נחשף צינור המים מתקופת דוד המלך
תעלה המזוהה עם ה"צנור" המוזכר בספר שמואל ב' התגלתה בעיר דוד. עד כה נחקרו כ-50 מטר בלבד מאורכה

עתיקות מימי בית שני בעיר דוד קלרה עמית באדיבות רשות העתיקות
החפירות העיר דוד נערכות זו השנה הרביעית על ידי ד"ר אילת מזר מטעם מרכז שלם ועמותת אלע"ד. פתח התעלה נחשף במקרה בסוף ינואר השנה, במהלך חפירה בשטח G מתחת לרבדים מסוף ימי הבית הראשון.
עד כה נחקרו כ-50 מטר בלבד מאורכה. התעלה, שמידותיה מתאימות למעבר אדם, נמשכת הלאה הן לצפון ולדרום, אך בהמשכה היא סתומה בשפכים ובמפולות.
במהלך החפירות התברר שחלק מקירות התעלה בנויים, ובחלקם נעשה שימוש בדופן הסלע כצינור טבעי לאורך חלקו העליון של המדרון המזרחי של עיר דוד. במאה העשירית לפנה"ס נבנה מעליו מבנה אבן גדול, שזוהה על ידי ד"ר מזר כארמון דוד. לפי ממצאיה, התעלה שימשה להזרמת מים לבריכה שנמצאה בסמוך לארמון, מצדו הדרום מזרחי.
לקראת סוף ימי הבית הראשון (תחילת המאה השישית לפנה"ס), שימשה התעלה כמעבר מילוט לבורחים מהעיר בזמן המצור הבבלי, בדומה לתיאור הבריחה של המלך צדקיהו מן העיר הנצורה (כמתואר בספר מלכים ב').
בשלב זה נבנו קירות נוספים כדי למנוע אפשרות כניסה לתעלה מן המדרון, וכדי למנוע חדירת שפכים ומפולות לתוכה. בתוך התעלה התגלו נרות חרס שלמים אופייניים לסוף ימי הבית הראשון, המעידים על זמן השימוש האחרון בה.
לאחר חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס נשכח דבר קיומה של התעלה.
לדברי ד"ר מזר, מאפייני התעלה, זמנה ומיקומה מעידים על כך שהיא תעלת המים מפרשת כיבוש ירושלים.
פירוש המילה "צנור" כתעלת מים משתמע מן הפסוק בספר תהילים מ"ב ח: "תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו".
לדברי ד"ר מזר, הגילויים החדשים בחפירות עיר דוד שופכים אור על ההיסטוריה הקדומה של ירושלים ועל המציאות המתוארת במקרא-לעיתים ברמת דיוק מעוררת השתאות. החפירות נערכות בחסות אקדמית של המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית.