מרכז פרס הזמין לארץ אמן שתרם כסף לחמאס
"זמן תל אביב" ו-"כל הזמן" חושפים: כניסתו של קט סטיבנס, יוסוף איסלאם, לישראל נאסרה בעבר. לבית הדין הצבאי הוגש נגדו כתב אישום לפיו העביר מאות אלפי דולרים לארגון החמאס. בארצות הברית נמנעה כניסתו בנימוק של שמירה על הביטחון הלאומי. כל אלו לא הפריעו למרכז פרס לשלום להזמינו לחגיגות העשור להיווסדו. אכן נעשתה פנייה לזמר ואנו מצפים לתשובתו, נמסר מהמרכז בתגובה
אלא שברשימת המוזמנים הארוכה לאירוע, המתקיים בסוף החודש, ניתן למצוא גם אישיות שנויה במחלוקת, שלא תמיד הביעה "מסרי אהבה ותקווה לשלום", ודאי לא בין ישראל והפלשתינים: הזמר הבריטי קט סטיבנס, שהתאסלם בשנת 1977 ושינה את שמו ליוסוף איסלם. סטיבנס נודע בקשריו עם התנועה האיסלמית בארץ, התבטא בחריפות בעבר כנגד ישראל ונחשד בסיוע כספי לארגוני טרור.
החגיגות למרכז השלום, שהוקמו על ידי נשיא המדינה שמעון פרס לפני עשור, יימשכו במשך שלושה ימים, בין ה-26 ל-28 באוקטובר. האירועים יעלו על נס את פעילותו הענפה של המרכז בתחום החינוך, השלום וקרוב העמים על ידי סדרת מפגשים, פאנלים ותערוכות שיתקיימו במלון "דן" בתל אביב.
רשימת המוזמנים עומדת על כ-300 מדינאים, אנשי תקשורת, כלכלנים, אנשי ספורט ומוסיקה ביניהם נשיא הבנק העולמי לשעבר, ג'יימס וולפנסון, נשיא פיפ"א ג'וזף בלאטר, השחקניות קתלין טרנר, אנוק איימה, זמר האופרה אנדראה בוצ'לי, סלאש (סול האדסון, גיטריסט גאנס אנד רוזס), קלאוס מיינה, סולן הסקורפיונס, נשיא ריאל מדריד, רמון קלדרון, ועוד רבים.
אירוע הדגל של החגיגות צפוי להתקיים ב- 27 באוקטובר במשכן לאומנויות הבמה ובו צפויים לקחת חלק אנשי במה וזמרים בינלאומיים רבים. מדוברות המרכז נמסר כי בין היתר הוזמן הזמר קט סטיבנס להשתתף באירוע באמצעות חברת המוסיקה האמריקאית יוניברסל מיוזיק. סטיבנס הביע נכונות להשתתף אולם עדיין אין אישור רשמי להגעתו.
במשך שנים לא הורשה סטיבנס להיכנס לארץ בשל החשדות נגדו וספק אם ייקח חלק באירוע, אבל עצם הרעיון להזמינו מעורר תגובות נזעמות בארץ. אחד המוחים הנחרצים כנגד ההזמנה הוא חבר הכנסת יובל שטייניץ (ליכוד).
"קשה למצוא בתחום האומנות מישהו שאמירותיו והתבטאויותיו לאורך השנים יותר מנוגדות לשלום ולדו-קיום
"מדובר בזמר שלא רק המיר את דתו לאיסלם, תופעה לגיטימית לכשעצמה, אלא הפך למוסלמי קיצוני שמצדיק או לפחות מקבל בהבנה פעולות טרור, שהתבטא לפחות בעבר נגד קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שהעדיף תמיד את נקודת המבט הלאומית הפלשתינית על פני זכויותיה של ישראל וזכויותיו של העם היהודי.
" מסתבר שבמאמציו למשוך תשומת לב תקשורתית ולהראות 'נאורות' וסובלנות אינסופיים – מוכן מרכז פרס לשלום להזמין כאחד מאורחיו אפילו מי שתמך מורלית בטרור ובקנאות. זוהי הזמנה שמביישת את החתומים עליה ואני מגנה אותה בכל תוקף".
סטיבנס נולד ב-21 ביולי 1947 בלונדון כסטיבן ג'ורג'יו, לאבא ממוצא יווני ולאם שוודית והתחנך בבית ספר קתולי. כאשר החלה קריירת המוסיקה שלו עמדה חברת התקליטים שעבד עמה על כך שיחליף את שמו ל-"קט", על שם עיני החתול שלו.
בתחילת 1967 החל להתפרסם ולהיטיו "מאת'יו ובנו" ו-"אני הולך לרכוש לעצמי רובה" הסתננו למצעדי הפזמונים הבריטיים. הצלחתו נקטעה לאחר שחלה ב-1968 בשחפת, ובעת ימי מחלתו שינה לגמרי את כתיבתו שהושפעה מאוד מהסגנון הקלאסי.
בשנות ה-70 הגיע לשיאו, כאשר ניפק את אלבום הזהב הקלאסי "מונה בון ג'אקון" ולאחריו גם את "תה לעובד האדמה", "טיזר וחתול האש", ו"בודהה ותיבת השוקולד". בסך הכול הוציא סטיבנס 16 אלבומים ומכר מהם כ-50 מיליון עותקים ברחבי העולם.
באמצע שנות ה-70 התמכר סטיבנס לסמים וניסה תורות ואמונות חדשות. אחיו דיויד גורדון, הגיע בשנת 77' בישראל, ביקר במסגד עומאר ורכש קוראן עבור אחיו הצעיר. קט הושפע עמוקות מהכתוב, החליט לפרוש מחיי המוסיקה, להתאסלם ולשנות את שמו ליוסוף איסלאם.
"ההצלחה והעושר לא הפכו אותי לאדם מאושר והשתכנעתי שההצלחה אינה הדבר אליו שאפתי", סיפר סטיבנס על התהליך שעבר, "הייתי הרוס והתחלתי לשתות משקאות חריפים, לעשן ולעשות חיים, אבל חשתי ריקנות, ובגיל 19, בשיא ההצלחה, חליתי ואושפזתי בבית חולים. שם התחלתי להשתמש במוח שנתן לי אלוהים והבנתי שאפשר בקלות לאבד את הכול - את ההצלחה ואת הכסף".
סטיבנס התחתן עם מוסלמית ממוצא טורקי והקים בית ספר מוסלמי ראשון באנגליה על מנת שילדיו יוכלו ללמוד את המסורת וההלכה המוסלמית. כן התמנה לדובר "המוסלמים הבריטיים", גוף שפעל לאסלם את תושבי האי הבריטי.
הוא התרחק כאמור מעולם המוסיקה והשתכר מתמלוגים בלבד, אולם בשנת 2003 חזר להקליט גרסה חדשה ללהיטו משנת 71' "רכבת השלום" למען ילדי עיראק ובשנת 2005 הקליט שיר חדש בשם האוקינוס ההודי, שנכתב בעקבות אסון הצונאי בתאילנד.
הרומן של סטיבנס עם ארץ הקודש (פלשתין, ככל שהדבר נוגע אליו) החל בשנת 78', כשנה לאחר ביקור אחיו, הסתנן בחזות אלמונית ארצה והשתטח במסגד אל אקצה. בפעם השנייה, מרץ 88', כבר הגיע בתור מוסלמי אדוק ופיזר הצהרות על מדינה איסלאמית שתקום בפלסטין כולה.
ביולי 88', בעיצומה של האינתיפאדה, הגיע לביקור שלישי. מטרת ביקורו המוצהרת הייתה הבעת תמיכה בפלשתינים, אולם ישראל טענה מאוחר יותר כי הוא ניצל את הביקור כדי להעביר כספים לתנועת החמאס.
הצצה לקטעים מנאומו של סטיבנס באותו הביקור, בפני אלפים בכפר כנא, יכולה לשפוך אור על משנתו של הזמר. "אחים באיסלאם, אני מאושר ביום הזה להיות אתכם ולהיות קרוב אליכם ולשמוע את גבריכם מדברים על האיסלאם", אמר סטיבנס בפתיחת נאומו וזכה לקריאות עידוד מהקהל.
בהמשך פרט באריכות את המניעים שהביאו להתאסלמותו ואת הריקנות שמצא בנצרות וביהדות. "התחלתי לחפש אחר משמעות בחיים שלי ואחר האמת והרגיעה הנפשית", אמר. "ידעתי על הנצרות וישו אך הנצרות לא סיפקה אותי... כשאחי ביקר בירושלים במקומות הקדושים (קריאות "אללה הוא אכבר" מהקהל) הוא חיפש את האמונה ולא מצא בכנסיה או בכותל המערבי, אך ראה דבר אדיר בירושלים וזה כיפת הסלע במסגד אל-אקצה (שוב קריאות "אללה הוא אכבר"). כאשר נכנס למסגד הרגיש בדבר מוזר שלא הרגיש מקודם ואמר שהוא חש שאלוהים נמצא במסגד, ולא בכנסיה או בכותל".
לקראת סוף הנאום רמז למלחמה שיש לנקוט כנגד האויב הציוני: "מאז (התאסלמותי) עברו עשר שנים, וכעת אני משוכנע בצדקת דרכי, ובמהלך עשר השנים באתי לפלסטין שלוש פעמים בכדי להעלות את דגל האיסלאם על אדמת פלסטין השייכת למוסלמים בכל רחבי העולם, ולא רק למוסלמים החיים כאן.
"עלינו, כמוסלמים, להכיר את אויבנו בכדי שנוכל ללחום בו ולנצחו, ועלינו לחזור לקוראן ולא להסתירו מאחורי הגב, כמו שעשו היהודים עם התנ"כ... המוסלמים עוד יניפו את דגלי האיסלאם בכל העולם וישחררו את אדמות המוסלמים הכבושות".
חודשים ספורים לאחר הביקור הוגש כתב אישום כנגד הזמר לבית הדין הצבאי ברצועת עזה והחל רומן חדש של סטיבנס עם ישראל, וליתר דיוק עם שירותי הביטחון שלה. על פי כתב האישום, נפגש סטיבנס פעמיים במהלך ביקורו בארץ עם ג'מאל חמימי, שהיה ממונה על הקשר בין הרצועה הגדה ומזרח ירושלים בארגון החמאס.
כמו כן, על פי כתב האישום העביר סטיבנס מאות אלפי דולרים לארגון הטרור באמצעות העיתונאי חאלד חביב שהיה מתורגמן מנהיג התנועה, השייח אחמד יאסין. על אף האישומים העומדים ותלויים כנגדו, ניסה סטיבנס להמשיך ולבקר בישראל, ניסיונות שעלו בתוהו.
ביולי 1990, ואחר כך ביולי 2000, נחת הזמר באישון לילה בנמל התעופה בן גוריון, אך לא הורשה להיכנס וגורש בחזרה לארץ יעדו בשל החשדות נגדו.
לאחר הגירוש הראשון סיפר סטיבנס: "הישראלים הפכו אותי לחשוד ראשון במעלה, קרעו לי את המזוודה וערכו בי חיפוש משפיל, הכול לנגד עיני בני... אני מאוכזב ומרוגז. מנעו ממני את זכותי האלמנטרית להתפלל במסגד אל אקצה בחג אל אידחא, החג שמאחד יהודים, נוצרים ומסלמים".
אחרי כישלון ניסיון הכניסה השני, טען כי כלאו אותו בתא מעצר קטן, "שני מטר על שני מטר", בלי מים ושירותים וגרשו אותו לדרכו. "אני לא רואה שום סיבה שבעתות שלום זה יקרה", אמר. עם זאת, ממשטרת הגבולות מסרו שסטיבנס עוכב באולם היציאה עד שהגיע מועד הטיסה שלו בחזרה, כעבור שלוש שעות.
האירוע הבולט האחרון בו נקשר שמו של סטיבנס בתמיכה בטרור היה לפני ארבע שנים: כניסתו של הזמר לארצות הברית נמנעה וטיסתו כלל לא הורשתה לנחות בניו יורק, בנימוק של שמירה על הביטחון הלאומי. על פי פרסומים בארצות הברית באותה עת, סטיבנס לא היה חשוד בפעילות טרור, אולם השלטונות סברו כי תרומות שלו הגיעו לידי טרוריסטים. בתגובה אמר סטיבנס: "מעולם לא תמכתי ביודעין בארגון טרור כלשהו".
עוד יצוין, כי במהלך השנים התבטא בחריפות כנגד ישראל ויצר קשרים חמים עם התנועה האיסלאמית בארץ ועם זרמיה הרדיקליים. כמו כן, הוא סרב לגנות את פסק ההלכה הקורא לרצוח את הסופר סלמאן רושדי בגלל עלבון לכאורה למוחמד, ואף גילה סימפתיה והבנה לרצח הסופר. באתר האינטרנט שלו כתב בימים האחרונים כי שב מביקור במדינה שבערב הסעודית שם התפלל במשך ימי צום הרמאדן.
לצד התבטאויותיו בעד מאבקם של הפלשתינים, נודע סטיבנס בפעילויותיו לצדק חברתי ולזכויות אדם בעולם. בזמן שנחשב פרסונה נון גראטה בישראל ובארצות הברית, קיבל ברומא את פרס השלום מידי נשיא ברית המועצות לשעבר מיכאל גורבצ'וב ועיריית רומא.
בהחלטת ועדת הפרס, שהוקמה בחסות קרן גורב'צוב ועיריית רומא, צוין כי סטיבנס קיבל את הפרס בשל סיועו לפליטים ולנפגעי מלחמות בקוסובו, בוסניה-הרצגובינה, אלבניה, מונטנגרו ועיראק, ובעקבות החלטתו של סטיבנס לתרום אחוזים מהתמלוגים על שיריו לטובת נפגעי ה-11 בספטמבר, ליתומים במדינות לא מפותחות ולטיפול בחולי איידס באפריקה.
בסיום ההחלטה צוין כי הוא "היה אדם שעשה יותר מכל אדם אחר על פני כדור הארץ כדי לקדם את השלום בין העמים". הדבר לא משכנע כאמור את המתנגדים לכניסתו לארץ, והזמנתו לאירוע העשור של מרכז השלום מעוררת תהיות ללא ספק.
ממרכז פרס לשלום נמסר: "אכן נעשתה פנייה לזמר קט סטיבנס באמצעות חברת יוניברסל מיוזיק. אנו מצפים לתשובה ממנו ומאחרים עוד השבוע".
הסיפור המלא בגיליון ערב יום כיפור של "זמן תל אביב" ו-"כל הזמן"
נא להמתין לטעינת התגובות
