משקאות מרעננים לקיץ
ספיישל לקיץ: שלישיית נוזלים מרעננת ומקורית שאפשר ליהנות ממנה כמרק או כמשקה
נודה כי כרגע, לגימת מרק אינה מעוררת תיאבון במיוחד, אך מה לגבי מרק שעבר אדפטציה למשקה קר הנלגם מכוס? זה כבר נשמע יותר טוב. לפניכם שלושה מתכונים מעניינים וטעימים מאוד, שלוקחים שני מרקים ועוד קינוח קלאסי אחד והופכים אותם למשקאות קיץ משובבי נפש.
לפני שאתם שואלים מי לעזאזל שותה מיץ של מלפפון תוך עיוות כבד של השפתיים, תעצרו רגע ותפתחו את הראש. המרק או המשקה שהגה עופר אסלן ממסעדת "זאזא" הוא מהמרעננים הפחות ידועים של הקיץ. בבסיס עשה אסלן שימוש בשני רכיבים שטובים למעלות חום קשות. הראשון הוא המלפפון, שידוע מאוד בסגולות המקררות שלו.
השני הוא ערק או פסטיס, מהמשקאות היותר מתאימים למזג אוויר קשה. השילוב ביניהם ליתר הרכיבים מניב מרק/משקה שמפיח חיים בנפש האדם. גדולתו של הנוזל בשילוב טעמים מרתק בין מימיות המלפפון, המתיקות האניסית של הערק ועקיצת הווסאבי. לפי הכותרת, אפשר לשתות את הנוזלים כמרק לא מסונן, כשחתיכות המלפפון והשאלוט שנטחנו מתפוצצות בין השיניים. אני העדפתי את המלפפונים כמשקה מסונן וצלול. אחד האפריטיפים הטובים שטעמתי.
7 מלפפונים טריים מאוד
1 תפוח עץ ירוק, חמצמץ
מיץ מלימון אחד
1 שאלוט קטן
15 עלי נענע
כפית אבקת ווסאבי
כף עד כף וחצי ערק או פסטיס
מלח
פלפל שחור
קולפים את המלפפונים ואת תפוח העץ. חוצים את בצל השאלוט. את אבקת הווסאבי מדללים בכף וחצי מים. מכניסים את כל החומרים למעבד מזון וטוחנים היטב. מצננים את הנוזלים במשך ארבע שעות לפחות.
לאחר תקופת הצינון יש כמה דרכי פעולה. קודם כול, את התערובת הנוזלית אך סמיכה יחסית אפשר להגיש כמרק קר. למרק המלפפונים הקר מרקם פציח. החתיכות המיניאטוריות של המלפפון מתפצחות בפה כמו זרעים של חרדל. חשוב לזכור כי אף על פי שמדובר במרק קליל ומרענן, לא צריך להגיש יותר מדיי ממנו, כי אז הוא הופך כבד. תפקידו לקרר את
מנגד, אסלן גילה במהלך ההכנה שסינון כפול מוציא את המיטב מקונקוקציית המלפפונים. שלב הסינון הראשון ייעשה דרך מסננת דקה. הסינון הראשוני לא מוציא את כל החלקיקים מהמשקה. כדי לקבל קונסומה (ציר מזוקק) מלפפונים, יש צורך בסינון דרך בד חיתול. בסיום הסינון יישאר קצף לבן על פני הנוזל. אפשר להשאיר את הקצף ולהגיש את המשקה/מרק כאילו היה קפה הפוך; ואפשר להוציא את הקצף עם כפית, כפי שעושים בצירים שונים, ואז מתקבל נוזל צלול ואסתטי, כמעט שקוף.
במקום להוציא סכומי כסף נכבדים על מיץ סלק בדוכן מתמחה, למה שלא תכינו בבית מרק או משקה בריאותי, שמשמש פותח תיאבון מצוין ומכין את הבטן לקראת הארוחה. ההבדל בין המתכון של אסלן למיץ טבעי בדוכן הוא בהיעדר טעם האדמה האופייני לסלק חי.
המתכון הוא וריאציה על הבורשט מצפון~מזרח אירופה. נעדרים ממנו חתיכות בשר ותפוחי אדמה שהופכות את הבורשט לארוחה בקערה. אסלן השמיט במתכוון את הרכיבים הכבדים שאינם מתאימים לעונה. כדי להשיג גוף וטעם הוא השתמש בבצל מטוגן, חומץ, סוכר, וודקה לימון ואנגוסטורה, אותו נוזל אלכוהולי מר שהמציא ד"ר יוהאן גוטליב בנג'מין סיגרט, שהיה רופא בצבאו של סימון בוליבר בוונצואלה. כיום מיוצר האנגוסטורה בטרינידד וטובגו. אם לא די בסגולות הבריאותיות של הסלק, לאנגוסטורה מיוחסות יכולות לשכך ולרפא כאבי ראש, שפעת, שלשול וכאבי בטן.
3 סלקים
1 בצל
כפית חומץ
כפית סוכר
כפית מלח
פלפל שחור
וודקה לימון (מאיכות טובה)
3-2 טיפות אנגוסטורה
חצי עד שלושת רבעי ליטר מים
קולפים את הסלקים ופורסים לפרוסות. פורסים את הבצל לפרוסות ומטגנים בשמן. מוסיפים אל הבצל את הסלקים ומוסיפים מים. כמות המים תיקבע בהתאם לגודל הסלקים והבצל. מבשלים עד שהסלקים רכים אך לא מתפוררים. מסננים את הבצל והסלקים אך שומרים את הנוזלים. מעבירים את המוצקים למעבד מזון וטוחנים. מוסיפים סוכר, חומץ, מלח, פלפל, וודקה לימון ואנגוסטורה, ומוסיפים בהדרגה את נוזלי הבישול כדי לקבוע את דרגת הסמיכות. בסוף התהליך מסננים.
את המרק, שהוא וריאציה של בורשט, אפשר להגיש עם קוביות מבושלות של תפוח אדמה ושמנת חמוצה או יוגורט חמוץ. אפשר להפוך את המרק למשקה, ואז יש לדלל במעט את התערובת. מגישים עם מקל סלרי.
ועתה לקינוח האולטימטיבי מבית היוצר הקולינרי של פולין. אין משפחה פולנית שעל שולחנה לא הונחה קערת זכוכית מלאה בסירופ סמיך ומתוק שבתוכו פירות חבוטים.
גם אם אינכם מתפוצת פולין, המונח "פגז קומפוט" אמור להגיד לכם משהו על אודות הקינוח. הקומפוט שנאכל על שולחנם של יוצאי לודז', קרקוב או ורשה, זכה עם השנים למעמד מפוקפק ביותר, גם בגלל העובדה שהשתמשו להכנתו בפירות שהעלו סימני ריקבון מדאיגים וגם בגלל שימורי הקומפוט המפורסמים, שבלעדיהם מנת קרב לא הייתה מנת קרב. עד היום אני מתחלחל לנוכח המחשבה על הדובדבן הצף במרק הסוכר שיצא מקופסת פח. אין זה אומר שאי אפשר להכין קומפוט מעולה. הרכב הפירות לא משנה כל כך, אף על פי שחשוב להשתמש בפירות קשים. וכן, אפשר להשתמש בפירות לא איכותיים במיוחד.
התבלין העיקרי בקומפוט של אסלן הוא וניל. אם אין וניל, אפשר להחליף במקל קינמון או לתת לקומפוט נופך אוריינטלי עם הל וציפורן. הפעולה הכי חשובה לקבלת קומפוט איכותי היא צינון ממושך בן יממה, שבמהלכה חודרים טעמי הפירות והווניל עוד יותר אל הנוזל. כך מתקבל נקטר משובח, שבעזרת כמה השפרצות של רום הופך לקוקטייל ביתי מצוין.
2 ק"ג ברוטו של פירות קשים (דוגמת אגס, תפוח עץ, אפרסק, ענבים, ליצ'י ומשמש)
חצי ק"ג סוכר
מקל וניל
רום (לא חובה)
חותכים את הפירות, מגלענים איפה שצריך ומכניסים לסיר עם הסוכר ומקל הווניל שנחצה למשך שעה. במהלך 60 הדקות הבאות הפירות יגירו נוזליהם לתוך הסוכר וייווצר סירופ סמיך ומתוק. לאחר הרביצה הנינוחה, מוסיפים בין שניים וחצי לשלושה ליטר מים. מעמיסים על הגז, מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים במשך שעה עד שעה ורבע. מניחים לקומפוט להתקרר ומכניסים לצינון במקרר של יממה שלמה, לא פחות. הקומפוט יחזיק במקרר בין עשרה ימים לשבועיים, בתנאי שבהכנתו השתמשתם בכלים נקיים ולא נדחפו אצבעות פנימה.
נא להמתין לטעינת התגובות
