הקרקס של יציע העיתונות

במקום להיות PTI, יציע העיתונות היא קרקס של דמויות גרוטסקיות שמתנהגות כתגרנים בשוק

יואב בר | 19/9/2008 10:42

אחד הדברים המשעשעים ביותר במדינת ישראל הכל כך ציורית היא עד כמה התפיסה שלנו כישות תרבותית/חברתית שונה מהמציאות אותה אנו מקיימים. אם אתה ניזון מאמצעי התקשורת והשיח היומיומי אתה עלול לטעות לרגע וממש לא להבין למה אנחנו לא חלק מהאיחוד האירופי.

יציע העיתונות יח''צ

כשהדבר מגיע לספורט, תפיסה שגויה זו מקבלת משנה תוקף. אתה פותח את ערוצי התקשורת השונים ונדהם איך מעצמת כדורגל כמו שלנו, שעלתה למונדיאל כבר לפני המשחקים, נאבקת באריות הכדורגל של מולדובה ונחלצת בעור שיניה.בתקופה קצרה בה ביליתי ככדורסלן בגרמניה אני חושב שפיצחתי את הדיסוננס של התפיסה שלנו את עצמנו למציאות היומיומית.

לבעיה בה אנו מתייחסים אל עצמנו כמעצמת ספורט בעוד כל שכונה בנורבגיה מכילה ספורטאים איכותיים יותר מחבל הארץ בו אנו חיים.

הבעיה היא תרבות. בערוץ espn משודרת אחת התוכניות החביבות עליי בעולם. Pardon the Interruption) PTI (. יושבים שני עיתונאי ספורט מכובדים, סופר משעשעים ובשפה קולחת, צינית מלאת הומור מנתחים את אירועי הספורט החמים באמריקה.

למרות שנושאי השיחה לעיתים רחוקים מלבי (בייסבול וכדומה) הדרך בה האנשים האלה מתייחסים לענף התרבות האהוב עליי (ספורט) פשוט ממגנטת למסך וגורמת לך להתאהב איתם בכל הנושאים עליהם מדברים. ב-2004 עלתה הגירסה הישראלית לאותה תוכנית דגל של espn. "יציע העיתונות" - והיא בדומה לתוכנית האמריקאית הביאה את הערכים של הספורט הישראלי לאולפן.

את אותם שני עיתונאים חביבים החליפו, באדם שהעברית הרהוטה לא שגורה בפיו, מלא אינטרסים ותסכולים, שנוהם דברי הבל לעבר המסך בתנועות ידיים מוגזמות שעוד מתהדר, כמה מתאים, בתואר מאמן נבחרת ישראל לשעבר. לצדו, הושיבו אדם, שחרט על דגלו את ניקיון הכפיים והיושר המקצועי ובאצטלה זו מרשה לעצמו להשליך רפש על כל ספורטאי שמסתובב תחת לסתו הפעורה.

אני מודה, הדעה שלי היא לא דעה פופולארית.

מיטב חבריי צופים בתוכנית וחושבים שהיא תוכנית טובה ולצערי אני מסכים איתם. זהו קרקס של דמויות גרוטסקיות שמתנהגות כתגרנים בשוק ולצערי יש משהו באנשים שמתנהגים בצורה כה צעקנית משהו מושך.

בגלל שיש לי רק 300 מילה לא ארחיב את היריעה לכל מגוון התחומים שממלאים את עולמנו אבל כדאי לעם שהזלזול וההתלהמות הוא לחם חוקו, שחי במעין שחצנות של העם הנבחר שמעוניין להצליח ובאמת לנסות ליישר קו עם כל אותן חברות באיחוד האירופאי להנמיך מעט את המצח, לפרגן ולהעריך אנשים שעמלים בעבודתם ולהבין שמתוך הפרגון וההערכה גדלים יצירה,
הישגים ואיכויות. עד שלא נבין את זה אנחנו נישאר מדינה שבה זוכה מדליה מכנה מעצמה אולימפית "חארות" ואנשים כמו מאיר שלו וגיל שוויד הינם יחידי סגולה ולא מצטיינים מקבוצה איכותית שמרכיבה מדינה.

"יציע העיתונות", ספורט חמש פלוס, שני וחמישי 23:35