של הפוליטיקה של הכנסת. אנחנו מביאות גם מרואיינים אחרים. זו רק ההתחלה, ואני מקווה להישאר לתקופה. זה לא קל, אבל לפעמים אנחנו יוצאות ב~10:00 בבוקר ואומרות, 'זה היה אחר, היה שווה לקום ב~5:00 בבוקר בשביל זה'".
"מבט שני"
"באמת תכנית דגל של הערוץ הראשון. צוות מדהים של עשייה דוקומנטרית. איתי לנדסברג וליאורה אמיר הם אנשים שיודעים לעשות תחקירים טלוויזיוניים כמו שצריך לעשות אותם. יש שם עבודה עיתונאית יוצאת מן הכלל. אני עושה את החלק האולפני, אבל העבודה האמיתית היא שלהם. הם מדהימים ובעיניי זו פשוט תכנית נפלאה, שאני חושבת שמגלים אותה עכשיו מחדש. הייתה ביקורת טלוויזיה מדהימה ב'ידיעות אחרונות'. התכנית מצוינת ואני שמחה שהיא ממשיכה. עכשיו החלה העונה החדשה והיא פשוט אחד הדברים היותר שווים לצפייה בטלוויזיה הישראלית".
אילנה דיין
"אחת ויחידה, אייקון. האישה שמחזיקה תכנית תחקירים מיומו הראשון של ערוץ 2. היא מבריקה וחרוצה – וזה מרשים אותי עד עמקי נשמתי בכל פעם מחדש. אני זוכרת ראיון איתה שבו היא סיפרה שלקראת ראיון שהיא ערכה עם מרגל רוסי, היא מילאה מחברת צהובה ברשימות. אני מלאת הערצה, כי אין בי את היסודיות הזו עד הסוף".
שידור חי
"תענוג, גם בטלוויזיה וגם ברדיו. אני תמיד אומרת שאני שונאת הקלטות. אם טעית בשידור חי, לא נורא, תתקן. הגדולה זה לצאת כמה שיותר קליל. זה לב לבה של העשייה הטלוויזיונית של החדשות".
ילדים
"המרכז. בסופו של דבר הם מרכז החיים שלי".
תלתלים
"תמיד רציתי שיער חלק. לפני כמה שנים התחלתי לעשות פן. אחר כך עשיתי גם החלקה יפנית. אני נהנית מכל רגע ואני אוהבת את השיער שלי חלק. יש אנשים שאומרים לי, 'יותר אהבנו אותך יותר עם תלתלים', ויש כאלה שאומרים, 'איך יפה לך החלק'. אז יוצא שזה נושא לשיחה ונורא נחמד וצחוקים. אני מרוצה".
נישואים
"מי שטוב בעיניו, יעשה. אין לי המלצות לאחרים. כל אחד יבחר את דרכו. אני לא מטיפה לאף אחד. תפיסת העולם שלי היא פרטית ומתאימה ונכונה לי. נישואים אף פעם לא היו מטרה, אלא זוגיות טובה. היה ברור שלא יהיו נישואים תחת הממסד הרבני, וגם לא ראיתי סיבה לנישואים אזרחיים. חתונה זה דבר מיותר בעיניי, זה סוג של צורך אנושי לשים חותם חיצוני על דברים שקיימים בכל מקרה – אהבה, הערכה, כבוד ורצון לחיות יחד.
"אנשים שהתחתנו מתגרשים לעתים; וגם מי שחי 12 שנה ללא נישואים, כמו אני זוגי, יכול להיפרד. עצם האירוע עצמו של החתונה הוא אחד מבזבוזי הכסף הגדולים בעיניי. קחו את הכסף, תפתחו חיסכון לילד שאתם מתכננים להביא, תחסכו לדירה, תבזבזו על עצמכם - אבל להוציא את הכול על לילה אחד, לא חראם?".
ג'ו בראל
"הוא אחד האנשים היחידים בעולם שעשו לי לא טוב בכוונה. בסופו של דבר הוא עזר לי יותר ממה שתכנן, כנראה: הוא הזיז אותי מתפקידי ככתבת מדינית, מה שגרם לי לצער ולפגיעה מקצועית, אבל בעקבות זה הגעתי למה שרציתי לעשות - להגיש. הוא לא עשה את זה משיקולים ענייניים. אבל אלה כבר חדשות ישנות".
"לונדון וקירשנבאום"
"נפלאה, נהדרת. הם גורמים לי עונג רב, כשאני מצליחה לראות אותם. אנשים חכמים והלוואי על כולנו להתבגר כך בתור עיתונאים. עיתונות זה מקצוע שנורא קשה להתבגר בו והם עושים את זה באופן נפלא ושומרים על החיוניות הנהדרת שלהם. אני מכבדת אותם ואת עבודתם עד מאוד".
"האח הגדול"
"הפכה לסיפור בתרבות הישראלית. את התכנית עצמה אני לא רואה; ניסיתי, וזה שיעמם אותי. מעבר לזה לא ברור לי למה אנשים הולכים להשתתף בתכניות מציאות, אבל אני כנראה במיעוט".
סיגריות
"נו, מה אני אעשה: אני מעשנת. הפסקתי לחמש שנים, חזרתי. זה ההרגל הרע שלי שאני הכי אוהבת".
רייטינג
"דבר חשוב, אין להתעלם ממנו. בערוץ הראשון, לשמחתנו, לא חייבים לחיות על פיו. הוא לא מכתיב כל פעימה מפעילותינו, בניגוד למה שקורה בערוץ 2, אבל זה דבר שאני רואה אותו מדי בוקר. אני מקבלת נתונים למייל ועוברת עליו. זה חשוב".
קרן נויבך
"כאחת האדם".
נא להמתין לטעינת התגובות
