בעד פורוש - לא בגלל הכיפה
"להיות ירושלמי זה לא רק מיקום גיאוגרפי, להיות ירושלמי זה כבר מזמן גם אופי. זה משהו שזורם בדם"
יהודה משי זהב צילום: מדור צילום-זק''א
לבבי יותר, מעורב עם הבריות, אוזן קשובה לזולת, מילה טובה, צ'פחה על הגב, אפילו ה"בוקר טוב" הירושלמי שונה מכל "בוקר טוב" אחר.
ירושלמי חי עם שפה משל עצמו ובדיחות פנימיות שזר לא יבין. זה בא מבפנים עם חיוך מאוזן לאוזן. ירושלמי יזהה ירושלמי גם בקצה העולם.
ירושלים היא בירת ישראל ולבו של העם היהודי. השם ירושלים מוכר בכל העולם, ואף מוכר יותר משמה של המדינה. מאות מיליונים נושאים עיניהם אליה. על אף שבשנים הקרובות תמנה אוכלוסיית העיר קרוב למיליון נפש, עדיין, כשאתה הולך ברחוב, תרגיש כאילו אתה מכיר את כולם, ותחושת הזרות הקיימת בערים קטנות משלנו אינה קיימת בירושלים.
וכזה בדיוק הוא המועמד מאיר פרוש, ירושלמי גזעי זה דורות, נצר למשפחה
מבוני ירושלים, מעורב עם הבריות, אינו יושב במגדל השן ואינו מדבר שפת "בית מרקחת." לעזור לזולת מושרש אצלו בדם, דלתו פתוחה לכולם ללא הבדל דת, גזע ומין, חילוני, דתי או חרדי.
הוא חי את כאבה של ירושלים ויודע גם יודע מה צריך לעשות כדי לשמחה. לא בגלל הזקן והפאות, ולא בגלל הכיפה, אלא בגלל מה שהוא. מאיר פרוש לראשות עיריית ירושלים מותאם כמו כפפה ליד.
נא להמתין לטעינת התגובות
