הזכות לדעת ולבחור
העובדה כי אנו תלויים ב"טוב ליבם" של המועמדים לחשוף ולהיחשף, יוצרת מצב בעייתי הפוגע בהתנהלותו התקינה של ההליך הדמוקרטי. כיצד יוכלו האזרחים לבחור באופציה הטובה ביותר עבורם, אם כל המידע אינו חשוף וגלוי בפניהם?
רגע לפני שניגשים לקלפי להצביע, אנו צריכים לבדוק מי הם המתמודדים, מה הם מציעים ומי מהם ישרת את האינטרסים שלנו בצורה הטובה ביותר. אבל איך עושים את זה? נכון להיום, מאגר המידע של משרד הפנים מספק רק רשימה שמית של המועמדים בכל רשות, אך אינו מספק פרטים אודותם ואודות מצעם.
אזרח הרוצה לדעת מה מציעים המתמודדים על ראשות העיר והמועצה המקומית, תלוי, למעשה, ברמת החשיפה אשר בוחרים להציג המועמדים והרשימות עצמם. בכך הפך כיום מבחן הנגישות למידע למצעד שלטי חוצות ואוטובוסים בעוד המבחן צריך להיות עד כמה המידע זמין, נגיש, ומהות המידע אשר ניתן לציבור הרחב.
עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל (שבי"ל), אשר חרטה על דגלה קידום נורמות של אתיקה ושקיפות, ניסתה לבחון מי מאמין בערכים חשובים אלו ומי אף מעניק את הכלים
הדרושים לבדוק את השקיפות שלו. הבדיקה העלתה ממצאים מדאיגים, שכן מספר מועט בלבד של מועמדים נתנו ביטוי לערכים של אתיקה ושקיפות במצעם. מדאיג מכך, ההתייחסות הייתה נקודתית ולא התייחסה לניהול הכולל של הרשות המקומית.
העובדה כי אנו תלויים ב"טוב ליבם" של המועמדים לחשוף ולהיחשף, יוצרת מצב בעייתי הפוגע בהתנהלותו התקינה של ההליך הדמוקרטי. כיצד יוכלו האזרחים לבחור באופציה הטובה ביותר עבורם, אם כל המידע אינו חשוף וגלוי בפניהם?
מה שנכון כלפי הבחירות המוניציפאליות קל וחומר נכון כלפי הבחירות הארציות. על הציבור לדרוש כעת, בעת התגבשות המצעים של המפלגות, כי יתייחסו למושגים של אתיקה ושקיפות ויפעלו לקיימם.
על ציבור הבוחרים לדרוש כי כללי ממשל תקין, אתיקה ושקיפות יעלו על סדר היום הציבורי ויהוו חלק בלתי נפרד מהתנהלותם של כלל הנבחרים. חובתנו כאזרחים במדינה דמוקרטית לנצל את הזכות שניתנה לו ולנסות ולהשפיע. חובה עלינו לדרוש כי ערכי אתיקה ושקיפות יהיו הכלי לבחירת הנבחרים.