הסכסוכים של מרכז ירושלים

ראש השנה כבר כאן, ועוד שנייה יום כיפור מגיע להציק. גחלילית ליקטה עבורכם את הסכסוכים הקשים של מרכז העיר: מלחמה על שטחים, כסף, קהל, עניין וטונות של אגו. סליחה? לא אצלנו. ובעלי הברים? הם טוענים כי לא סכסוך ולא נעליים. מזל שגחלילית היא חיית שטח נאמנה

גחלילית | 5/10/2008 12:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בימים כתיקונם, רמת העניין שמעוררות אצלנו היריבויות השונות בחיי הלילה שוות ערך לרמת העניין שמעוררים הרגלי הרבייה של הגמל שלמה.
פאב
פאב  wili hybrid באישור cc ו-by


אם נודה באמת, זה לא שמדובר באיזו תופעה מקורית וחדישה בתחום, הרי אין כמו תערובת בריאה-חולה של כסף ואלכוהול בשביל לעורר וייב אלים אצל כל אחד מאיתנו, ועל אחת כמה וכמה אצל מי שחי את הסצנה המסוימת הזאת כבר שנים.

בכל זאת, באווירת הסליחות שמציפה את העיר, החלטנו לבחון את נכונותם של היריבים השונים לסלוח ולשכוח, לפחות עד ההתנגשות הבאה. להלן התוצאות.

הערה קצרה לסיום: לא מדובר בכתבת חדשות ב"ניו יורק טיימס", אלא בתחושות של בעלי עסקים שמונעים מפרנויה קשה ומשנאת חינם. העובדות הן לא בדיוק עובדות, והלכנו בעיקר על תחושות. את תביעות הדיבה נקבל באהבה, כמובן.

חבצלת vs הצעצוע, או מי שבר את החלון שלי?

הסכסוך המדובר החל באופן רשמי בחגיגות היומולדת של אחד מבעלי החבצלת, אז (על פי השמועות) הגיעה המשטרה לסגור את האירוע בגלל הרעש. מאחר שעד לאירוע זה לא נרשמה אף תלונה על רעש לחבצלת, החליטו במקום שהיה זה עדי טלמור שהזעיק את המשטרה.

 שוב, לפי השמועות, תגובת נגד לא איחרה לבוא, ובאותו לילה נופצו הוויטרינות בכניסה לצעצוע, ונדליזם שתיקון נזקיו עלה לא מעט. הנשמות הטובות יודעות לספר שהעניין לא הסתיים שם, וכי טלמור אף מנהל מעקבים ולא מוכן שהעובדים שלו יבלו

בחבצלת.

יש לציין כי בעיני גחלילית הסיכוי שטלמור יורה על מתקפה כזאת הוא אפסי, ועושה רושם שבחבצלת נסחפו קצת עם תאוריית הנקמה שלהם, אבל עם תחושות אנחנו לא מתווכחים, מטופשות ככל שיהיו.

"לצערי, הסכסוך החל הרבה לפני כן. ביני לבין עדי יש סכסוך עתיק יומין ואנחנו לא מדברים כבר שנים, למרות שעבדנו יחד תקופה ארוכה. הוא לא יודע לפרגן ואני, ממש אין לי בעיה. להפך, אני שמח שהם פתחו את המקום לידינו והחיו את המתחם", טוען יאיר יחדיו, מבעלי החבצלת.

האם יש סיכוי להודנה, עכשיו, כשיום כיפור מתקרב?
"מבחינתי כן. בסך הכול אני לא מתרגש. עברתי כבר את שלב המלחמות של חיי הלילה, הן ממני והלאה. לא בשביל זה אנחנו פה, זה בטוח. כל הסכסוכים האלה כבר לא מעניינים אותי. אני יודע שאותם כן, וחבל, הם כל הזמן בוחשים בקלחת. הבעיה היא אישית ולא מקצועית".

עדי טלמור: "מדובר במשהו שקרה לפני כמעט שנה, וזה לא ממש מעניין. בכלל, נראה שמייחסים לי לעתים קרובות איזה שהם כוחות מיסטיים ולא מציאותיים. בסופו של דבר אני מאחל לכל מי שפועל בתחום שנה טובה עם הרבה עבודה, ושכל אחד יעשה כמיטב יכולתו כדי להוציא כמה שיותר אנשים מהבית לבילוי במרכז העיר".


יהושע vs צעצוע, או שלי הכי גדול

במקרה הזה הסכסוך החל דווקא אחרי שגדי ורדי (יהושע) ועדי טלמור (צעצוע) היו אמורים לעבוד יחד לפני כשנתיים. הרכלניות מספרות שמאז נפתח הצעצוע, טלמור מלכלך על גדי והיהושע ברחבי העיר ומספר שהמקום לא עובד.

מעשנים ושותים בפאב
מעשנים ושותים בפאב נעם וינד
מאחר ששני המקומות פונים לאותו קהל, די מובן מה באמת עומד מאחורי המריבה. ביהושע לא מתביישים להקניט את הצעצוע, ולא פעם שמענו שם את המושג "תעתוע".

האם יש סיכוי להודנה, עכשיו, כשיום כיפור מתקרב?
ורדי: "מבחינתי זה שטויות במיץ עגבניות. אין שום סכסוך. אולי המקומות פונים לאותו קהל, אבל אין בהם את אותה אוכלוסייה. כמו כן, יש עוד מספיק מקומות שפונים לקהל הסטודנטיאלי בעיר, ככה שיש תחרות באופן כללי וזה רק טוב. כל מקום שתורם לחיי הלילה מבורך בעיניי, ואני שמח על כך".

טלמור: ראו תגובה מהסכסוך הקודם.

סטארדאסט vs זוליס, או שטחים תמורת שלום
לכאורה נראה כי אם יש שני מקומות בעיר שלא אמורה להיות ביניהם אף נגיעה, אלה הם הסטארדאסט והזוליס. הרי האנשים שמאכלסים את המקומות שונים בתכלית וצורת הבילוי המוצעת גם היא לא זהה, ולכן היינו מצפים להתעלמות הדדית.

ובכל זאת, נראה כי הסכסוך המדובר פרץ בשל סיבה שלא מביישת אף מלחמת עולם - טריטוריה, כמובן. שני הצדדים מתווכחים בעיקר על מי שם יותר שולחנות ומתפרש על חלק נרחב יותר של מדרחוב ריבלין.

עדיין, יש לציין שהמצב רגוע יחסית, או כפי שאחד מהעובדים באזור טען: "זה לא משהו מיוחד, זה לא שהגענו למכות. בסופו של דבר להם יש את הגבול שלהם ולנו יש את שלנו. מדי פעם קצת חורגים".

האם יש סיכוי להודנה, עכשיו, כשיום כיפור מתקרב?
אבי ש. גולדברגר, מבעלי הסטארדאסט: "אין בינינו שום סכסוך. בסופו של דבר אנחנו שכנים וכולנו רוצים להתפרנס. אני גם לא ממש בן אדם שמסתכסך, אני בסדר עם כולם ומפרגן להם. אולי יש קצת שוני בקהל הלקוחות של שני המקומות, אבל בסופו של דבר הכול בסדר בינינו".

ליאור מהזוליס מסר כי "אין שום סכסוכים, אלה דברים שהם שנים אחורה. כל יומיים אנחנו יושבים על איזה כוס קפה. אין סכסוכים בחור הזה, כל בעלי הפאבים והמועדונים בעיר הם אנשים שכבר עייפים אחרי כל כך הרבה זמן בתחום".


ינקי'ז vs סלומון, או אני ושולה בחצר

במקרה הזה נטען כי הסכסוך הוא תוצאה של קהל הערסים שממלא את הסלומון ומשפיע על יושבי הינקי'ז והבלו הול. מתברר שהנערים שיושבים בסלומון כבר הספיקו לזרוק רימון עשן וחזיזים על הינק'יז ולנפץ בקבוקים ברחבת כיכר בית הדפוס. נרשמה פנייה לבעלי הסלומון בנוגע למפגע הציבורי שהוא מאכלס במקום, והתגובה הייתה פרץ איומים אלים.
 

פאב.
פאב. צילום: Matt Williams. SXC
האם יש סיכוי להודנה, עכשיו, כשיום כיפור מתקרב?
"אם יפתרו את הבעיה, אין שום סיבה שלא ייגמר הסכסוך, אני פשוט ממש לא רוצה להתעסק איתם, זה מסוכן", אמרו בינקי'ז.

בסולומון סירבו להגיב.

בל ווד vs גריל בר, או פיש נגד צ'יפס
כמו הסכסוך בין הסטאר לזוליס, גם במקרה הזה מדובר בסכסוך הנדוש על טריטוריה. כיסאות, שולחנות והפרעות הדדיות הם עניין שבשגרה במקרה זה, אבל דואגים להרגיע אותנו שהמצב די שקט בזמנים אלה.

האם יש סיכוי להודנה, עכשיו, כשיום כיפור מתקרב?
צחי, מבעלי הבל ווד בר: "אנחנו ביחסים טובים. אין לי שום בעיה איתם ולהם אין בעיה איתי. אנחנו חברים וכיום הכול נעשה בהסכמה".

רן, מבעלי הגריל בר: "לא ידעתי שיש בינינו סכסוך, אם יש לו סכסוך איתי זה כבר לא קשור אליי. תדברו עם שחר, לא עם צחי. הוא כבר יספר שאנחנו בכלל חברים".


כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים