מסריח מהראש
דעה: יעל גרמן חתומה על השיפוץ הכושל בגן רש"ל ועכשיו היא מבקשת מהתושבים לשלם את המחיר * רק ראש עיר שמבינה שהנצחון שלה בקלפי מובטח, מרשה לעצמה לזלזל כך בתושביה
יום אחד בהיר הגיע טרקטור לרחוב שלי, רחוב האילנות בהרצליה, ומאז חיינו הפכו לגיהנום. את מה שעברו דיירי הרחוב (באזור הפחות מבוסס של הרחוב), קראתם בוודאי בכתבה המצורפת. לי, יותר מהכל, זכורה החוויה כמשפילה. ההרגשה שרומסים לך את החיים, הופכים לך את הרחוב והבית למעברה ומושכים שיפוץ שצריך לקחת שבועיים למשהו כמו שנה, וכל זה כשאין לך מה לעשות בעניין, היא הרגשה נוראית.
בסופו של דבר הוזמנתי לפגישה בלשכתה של יעל גרמן (בטרם שימשתי כעורך "זמן השרון") בצוותא עם שרגא אלקלעי, מנכ"ל החברה העירונית של הרצליה, ומי שאחראי לשיפוץ הנוראי. אלקלעי וגרמן, להפתעתי, לא ניסו לטייח.
גרמן הודתה שדברים יכלו להתנהל טוב יותר, אלקלעי הודה שלא תמיד הכל הלך כמו שרצו, ושניהם סיפרו שהם מודעים לצער ולסבל שהיו מנת חלקם של התושבים. בסיומה של השיחה הציע אלקלעי לפצות את תושבי השכונה בגן ציבורי ובשיפוץ המרכז המסחרי. התגובה שלי, כמו של רבים מתושבי השכונה איתם דיברתי, היתה פשוטה: קח את הטרקטורים שלך ולך. אל תשפץ, אל תעזור, אל תפצה. פשוט לך ואל תחזור.
אז אלקלעי והחברה שלו אכן הלכו, אבל כשקיבלתי (בדואר רשום לדירתי ברעננה) את דרישת התשלום מהעירייה, בגין השיפוצים המוצלחים, החסרתי נשימה. אני, בקושי רב, אשלם את הסכום על ידי לקיחת הלוואה בבנק. רבים משכני לשעבר יחרקו שן גם הם וישלמו. אבל יש רבים וטובים שהתשלום שגרמן דורשת מהם, על שיפוץ שלא ביקשו ושממנו סבלו במשך שנה תמימה, יטלטל את חייהם, ויהרוס להם תוכניות של שנים.
האזור של מרכז רחוב האילנות הוא לא אזור קל. בחלקו הוא מכיל משפחות עולים חדשים מאתיופיה, בחלקו הוא מכיל משפחות "ישראלי" ממוצעות. אנשים עובדים שחיים ממשכורות של 5000 ו-6000 שקל, ומתקשים לגמור את החודש. חלקם חוסכים במשך שנים סכום של 20-30 אלף שקל על מנת לערוך בר מצווה לבן הבכור, או לקחת את הילדים לנופש חד פעמי לתורכיה. עכשיו הם יוכלו לשכוח מזה. כשהילדים ישאלו אותם מה עם הטיול הם בוודאי יפנו אותם ליעל גרמן ואנשיה, הכסף אצלם הם יגידו, ויתקשו להסתיר את הזעם.
בעולם נורמלי, גרמן היתה
כך נראית ומתנהגת רק ראש עיר שיודעת מזמן שהכסא מובטח לה לעוד קדנציה לפחות. כנראה שהכסא המובטח גרם לגרמן לאבד כל חמלה בסיסית לאנשים. הקלות שבה העירייה שולחת חשבון לתושביה, ובו דרישה לתשלום של עשרות אלפי שקלים, מראה כי גרמן מזמן שכחה מי שם אותה על כסא ראש העיר ולשם מה.
שואלים אותי הרבה למה השכרתי את הדירה שלי בהרצליה ועברתי לדירה שכורה ברעננה. פעם הייתי צריך להתחיל לתרץ, היום ההסבר פשוט מאוד. בעיר שבה דורכים עליך, יורקים עליך, הורסים לך את החיים השלווים שלך ולבסוף מבקשים ממך לשלם על זה עשרות אלפי שקלים – אני לא רוצה לגדל את ילדי.
גילוי נאות: הכותב גר בעבר ברחוב האילנות ונמנה על התושבים שייאלצו לשלם את היטל הבנייה לעירייה.
נא להמתין לטעינת התגובות
