בגובה העיניים עם גיא סטריק
350 מילים עם הקלע גיא סטריק (43), נשוי + 2, שהשתתף כבר בארבע אולימפיאדות, ועוד היד נטויה
"עבר די רחוק. עזבתי את ירושלים לפני 21 שנה, למרות שאהבתי אותה והייתי חלק ממנה. היום אני מאוד רחוק מירושלים, גם בלב. היא השתנתה לכיוונים שאני לא אוהב. כל הדברים שאהבתי בה לא קיימים היום, כמו להסתובב חופשי בעיר העתיקה ולאכול חומוס או סחלב. אווירת הביטחון שהייתה לי אז לא קיימת.
"הייתי בכל העולם וירושלים היא אחת הערים היפות שיש. אני חושב שכתוצאה מההתחרדות ומהעזיבה של הצעירים, זו לא עיר בשביל לגור בה, וזו גם לא עיר של ספורט, חוץ מבית"ר בכדורגל והפועל בכדורסל".
טלביה
"ירושלים העתיקה, אנשים עתיקים. יש לטלביה ריח מיוחד, של עצי אורן ואצטרובלים, שהוא גם הריח של ירושלים. בתור ילד הייתי מטפס על עצים וקוטף אצטרובלים בשביל הפניונס. אם אני אגיד פניונס במקום שבו אני גר עכשיו, אף אחד לא יידע מה זה בכלל".
גבעת עדה
"טוסקנה של ישראל. זה אזור מדהים ביופיו, שקט, אפשר לעשות שם מה שאתה רוצה בלי שאף אחד יגיד לך שום דבר. התחביב שלי הוא נסיעת שטח, ואני נורא מחובר לשטח שם. אני פשוט נכנס לאוטו ותוך שתי דקות אני בשטח, וזה נורא כיף לי".
מטווח
"הבית השני שלי. אני מבלה במטווח גם בתור ספורטאי וגם בתור מאמן בערך עשר שעות ביום, וזה המון. זה הכיף הכי גדול שלי. התמזל מזלי שהתחביב שלי הוא גם המקצוע שלי, ולכן זה עושה אותי אדם מאושר. בירושלים היה במשך הרבה שנים מטווח שנקרא 'מטווח אלנבי' בתלפיות. יום אחד החליטו לעשות שם כביש והרסו את המטווח, כמעט ללא התראה מוקדמת. הבטיחו שיבנו משהו חלופי במלחה, אבל כמובן שלא קרה שום דבר, ומאז אין קליעה בירושלים. בגלל זה עזבתי".
אולימפיאדה
"זו זכות לייצג את המדינה. זה 'התקווה', מצוינות, ערכים כמו נחישות, מיקוד, דבקות במטרה, לחיות את ההווה. וזה גם, וזו מסקנה שהגעתי אליה בשנים האחרונות והיא מתחזקת אצלי יותר ויותר, מקום שבו אפשר לקחת טעות כהזדמנות לצמיחה ולתיקון ולא ככישלון. זה עוזר להישאר שפוי במשך כל כך הרבה שנים, למרות שאני ספורטאי שנמדד בידי אחרים. אני חושב שאני הספורטאי האולימפי הכי ותיק בארץ".
פרשן
"הכי קל לדבר ולא לעשות".
קליעה
"זה הספורט שלי. התחביב של אבא שלי היה ירי. הוא היה במשמר האזרחי והיו לנו רובים בבית, והוא לקח אותי כשהייתי בן 12 לחוג קליעה בבית הנוער העברי. נכנסתי לנבחרת ישראל בגיל 16 ומאז לא עזבתי. אני בן 43 ואני חושב שאני נהנה מקליעה יותר ויותר בכל שנה. זה מקצוע שהוא קשה גם טכנית, גם פיזית וגם מנטלית. אני חושב שמה שאני עובר תוך כדי גורם לי לחיות את החיים טוב יותר".
המשלחת הישראלית לבייג'ינג
"הייתה לנו משלחת מאוד איכותית, והייתי כבר בארבע משלחות. אנשים עשו את הכי טוב שהם יכולים, ולא כולם הצליחו, כי ככה זה בספורט. אני חושב שהרבה מאוד הגיעו להישגים מעבר למה שציפו, וכל הכבוד להם".
בייג'ינג
"בעוד כמה ימים אני חוזר לשם שוב, כי אני מאמן את המשלחת הישראלית לאולימפיאדת הנכים. אני עושה את זה מ~1995. יש לי קלע בשם דורון שזירי שיש לו חמש מדליות אולימפיות. בינתיים אף אחת מהן לא מזהב, אבל יש לי הרגשה שזה הולך לקרות הפעם, כי הוא ממש טוב. הרגל שלו נקטעה כשהוא עלה על מוקש בלבנון כי הוא ניסה לחלץ חבר שלו משדה מוקשים. באיזשהו מקום, וזה יישמע מוזר, זה שהוא עלה
"בייג'ינג הייתה האולימפיאדה שהכי אהבתי להשתתף בה. לא כל כך יצא לי לראות את העיר והייתי בעיקר בכפר האולימפי, אבל ראיתי את העיר האסורה. גם לא ממש אכלתי את האוכל שלהם, כי בתחרות אולימפית אתה לא יכול להרשות לעצמך דברים כאלה. אני בטוח שסין היא ארץ מאוד מעניינת. אולי עכשיו, כשאני אבוא כמאמן, אוכל לעשות את זה".
שחר צוברי
"אני לא מכיר אותו אישית, אפילו לא נפגשתי איתו, כי הוא התחרה במקום אחר. כולנו נשמנו לרווחה כשהוא זכה במדליה. אפשר להגיד במירכאות שהוא הציל את המשלחת, למרות אני לא רואה את זה כך, אבל התקשורת כן. הוא ספורטאי צעיר שכל עתידו לפניו".
אורי לופוליאנסקי
"לצערי, אני כל כך רחוק מירושלים, שאני אפילו לא יודע מה הוא עשה או לא עשה לטובת העיר".
טיסות
"אני לא אוהב, אבל אני טס המון. טיסות זה להיפרד מהמשפחה. יש לי שתי בנות שאני אוהב להיות איתן כמה שיותר, ואני מעדיף שהטיסות שלי יהיו כמה שיותר קצרות".
אימונים
"אין ספורטאי אחר שמתאמן כבר יותר מ~30 שנה על בסיס יומי, ובכל פעם אני נהנה מחדש. אני נהנה מכל אימון שאני עושה, ולכן אני יכול להתמיד בזה לאורך זמן".
גביע העולם
"עוד אבן דרך בקריירה. ידעתי שהוא יגיע מתישהו, הייתי קרוב אליו שבע פעמים ובסוף לקחתי. אגב, קליעה זה לא כמו אתלטיקה או שחייה, ענפים שבהם אתה יכול לקבוע שיא עולמי בכל תחרות.
"בקליעה אפשר לקבוע שיא עולמי רק בגביע העולם, באליפות העולם, באליפות היבשת או באולימפיאדה. זה משהו שאני מאוד גאה בו ושאקח אותו איתי תמיד, אבל שיאים נועדו כדי שישברו אותם, ונשארו לי עוד כמה מטרות בדרך שלא השגתי ושאני רוצה להשיג בעתיד".
מדליה אולימפית
"אחת מהמטרות שלי. גם אם היא לא תגיע אני לא אעריך את עצמי פחות. בארץ מעריכים ספורטאים לפי מדליות אולימפיות, ואני חושב שזו טעות, כי יש הרבה מאוד תחרויות חוץ מהאולימפיאדה שמראות על יכולת של ספורטאי. אבל אני לא חושב שמי שהשיג מדליה באולימפיאדה וחוץ מזה לא השיג שום דבר בקריירה שלו כספורטאי הוא ספורטאי גדול. זה פשוט אומר שהוא תפס יום טוב".
מימון
"נקודה קצת כואבת. הלוואי שהייתי יכול להיות ספורטאי מקצועני לחלוטין. בארץ זה בלתי אפשרי, בטח לא כשיש לך משפחה. מכיוון שאין תרבות של ספורט בארץ, זה כמו ביצה ותרנגולת: אתה קודם כול חייב להוכיח את עצמך ברמה הבין~לאומית הגבוהה, ורק אז מתייחסים אליך כאל מי שיכול לחיות איכשהו מספורט, וגם אז לא ברווחה. יש לנו הרבה מה ללמוד מאיך שמתייחסים לספורט בחו"ל. הייתי שמח מאוד אם במה שנשאר לי, ונשארה לי עוד אולימפיאדה אחת לפחות, הייתי יכול להיות מקצועני לחלוטין. אם היה ספונסר שיכול היה להחזיק אותי בתור ספורטאי, הייתי מאוד שמח".
הוועד האולימפי
"אני חושב שכשצבי ורשביאק אמר לספורטאים שהם הגיעו מדושנים מדיי כי הם קיבלו יותר מדיי כסף זו הייתה שטות מוחלטת, כי הספורטאים הכי טובים בעולם מרוויחים סכומי עתק ועובדה שהם מצליחים. אני חושב ששקט כלכלי הוא אחד הדברים הכי חשובים לספורטאי, ואף אחד לא נפסל כי הוא קיבל יותר מדיי כסף, אולי להפך. אני מקווה בשבילו שזו הייתה פליטת פה ושהוא לא התכוון לזה. חלק גדול מהספורטאים שהגיעו קיבלו מעט מאוד".
בית"ר ירושלים
"האהבה שלי במשך הרבה שנים. עד היום אני אוהד בית"ר, אבל בילדותי הייתי אוהד שרוף, שנוסע למשחקי בית וחוץ. זה היה חלק מההוויה שלי כירושלמי. זה היה חלק חשוב בחיים שלי בתור ילד, פרמטר שהיה קובע לי את מצב הרוח".
דור ההמשך
"אני מגדל את דור ההמשך ומאמן את נבחרת ישראל. יש לנו בנות שמתחילות לגרד את הרמה העולמית הגבוהה, ואני מקווה שבלונדון נוכל להביא מדליה אחת או שתיים".
שיא
"אני מקווה שעוד לא הגעתי אליו".
ריכוז
"אחד המרכיבים החשובים ביותר בספורט שאני עושה. אם איבדת ריכוז לשבריר שנייה והפסדת נקודה, אתה לא יכול להחזיר אותה".
פציעות
"עברתי המון. פריקות כתפיים, קרע בכתף, שתי פריצות דיסק. פעם יריתי בשלושה מצבים: עמידה, כריעה ושכיבה, ובגלל מצב הברך שלי אני יורה היום רק בשכיבה. אבל כל ספורט אולימפי שאתה עושה בעצימות גבוהה ולאורך שנים גובה מחיר".
פנסיה
"אין לי דבר כזה, לצערי. במדינה כמו סרביה, כל ספורטאי שהשיג מדליה באליפות אירופה, באליפות עולם או באולימפיאדה, או שהשיג שיא עולמי, זכאי לפנסיה בגובה של שלוש משכורות במשק מגיל 35, ויש להם הרבה כאלה. בפנסיה שלי אני אאמן".
עיתונות
"אני חושב שעיתונות הספורט מתחילה להשתפר, למרות שיש עדיין כתבים שאוהבים לרדת לחייהם של ספורטאים. אם העיתונאים ישימו את עצמם במקום הספורטאי וינסו להבין מה הוא עובר ומה הוא צריך להשקיע, ויבינו שהוא עושה את הכי טוב שהוא יכול כדי להצליח, יכול להיות שהם ימתנו את הביקורת שלהם".
אולימפיאדת סידני
"האכזבה הכי גדולה שלי. הגעתי לשם אחרי שחליתי בדלקת קרום המוח ולא הייתי כשיר במיוחד, וזה יצא לתקשורת רק לפני שבועיים".
גיא סטריק
"התמדה, נחישות וכוח רצון. אני ספורטאי בנשמה, בכל רמ"ח איבריי. אני משקיע את כל כולי. אני פטריוט גדול שמאוד גאה לייצג את ישראל, ומוערך בעולם הרבה יותר מאשר בארץ".
נא להמתין לטעינת התגובות
