מאיר פרוש: "אני המועמד הטוב ביותר"
הצעירים לא יברחו, גם לא החילונים. ירושלים תהיה עשירה יותר, מאוחדת יותר והכי חשוב - יהודית יותר. ח"כ הרב מאיר פרוש מפויס, מתון, מרגיע ומאמין, בעזרת השם, שיהיה בסדר. השאלה היא אם אתם מאמינים. פרוש: "לא הייתי אומר לך שאני המועמד המתאים ביותר במזרח התיכון, זה בר גאווה, אבל ממה שמציעים, אני המועמד הטוב ביותר"
רק בחדר מס' 2447 בקומה השנייה המשופצת של משכן הכנסת נרשמה תכונה שהפיגה את שנת הצהריים של העובדים. כמו בסרט נע עלו לרגל העיתונאים ללשכה של ח"כ פרוש, שמבטיח לכל מיקרופון שמוכן להאזין כי הוא בדרך לכבוש את העיר הענייה בישראל.
פרוש הגיע מוכן לראיון. בכל זאת מדובר בחיית שטח ותיקה, שלמדה על בשרה את משמעותה של הרטוריקה. הוא מנסה להצטייר בשלושת החודשים שנותרו לבחירות כסוג של לופוליאנסקי, רק עם יכולות ביצוע.
הוא גם פתח בקמפיין אגרסיבי להרגעת החילונים. אבל הניסיון שלו להשתמש ברטוריקה הנעימה של קודמו (רק בלי החיוך) נראית די מאולצת. הוא לרוב אומר את הדברים הנכונים, אבל לאורך כל הראיון היה נדמה שהנה הוא מתפוצץ וחוזר להיות פרוש הישן והמוכר, זה שקרא לשופט בית המשפט העליון מישאל חשין "חזיר", זה שהתנגד לבניית אצטדיון טדי, וזה שנלחם למען השבת יותר מכל חבר כנסת אחר. הגענו לפרוש כדי שירגיע אותנו. בכל זאת, אנחנו עיתון חילוני. יצאנו דרוכים, אפילו דרוכים מאוד.
שבעה דורות הם פה, המשפוחה. הפרושים הם שושלת מפוארת, אחת המשפחות החזקות והעשירות בעיר. נכסים רבים נמצאים בשליטתם, ומתשלומי הארנונה שלהם אפשר אולי כבר לבנות את היסודות של הארנה. מנחם פרוש, אביו של מאיר, היה חבר כנסת מטעם אגודת ישראל עד 1994. היורש (55), נשוי + 12 החליק בקלילות לנעלי אביו בכנסת בשנת 1996 ומאז כוחו רק עולה בשמי המגזר החרדי. ב~1996 התמנה לסגן שר השיכון, וללא שר מעליו קיבל רשמית את אות הבולדוזר על שם אריאל שרון. הוא כיהן שלוש שנים בתפקידו ובחר שלא לקחת חלק בממשלת אהוד ברק, וב~2001 חזר לכיסאו במשרד השיכון, עד שנת 2003. מאז ועד היום הוא חבר כנסת מן המניין.
עושה רושם שהתפקיד במשרד השיכון ממשיך ללכת
ירושלים היא לא עמונה, אי אפשר לשים פה כמה קרוואנים ולשכן צעירים. אין קרקעות בגבעות. מה תעשה, תחזיר את תכנית ספדיה לחיים?
"אמנם לא קיימות עתודות קרקע בשפע לדיור בירושלים, אבל נצטרך לפגוע בירוק. אפשר למצוא את הדרך לתכנן ולבנות. לא פגענו עד כה בירוק, אבל אם מאבדים חלילה את ירושלים, זה סיפור אחר. צריך לזכור שבשנת 1968 היו 72 אחוז יהודים, והיום בקושי מגרדים 66 אחוז, אז גם הירוקים ייאלצו, יחד איתנו, לקבל את ההחלטה האם מאבדים את ירושלים או שאנחנו שומרים על הירוק".
אז שטחים ירוקים תמורת שטחים ליהודים?
"אתה חסיד של הירוקים?".
ירוק זה חשוב.
"אז יש לך הערכה מסוימת, אבל לא עם עיניים עצומות. בפני אלה שמאמינים, שיש להם הערכה מלאה לירוקים, מותר להציב את ההערכה שהולכים לאבד את העיר, אפילו אם זו שאלה פוליטית או אידיאולוגית. הכיוון הזה שכל מה שהוא ירוק אסור חלילה לגעת בו, זו גם אידיאולוגיה. צריך לחדד את העניין, אני לא יכול לומר לך היום. כשנפגשתי עם אורי הוא אמר לי 'אם תיבחר, אני אשב איתך, אני אעשה לך חפיפה מסודרת.
את ההחלטה לבטל או להקפיא את תכנית ספדיה, עד כמה שידוע לי, כי לא הייתי בזמנו בעירייה, הוא קיבל אד הוק, ככה ברגע אחד ללא הכנה מוקדמת. אני חייב לשמוע את אורי כדי לדעת מה הייתה הסיבה.
"אורי הוא לא אדם שחיפש את הפוליטיקה והוא לא היה פופוליסט. כשהוא החליט לגבי ספדיה הוא הגיע למסקנה מסוימת, לכן חשוב לשמוע את הדעה שלו בנושא. לדעתי אפשר למצוא את שביל הזהב בין לבין. מצד אחד צריך לשמוע את הירוקים ואסור לנו גם לאבד את ירושלים. וצריכים לעשות את ההחלטה".
אתה חושב שאם תיבחר יהיו עוד זוגות צעירים שירצו להישאר כאן? החילונים הרי אחוזי אימה.
"כשתהיה האפשרות לגור פה ותהיה תעסוקה ניתן יהיה לעקור את התחושות האלה. מספרים לי שיש גם תחושה של 'אין איפה לבלות בעיר', זה מגוחך. כדי לעקור את התחושות האלה האזרח צריך לראות שהעירייה עשתה הכול בשבילו, רואים את זה בעיקר במזרח העיר. אותו ערבי צריך לראות שעשית את המקסימום. אתה תתפלא בסופו של דבר, תראה מי האישים שתומכים במאיר פרוש ותראה שמאיר פרוש, כשעבד עם חילונים או ערבים או יהודים דתיים, לכולם הוא נתן את אותו שירות. עם זה אני מקווה שנצליח להכות את החשש שאחרים מנסים לייצר.
"אמנם אורי ייצג דרך, אבל הוא לא היה אדם בודד, הוא עמד בראש הפירמידה של תשעה חברים, הוא ייצג דרך של חברים. אתה לא יכול לומר 'זה אורי ולא אחרים'. אם הוא היה עושה דברים בניגוד לעמדת חברים או רבנים, הוא לא היה יכול לעמוד בראש הפירמידה. כל אחד בהתנסחות שלו, אבל זו הדרך. אורי לא הלך לעודד חנויות או מסעדות שיפתחו בשבת במושבה הגרמנית או ברחביה, זו הייתה תוצאה של החלטת בית משפט או שינויים דמוגרפיים. היום אתה יכול לראות את התנועה בבר אילן לעומת פעם, אף אחד לא עומד ושומר, אפשר לנסוע על כביש בגין ועל כביש מס' 1, כלומר לכל דבר יש פתרון".
בכל זאת, אני צעיר חילוני בן 30. רוב החברים שלי כבר לא כאן. מה הסיכוי שלי להגיע לדירה בעיר אם אין לי דוד צרפתי עשיר?
"קודם כול צריך לזכור שבכל מקרה הקרקע בירושלים יקרה, לא כולם רוצים או יכולים לגור בירושלים. אלה שמאמינים בדבר הזה לגור בירושלים, הממשלה באה ומוכיחה ונותנת להם מענק. כשהייתי במשרד השיכון והיה לנו חשוב לנייד אוכלוסיות, ריכזנו את האנשים האלה שיגיעו להתנחלויות וצ'יפרנו אותם במענקים. כשחגגנו 3,000 לירושלים אהוד אולמרט שכנע את בנימין נתניהו לכנס ישיבה מיוחדת באולם מועצת העירייה.
"אמרתי לשר האוצר דאז, מאיר שטרית, 'אם אתם מבקשים להביא צעירים, אתם חייבים להוכיח שאתם מתאמצים. תביאו מענק לכל זכאי משרד השיכון'. הם צריכים להוכיח את המאמץ. אפשר עם זה, עם עוד קצת הלוואות ועזרה להגיע לדירה. לא יקרה, לא לוקסוס, אבל דירה. כשהממשלה לא מתאמצת ולא עושה כלום בוודאי נראה הגירה שלילית. צריך אנשים עם תחושה של שליחות, אנשים מאמינים שרוצים לגור בירושלים, שרק צריכים זריקת עידוד מהממשלה. חוק עידוד ירושלים בשנת 2001, שתמכתי בו, היה אמור להעניק 80 אלף שקל לאדם שרוצה להתגורר כאן. היום מדובר ב~100 אלף שקל. צריך לזעזע את השרים, להביא כמה שיותר יהודים לירושלים, צריך שהשרים ירגישו שהעסק בוער".
ביום שני השבוע נפל הפור. מזכירות אגודת ישראל אישרה את מינויו של פרוש, ואם לא תהיה הפתעה של הרגע האחרון, לופוליאנסקי בדרכו חזרה ל"יד שרה" לחלק קביים. נותר לפרוש רק מתמודד אחד רציני, ניר ברקת (ירושלים תצליח), כדי להגשים את החלום. ברקת מצדו חושב שהנה הוא זכה במפעל הפיס ובנובמבר הוא יתחיל את הסטארט~אפ שלו.
"לברקת אין ניסיון לנהל את העיר, הוא לא הוא ניהל דבר כזה. בעירייה לא הייתה לו היכולת להוכיח שהוא מסוגל לנהל, הוא לא עבר את מערכת הייסורים של מחוקק. אדם נחמד אבל לא בנוי למערכת כזו", מפרגן פרוש. "כואב לי על מה שקורה בירושלים. אני חושב שאפשר לבצע כאן שינויים. אורי עשה עבודה טובה, עכשיו צריך אדם עם כיוון אחר, עם מחשבה אחרת. אני יכול בהחלט להזרים דם חדש ולתת אדרנלין למערכת שתפעל ביותר נחישות. אני בא מבחוץ, אין ספק שיכולה להיות ברכה בזה שאני אבחר, אתם תראו את השינויים. אני אטפל בבעיות הדיור והתעסוקה דבר ראשון, ודבר שני אפעיל את פרויקט שיקום השכונות. כל השכונות שהן בהגדרה של היזקקות לעזרה לפי משרד השיכון, צריך לשקם אותן", אומר פרוש ודופק על השולחן.
"בנושא הביטחוני צריך שיהיה פה ראש עירייה עם אצבע על הדופק, שיכיר ויצעק ברבים ובממשלה שלא לפגוע באיחוד ירושלים ולשמור שלא לעשות שום דבר נגד ביטחון בירושלים".
מדובר בתפקיד של ראש עירייה, לא ראש ממשלה. אתה זה שצריך לשמור על איחוד העיר?
"אם אני הולך ובודק את עמדת תושבי העיר, אני צריך לעשות מה שהציבור רוצה. נכון שזה לא דבר שאני מחליט עליו, הציבור פה רוצה את ירושלים שלמה לא רוצה חומת ברלין, רוצה עיר מאוחדת. אז אני, מתפקידי והמעמד הרם והנשגב שיש לי, אני לא יכול לשמור על הממשלה? מה אולמרט עשה? הוא הקים קול ברבים נגד הפגיעה בשלמות ירושלים. חשוב להבין שהערבים לא ויתרו על זכות השיבה, תן להם את צור באהר, את שועפאת ואת ענתות, והם ירצו גם את העיר העתיקה ואחר כך את קטמון. קיבלנו את העיר העתיקה לפני 41 שנה. בן אדם צריך לדעת מה יקרה בעוד 30 שנה ו~40 שנה".
במזרח העיר לא יאהבו את ההתבטאויות האלה.
"אני אהיה טוב לערבים. כשגיליתי שיש מעניקים לערים מעורבות הבאתי ביולי 1996 עד אמצע 1997 שישה מיליון שקלים למזרח העיר. אני בטוח שאם אתה נותן תחושה טובה לערבים, שאם בבוקר הוא לוקח לגן ילדים או לבית ספר נורמלי, דאגת שמשרד החינוך יבנו שיהיו תחנות אם וילד, פינת משחקים. הרבה יותר קל לגורמים הקיצוניים לשלהב אותם או לפתות אותם שיהיו קיצוניים ולאומניים אם אתה לא מטפל בהם ונותן להם שירותים. 'מה יעשה הנער ולא יחטא', למה שלא יבעט בנו אם אנחנו לא מתאמצים בשבילו?".
לופו לא ממש הביא תרומות. זה הולך להשתנות?
"אני אפנה ליהודי התפוצות ואביא יהודים תורמים לעיר".
לא היה קל בקדנציית לופוליאנסקי. תקציב התרבות המגוחך הביא לא מעט מוסדות לסף פשיטת רגל, פרויקט הרכבת הקלה תקוע, הארנה מתעכבת, וכמובן - מנוסת הצעירים בירידה לשער הגיא ממשיכה. פרוש מסרב להבטיח גדולות ונצורות, אך מדבריו לא ניכר שהוא מתכנן מהפכה תרבותית או תחבורתית.
עשרה מיליון שקלים לתרבות. זה נראה לך הגיוני?
"עיריית ירושלים הייתה תחת תכנית הבראה. צריך לזכור, כשאין כסף אז אין כסף. זה כמו שתלך למשפחה ענייה ותגיד לה, 'למה אתם אוכלים לחמניות וטובלים אותן בשמן? תלכו למסעדות'. עד לפני שנה המצב היה מאוד קשה. אל תחשוב שהביקורת על אורי הייתה רק בנושא תרבות, גם הציבור הדתי מרגיש שמה שהיה לו בעבר אין לו. אבל אין ספק שכשיש לעירייה יותר כסף היא צריכה לתת, חלק יגידו לתרבות, יש כאלה שיגידו לתרבות התורנית, יש כאלה שחשוב להם יותר חינוך. כשהייתי בעירייה תקציב התרבות היה הרבה יותר גדול. אני יוצא מתוך הנחה שניסו לעשות הכול".
זה לא ממש מעודד. מה עם הארנה? אני זוכר שהתנגדת בזמנו לאצטדיון טדי, אמרת שאין כסף. גם היום אין והנה אתה מבטיח לסיים את הסאגה הזו בתוך שנתיים.
"אני מבין שגייסו משאבים מכל מני גורמים, כמו הפיס וממשלה. אם לא יהיה כסף, צריך לבדוק אם יש את האפשרות לבנות. או שמפסיקים לדבר על זה, אם אין צ'אנס, או שמתחילים לבנות. להתקשקש עם העניין הזה זו פשוט בושה, צריך להחליט אם זה לכאן או לכאן. צריך לראות מה התקציבים,
מה הממשלה יכולה, אם מפעל הפיס יכול, או כמה העירייה משועבדת לעניין הזה. את הארנה אי אפשר לבנות מכספי הארנונה של העניים פה בעיר. לא להתבוסס בעניין הזה, זה לא נותן שם טוב".
אני רואה שאתה לא ממש קורץ לחילונים. שוב אני שואל, אתה לא מפחד מנטישה המונית?
"הנטישה היא לא רק בקרב החילונים, ובטח לא על רקע דתי-חילוני. צריך להפסיק עם הדבר הזה שנקרא מלחמת תרבות. העיר שקטה כבר שנים וזה יימשך. הבעיה היא מגורים ותעסוקה. אני זוכר את המחקר של מכון ירושלים לחקר ישראל. כשנשאלו 5,000 צעירים מה היא הסיבה לעזיבתם ענו 44 אחוז דיור, ו~25 תעסוקה. אלה הבעיות המרכזיות. עם זה צריך להתמודד ולזה צריך אדם בעל ניסיון. גם ברקת וגאידמק יגידו לך את זה, אבל בפועל הממשלה החליטה החלטות בנושא, וצריך לגרום להן להתבצע, ואיך אתה רוצה שזה יקרה? על ידי אחד שבא מתוך המערכת ויודע איך עושים את זה. צריך לנענע אותם, לנער את משרדי הממשלה שייתנו את מה שהם התחייבו. לפני שנה וחצי הייתה ישיבת ממשלה שבה הבטיחו חמישה מיליארד שקלים. אתה יודע מה נעשה עם זה מאז?", הוא מנער את השולחן לצורכי המחשה.
"אני לא רוצה להתגאות, אבל לי יש יותר ניסיון מברקת ומארקדי וגם משלמה מור יוסף. אני יודע איך זה עובד, הייתי בממשלה, הייתי בעירייה - צריך מישהו עם ניסיון באשר הוא שם. לא הייתי אומר לך שאני המועמד המתאים במזרח התיכון, זה בר גאווה, אבל ממה שמציעים, אני המועמד הטוב ביותר. חילונים מצטרפים אליי ונותנים את ברכתם, אנשים כמו אברום בורג לא תומכים בי סתם".
נא להמתין לטעינת התגובות
