הלילה הארוך בחייו של יונה יהב
זה התחיל בבוקר שופע אופטימיות ונגמר בלילה מורט עצבים, כשיונה יהב חשש מאוד מהפסד. בערב חיכתה לו יו"ר קדימה ושרת החוץ, ציפי לבני, ומה שהיה אמור להיות חגיגת הניצחון ב"לה טרצה" הפך ללילה לבן, שרק בסופו שיחרר יהב אנחת רווחה

לבני לא הטילה ספק בכך שהאיש שלה בחיפה, יונה יהב, ייזכה אותה ברגעי נחת ובתמונה מנצחת בעיתונים של יום המחרת.
דקות אחדות לפני המדגם של רדיו חיפה, אמר שרת החוץ ל"זמן חיפה": "הייתי במספר מקומות במדינה, ואני מסיימת את יום הבחירות המקומיות בחיפה. אין לי ספק שיונה יהב יזכה בבירור בבחירות. אני משוכנעת בזה".
חמש דקות אחריה נכנס למסעדה יהב עצמו, מלווה באשתו רבקה. יהב נראה מתוח יותר מאשר אי פעם במערכת הבחירות הנוכחית. שמועות כאלה ואחרות, מילאו את חלל האוויר. דיברו על מרוץ צמוד בינו לבין יריבו הגדול, יעקב בורובסקי. כל התחזיות והסקרים, שדיברו על רוב עצום ליהב, הפכו פתאום ללא רלוונטיים.
15 שעות לפני כן הכל נראה אחרת. בשעה שבע בבוקר, נפתחו הקלפיות בעיר חיפה. בשעה תשע וחצי התייצב יונה יהב, כולו חיוכים, בקלפי שברחוב ליבריה, והטיל את הפתק הנכון. מיד אחריו, מילאה גם רבקה את חובתה הדמוקרטית.
הזוג יהב, מלווה באנשי המטה ועיתונאים, התנייד במהלך היום במיניבוס. האווירה הייתה טובה. בכל מקום אליו הגיע, התקבל יהב בידידות על ידי פעיליו באותו אזור, וכן על ידי תושבים שנכחו במקום.
במיניבוס מספר יהב כי היו לו כמה מפגשים מרגשים במהלך היום.
כך, למשל, הוא פגש באחת הקלפיות את המורה שלו מכיתה א', אביבה חופש-שלמון, שפעלה, כך הסתבר לו, למען הצלחתו בבחירות. ליד המורה המיתולוגית, מצא יהב את חברתו מבית הספר היסודי, נורית ("אני לא יודע מה שם המשפחה שלה עכשיו"), שהפגינה את תמיכתה בחברה לספסל הלימודים.
בשעות הבוקר המאוחרות, הגיע יהב למתנ"ס הדר שברחוב ירושלים. הראש לוחץ ידיים עם כמה פעילים מהמגזר הרוסי, טופח על השכם, אוכל קוראסון ושותה לימונדה.
מהמגזר הרוסי, הישר למגזר הנוסף, הערבי. המיניבוס חונה ברחוב צהיון, בשערי בית הספר חיוואר.
לעומת הקורקטיות בה התקבל ברחוב הרוסי, הרי שכאן מתקבל הראיס בשמחה של ממש. כולם מקיפים אותו בהרבה אהבה. החיבוקים מרובים, ולחייו של יהב רטובים מנשיקות. כולם מבטיחים לו את קולם, מאחלים לו ניצחון ברור בסיבוב הראשון, ומסיימים בברכות.
למקום מגיע גם יו"ר הקואליציה בכנסת ויו"ר סיעת קדימה, ח"כ יואל חסון. חסון, לוחץ ידיים לעשרות אנשים שכלל אינם יודעים מי הוא בכלל. "באתי לתמוך ביונה כי הוא ראש העירייה שלנו. כל הנהגת קדימה תומכת בו", מפרגן חסון. "יונה הוא הסמל של העיר ושל האזור. אין לי ספק שהוא יזכה ויגיע להישגים יפים".
ובזמן שיונה יהב נותן ומקבל כאפות, אנחנו תופסים שיחה עם האישה שאיתו. רבקה יהב היא אישה מרשימה בפני עצמה. בעלת תואר דוקטור, מנהלת המרכז הרב תחומי באוניברסיטת חיפה. היא לימדה בבוקר באוניברסיטה, ולאחר מכן הצטרפה ליום הבחירות של בעלה. היא לא מתביישת להרים טלפונים, לשלוח מיילים ולעשות כל מה שצריך למען הניצחון. "אצל יונה, התפקיד של ראש העירייה הוא ייעוד של ממש", היא אומרת. "הוא עושה את תפקידו ממקום משמעותי, וזה מקרין על כולם".
רבקה יהב שלמה לחלוטין עם דרכו של בעלה: "הוא עבד מאוד קשה במהלך חמש השנים האלה. הבית שלנו הפך למעין סניף של מוקד 106 כי כל הזמן אנחנו עוסקים בבעיות של התושבים", היא אומרת. לעומת הבחירות הקודמות, סבורה יהב כי "הפעם, יונה מוכיח עשייה רבה ברחבי העיר, ומציג קבלות של ממש. הוא עושה מהפכה של ממש בעיר".

על המועמד היריב, שבשמו אינה נוקבת, היא אומרת: "יש מועמד שכל הזמן נילחם בכל דבר. מי שמשתמש במושגים של מלחמה, אני מראש לא הייתי בוחרת בו". וגם חשבון נפש אמיתי, עורכת הגברת הראשונה, ואומרת: "היו אנשים שהבנתי שרק אינטרסים מנחים אותם ולא התנתקתי מהם מבעוד מועד".
ומכאן, פונה המיניבוס לקרית אליעזר. בפתח בית הספר דרור מרגיש יהב כמו בבית. "אני מרבה להגיע לבתי הספר", הוא אומר. "אני לא מודיע על כך מראש, וכאשר אני מגיע אני נפגש קודם כל עם התלמידים. וחוץ מזה, אני מאוד אוהב לעשות שעת סיפור לתלמידים בבתי הספר".
ואחרי קרית אליעזר וארוחת הצהריים, ממשיך יהב ומסייר בקרית חיים, ברוממה ובאחוזה. ואז, בשעה רבע לעשר, חמש דקות אחרי ציפי לבני, מגיע ראש העירייה למסעדת "לה טרצה". כאשר מושמע סקר רדיו חיפה, שוררת במקום שתיקה. שקט של תדהמה. זו לא הייתה התוצאה לה ציפו הנוכחים. אנשי יהב ציפו לנוק אאוט, וקיבלו יתרון זמני קל בנקודות. כל המצלמות והמיקרופונים, התמקדו באיש אחד – יונה יהב.
יהב, באיפוק, אמר שני משפטים בדיוק: "נשב ונמתין לתוצאות האמת. המגמה בהחלט ברורה, אבל עדיין אין מקום להרמת כוסיות".
ציפי לבני, שאולי ציפתה דווקא להרמת כוסית, החלה לקום מכיסאה. לפני כן, אמרה רק כי "אני סמוכה ובטוחה כי חיפה בחרה נכון". ומלווה בשני עוזרים ובאנשי האבטחה של משרד החוץ, יצאה ממלאת מקום ראש הממשלה מהמקום, אולי לשתות כוסית במקום אחר, בו התוצאות ברורות יותר.
לאחר הסקר, מתכנסים אנשי המטה של יונה יהב במטה, שברחוב מוריה.
האווירה, עדיין קשה. מול היתרון השברירי שבסקר, מקווים שההצבעה המאסיבית, יחסית, ברכס הכרמל בשעות הערב המאוחרות, תשפר את המצב. יו"ר המטה, חדווה אלמוג, אומרת כי "אני מעריכה שהתוצאות יהיו טובות יותר מבחינתנו, מאשר במדגם. הציבור החיפני, לדעתי, הרבה יותר חכם מאשר הסוקרים. צריך להמתין לתוצאות האמת הסופיות. לא חשבתי שזה יהיה לילה לבן".
בהיכל הספורט ברוממה, סופרים את הקולות. בשעות מסוימות של הספירה, נרשם יתרון ליעקב בורובסקי. במחנה יהב גובר המתח. יהב אפילו לא חולם ללכת לישון. לא כך הוא תכנן את מה שהיה אמור להיות ליל הניצחון, ואשר הפך לליל שימורים. רק בתום הספירה, יכול היה יונה יהב להרגיש רגוע הרבה יותר. בקושי בקושי, בשיניים, אבל הוא ניצח.