עיריית ירושלים בחרדה
העירייה מנסה להכניס תלמידים חרדים לבית הספר הממלכתי~דתי ברמות וכן להכשיר לטובתם שטח בקריית היובל, אבל תכנית אסטרטגית שגיבש הדרג המקצועי קובעת: מדובר בטעות קשה שיוצרת מתחים חברתיים
הדוח, שחובר בידי מהנדס העירייה שלמה אשכול וראש צוות תכנית המתאר לירושלים משה כהן, בוחן את התפתחות החינוך החרדי בעיר וקובע כי "התהליך שבו מוסבים בתי ספר מזרמים חינוכיים אחרים, שמספר תלמידיהם יורד, לבתי ספר חרדיים, מציב בעיה תכנונית ועקרונית של שוויוניות ההקצאות".
ברמיזה ברורה להתחרדותה של רמות, נכתב בדוח כי "חלק ממוסדות החינוך החרדי ממוקמים באזורים הנעדרים אופי חרדי".
גם שינויי הקרקע שניסתה העירייה לבצע בשכונת קריית היובל, כדי לאפשר אכלוס שטח בתלמידים חרדים, זוכים לביקורת: "חשוב למנוע תהליכים שנצפו בעבר, שבהם הומרו או ניסו להמיר מבנים ציבוריים. אין להסכים להמרה כזאת, שבעקבותיה מגיעות תלונות על מחסור בקרקע למוסדות חינוך".
הדוח ממשיך בביקורת זו לאורך עשרות עמודיו.
בפרק הממצאים נכתב כי "הלחצים הדמוגרפיים של האוכלוסייה החרדית, המתבטאים לא רק בביקושים למרחב מגורים אלא גם במרחב של שירותי ציבור, מצטרפים יחד למנגנון חדירה טריטוריאלית לאזורים לא חרדיים באופיים. חדירה זו יוצרת מתחם חברתיים, מגבירה חרדות של האוכלוסייה הלא חרדית ומעמיקה שסעים חברתיים ותרבותיים בעיר".
כדי להתמודד עם העניין ממליצים בדוח "להיזהר מאוד בהמרת מבני בית ספר ממגמת חינוך אחת לאחרת, כדי שלא ישמשו אמצעי להאצת שינויים במרקם החברתי והתרבותי בשכונות ובאזורים העירוניים; ולמצוא את הפתרונות המקומיים במבנים באזור המגורים של הקהילה הרלוונטית. אמצעי נוסף לפתירת מצוקת השטחים למבני הציבור, הוא לתכננם ביעילות מרבית מבחינת ניצול השטח, באופן שבו יתאפשרו שימושים רב~תכליתיים במבנים כמו גני ילדים, מעונות יום, בתי כנסת ואפילו תפקודי מגורים באותו מבנה".
בנוגע למצב הנגישות למבני החינוך החרדי נכתב בדוח כי "תפוצת מגורי התלמידים לפי מקומות הלימוד מציגה מערכת מורכבת מאוד של נגישות בעייתית, המצריכה מערך הסעות של עשרות אלפי תלמידים בכל יום. מחצית מהתלמידים הלומדים
בסוף הדוח נמתחה ביקורת גם על מנהלי מוסדות החינוך החרדיים. "בעיה חמורה שבפניה ניצב צוות התכנון", נכתב בדוח, "היא בעריכת הסקר הפיזי של מבני החינוך החרדי. עד למסירת דוח מסכם זה, זכתה החברה המבצעת את הסקר הפיזי לשיתוף פעולה חלקי ביותר מצד מנהלי מוסדות החינוך".
חבר המועצה סער נתנאל (מרצ) אמר השבוע כי "מדובר בדוח מקצועי מאוד שטוב שנעשה, אך נראה שהנהלת העירייה לא תאמץ את ההמלצות.
"על פי הדוח, צריך לשמור על איזון בין חרדים לבין שאינם חרדים. כדאי להנהלת העירייה להקשיב לעתים לדרג המקצועי, שקובע אף הוא כי בהתנהלותה של העירייה יש משום התערבות בוטה במרקם החיים הרגיש ופגיעה בשכונות פלורליסטיות".
חבר המועצה פפה אללו (מרצ) אמר כי "הפריסה העירונית של בתי הספר החרדיים אינה תואמת את המבנה המרחבי של האוכלוסייה החרדית הקיימת. חדירת מוסדות הלימוד החרדיים לאזורים בעיר שאוכלוסייתם אינה חרדית פוגעת במרקם האוכלוסייה וגורמת למתחים מיותרים.
מלבד זאת, נדהמתי לראות את היקף מערך ההסעות הגדול והמסורבל המתוכנן לשרת את פיזורם הרחב של המוסדות. מערך זה פוגע בילדי החינוך החרדי ובאיכות הסביבה וכרוך בעלויות אדירות ובבזבוז רב. אין להשאיר את הדוח על המדף. יש ללמוד אותו, להפיק מסקנות ולקחים ולנהל מערכת חינוכית מסודרת ויעילה".
מהעירייה נמסר בתגובה כי "מדובר בביקורת פנימית שנועדה לשפר ולהפיק לקחים". בתוך כך, שמו של משה כהן, ראש צוות תכנית המתאר שחיבר את הדוח שעשוי להביך את העירייה, נקשר בפרשייה מביכה לא פחות. היועץ המשפטי לעירייה, עו"ד יוסי חביליו, בודק חשד שלפיו העסיק כהן בצוות התכנון גורמים מחברת "אפריקה-ישראל", שבאותה שעה העניקו לו גם שירותים פרטיים. אללו אמר השבוע כי "יש לבדוק את הנושא ולהפיק לקחים, ולפיהם יש לבחון את קשריו של כל בכיר בטרם הוא נכנס לתפקידו".
מהעירייה נמסר בתגובה כי "חבל שכל מכתב של חביליו יוצא לתקשורת במקום להגיע לגורם הנמען, וזאת לפני שהוכח שלהאשמות אין כל שחר".
נא להמתין לטעינת התגובות
