בגובה העיניים עם ג'ואל קווינגטון

הוא נולד בבולטימור וגר בבן יהודה. הוא הגיע לארץ ב-1999 והתאהב בירושלים. הוא קיבל אזרחות אחרי מאבק מתוקשר במשרד הפנים. הוא מלך הראפ וההיפ-הופ. 1,145 מילים עם המוזיקאי ג'ואל (רבל סאן) קווינגטון (30), גרוש + 2, שייתכן שהלהיט הבא שלו יהיה על... הרכבת הקלה

רונית מזרחי, מירב שלום | 26/9/2008 10:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בולטימור
"נולדתי שם, אבל בשבילי זו כמו עיר במדינה זרה. לא הייתי שם הרבה זמן, ודברים משתנים במהירות. הייתי שם בחורף האחרון בסיבוב הופעות והרגשתי זר, כמו תייר".
ג'ואל קווינגטון
ג'ואל קווינגטון מירב שלום


ירושלים
"הבית שלי. אני אוהב את העיר הזאת ואת ההיסטוריה שלה".


אורי לופוליאנסקי
"הוא לא מטריד אותי. כל עוד הוא לא ינסה להוציא אותי מהבית, הוא בסדר. אבל הייתי רוצה לשאול אותו למה לעזאזל הוא הפך את העיר כדי לשים את הרכבת הארורה הזאת. אני לא מבין את עניין הרכבת.

"אין מספיק אנשים בירושלים בשביל רכבת, לאן לעזאזל אפשר להגיע איתה? העיר הזאת ממש קטנה, ועדיין לוקח לי שעה להגיע לכל מקום, כי אני משתמש באוטובוסים, אז תעשה משהו בעניין הזה".

שבת
"היום היחיד בשבוע שאני ישן בו. בשבת האחרונה ישנתי 18 שעות. החיים שלי הם טירוף. אני יכול להתחיל ב~9:00 ולסיים את היום ב~5:00 בבוקר. שבת היא הזמן היחיד שבו אני רואה את המיטה".

ציון
"תקווה. אני לא מסתכל על ציון במובן הקלאסי, ציונות זה מה שאתה עושה. אני חושב שציונות היא מה שאתה מרגיש בפנים כשאתה מתחבר למדינה הזאת".

היפ~הופ
"חלק מהחיים שלי מאז שאני זוכר את עצמי. זה תמיד היה שם. היפ~הופ זה כל מה שקשור אלינו: מה שאנחנו עוברים ברחוב ובשכונה, איך אנשים מתייחסים אחד לשני, איך אנשים מדברים אחד לשני, ההתמודדות עם אנשים. זו תרבות, דרך חיים".

קצב
"פעימות לב. מה שמעיר אותי בבוקר ומשאיר אותי בחיים בלילה. גדלתי בבית שבו אמא שרה ואבא משורר".

קולג'
"בהתחלה לא ממש רציתי להתעסק במוזיקה, למרות שאני עושה מוזיקה מגיל 13. זה לא היה מקובל שילד יאמר להוריו שהוא רוצה להיות מוזיקאי, אז נרשמתי לקולג', למדתי מדעים פוליטיים ופסיכולוגיה, בזבזתי שלוש שנים וחצי ושנאתי את זה. עזבתי את הקולג', כי זה ממש לא בשבילי".
שאנן סטריט
שאנן סטריט אריק סולטן


כתיבה
"עשיתי את זה היום על הבוקר. אני כותב מסיבות שונות. לפעמים אני רוצה לספר סיפור, ולפעמים אני רוצה לכתוב איך אני מרגיש. לפעמים אני רוצה לדבר בשם מישהו שאף אחד לא יקשיב לו, והדרך שמישהו ישמע ויבין אותו היא אם אני אגיד את זה. הכתיבה אצלי נובעת ממקומות שונים. אני חושב שהמכנה המשותף של הרגשות שלי ושל מה שאני עובר, הוא שזה תמיד כואב. לפעמים אני בוכה כשאני כותב, כי אני מספר על מה שאני רואה ועובר ועל מה שאנשים עוברים. לפעמים אני כותב על דברים טובים ולפעמים על דברים רעים, אבל אני תמיד משתדל להיות כן בצורה ברוטלית ולתאר בדרך הכי טובה שאני יודע".


רחוב
"זו תהילה. במקום שאני בא ממנו, הרחוב יוצר אגדות. השאלה הנשאלת היא אם אתה שורד ברחוב ולכמה זמן. זה המקום שבו נולדים כוכבים, התהילה היא ברחוב. לא משנה איזה מוזיקאי גדול אתה, אם מישהו לא עוצר אותך ברחוב, אתה משחק עם עצמך. הכול נמצא ברחוב, ככה זה עובד. אם אתה שולט ברחוב, אתה שולט בעולם".

מהפכה
"שינוי. המהפכה היא בתוכך, אם אתה יכול לשפר את עצמך ולגדול מתוך מי שהיית ולהפוך למשהו אחר, כמו פרפר".

מחברות
"יש לי ערימות שלהן. יש לי מחברות של ימים, הן החברות הטובות שלי. כרגע יש לי שמונה מחברות שאני כותב בהן במקביל".

שאנן סטריט
"זה האיש שלי, הוא עוזר לי מאז שאני פה. אני זוכר שכשרק הגעתי לפה, ב~2001, פגשתי ברחוב מישהו שסיפר לי על מקום שהוא מנגן בו היפ~הופ, שנקרא 'דיוואן'. שם פגשתי לראשונה את שאנן ואת הסצנה המוזיקלית של ירושלים".

גיור
"זו כל הבעיה שהייתה לי עם משרד הפנים. שאלתי אותם למה הם רוצים שאתגייר אם אני כבר יהודי. כמעט שליש מבולטימור הם יהודים שהולכים לבתי כנסת. אני אדם של עקרונות, ואם אני יהודי, מי האדם שיאמר לי שאני לא?".

"קולולוש"
"זה מעלה חיוך על פניי. אני אוהב לנגן עם הלהקה שלי. אני אוהב את מה שאנחנו עושים יחד. אנחנו מופיעים הרבה בחו"ל ועובדים על דיסק שני".

משרד הפנים
"הם בסדר עכשיו. אין לי בעיה איתם, כי הגענו להסכמה. הבנו שאני הייתי אידיוט ושהם היו אידיוטים, אז אפשר להתגבר על זה. התהליך הביורוקרטי שעברנו כדי לקבל אזרחות היה טירוף. אני חושב שעינוי סיני עדיף על זה, אבל לא הייתי משנה

שום דבר, כי מה שקורה קורה מסיבה מסוימת, ואני לא מאמין בלחזור לאחור ולשנות. אני חי עם זה בשלום, אני אוהב אותם, הם בסדר. אני לא שומר טינה ואני משאיר את העבר מאחור. אבל כשיש לי סידורים שם התור עושה לי כאב ראש".

משפחה
"זו הסיבה לכל דבר. זו הסיבה למה שאתה עובר, הסיבה לקום בבוקר, לעשות דברים, הכול מתרכז במשפחה".
 
"סירה"
"אחד המקומות האהובים עליי בירושלים, קודם כול בזכות האיש שלי ליאור. זה אחד המקומות הבודדים שבהם אף אחד לא ישפוט אותך ואתה יכול להיות עצמך, לפחות כך אני מרגיש. אם אני הולך ל'סירה' כשאני שמח, אני צוחק ומתבדח ומשתטה. כשאני מרגיש רע, אני מתכנס ונרגע. אני אוהב את המקום הזה".

קובה
"כל עוד הוא צהוב ועבה וגדול זה מעולה. אני לא אוהב את השאר. אני יודע להכין קובה, אבל אני לא רוצה שאף אחד יידע. עבדתי במסעדת קובה".

נגני רחוב
"הם בסדר, הם לא מטרידים אותי. אני מחבב אותם, יש נגן קלידים ונגן גיטרה בבן יהודה, שתמיד מנגנים בזמן הנכון את השיר הנכון שאני צריך לשמוע, אז אני לא יכול שלא לתת להם כסף".

עברית
"לא משנה כמה אלמד, אני תמיד אוהב לדבר באנגלית. אני לא מדבר כל כך טוב, אבל מבין הכול. אני יודע לקרוא, אני חייב, כי אני מתעסק עם כסף. למדתי ברחוב ומהלהקה שלי, כך שהעברית שלי טובה לערסים ופרחות, כי לימדו אותי הרבה קללות ושפת רחוב".

מריחואנה
"אל תשתמשו בזה, זה לא טוב לכם".

ראסטות
"הלוואי שאנשים יפסיקו לקרוא לי ראסטה. בגלל שיש לי ראסטות, מניחים שאני ראסטה מן בדרך החיים שלי. אני לא מאמין בסלסטיה, אני לא מאמין שהוא משיח. אני בסך הכול אוהב את השיער שלי".

שחור
"אין שחור ולבן, יש עני ועשיר. שחור ולבן זה תירוץ כדי למנוע מאנשים לראות את הבעיות שיש בעולם. אני אוהב להיות שחור".

מוזיקה
"העסק שלי. זה כמו להיות נשוי. מוזיקה יכולה לשגע אותך, היא לוקחת ממך הכול".

סירה
סירה  מיכאל פתאל

שושנה
"אשתי לשעבר. היא לימדה אותי המון, את השיעורים הגדולים שלמדתי בחיי. התגרשנו לפני שנתיים. במהלך הנישואים היא למדה ואני טיפלתי בילדים ביום ועבדתי בלילה. אני מוזיקאי ואני מכור לעבודה. זה קשה לחיות עם מישהו שמכור לעבודה, במיוחד כשיש ילדים.

"אני חושב שהיא רצתה מישהו שיהיה לו זמן בשבילה, ולא יכולתי לשנות כלום. מישהו צריך לטפל בילדים, וזה אני, ומישהו צריך לעבוד. אני בעצמי לא מבין מה קרה, אני מרגיש שזה קרה בזמן שהייתי במקלחת. אחד הדברים הגדולים שלמדתי מהמצב זה שיותר חשוב לאהוב את עצמך מאשר לדאוג שמישהו אחר יאהב אותך".

ראפ
"המילה הגיעה מסוף שנות החמישים, אז היו מדברים לאישה בראפ. אם זה עבד, הראפ היה טוב, ואם לא, היה צריך למצוא ראפ חדש. זו דרך הדיבור שלי, השפה שלי. חוץ מ'קולולוש' אני עושה ראפ עם די.ג'יי מארקי פאנק כבר שש שנים, וגם עם '3D רדיקלס', שהם הרכב דראם נ' בייס, שאיתם אני עובד כבר שנה".

יהלומים
"יותר חשובים כשהם לא נראים. יהלומים אמיתיים זה אופי".

רבל סאן
"שם שנבע מתוך המאבק שלי במשרד הפנים לקבלת תעודת זהות ואזרחות ישראלית. 'רבל' זה מורד ו'סאן' זה שמש, והשילוב של שניהם אומר שלפעמים צריך להיאבק כדי לזרוח".

ג'ואל קווינגטון
"רק בן אדם. לפעמים אני בהכחשה שאני אנושי ומשחק בלהיות אלוהים, אבל אני יודע שאלוהים בי ושהוא תמיד שם, כי הוא מציל אותי ממצבים טיפשיים".








כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים