הרכש החדש של ארקדי גיאדמק
לפני חמש שנים הוא היה ראש מטה הבחירות של לופוליאנסקי והוביל אותו לניצחון הסוחף בבחירות. השבוע הוא הצטרף לארקדי גאידמק. הגמלאי אריה שומר מנסה לשחזר את ימיו הגדולים בבית הנשיא, ואין כמו האוליגרך שיחזיר אותו לכותרות
השם הראשון המפתיע אצל גאידמק הוא ניצב בדימוס מיקי לוי, שיצטרף כנראה לרשימת צדק חברתי בבירה.
נציגי המפלגה הפעילו השבוע מכבש לחצים עצום על מפקד המחוז לשעבר, דמות מוכרת ונערצת בעיר, כדי שיחבור לגאידמק בבחירות המוניציפליות.
לוי הוא האיש הפנוי הכי חם בגזרה. הוא הספיק להיות מועמד צללים בסקרים לראשות העירייה, מחוזר אחרי מפלגות, אחרי מרכיבי רשימות על~מפלגתיות, נבחרות חלומות למיניהן שרוצות להעמידו במקום גבוה ברשימתן למועצה ולראשות העירייה.
כך גם הבינו אנשי גאידמק, שהעמידו בפניו הצעה מפתה. לדבריהם, לוי הבטיח שישקול את ההצעה והסיכויים שיצטרף גבוהים.
מיקי לוי שהה השבוע בחו"ל ועד לסגירת הגיליון לא הושגה תגובתו. השם השני הוא אריה שומר, לשעבר מנכ"ל בית הנשיא הכל יכול של עזר ויצמן.
אריה שומר שוב מגיח מכיוון שער הגיא. חבר מועצת עיריית תל אביב מטעם מפלגת הגמלאים הריח עוד הזדמנות פוליטית יוצאת מן הכלל מבחינתו לחזור למרכז הבמה, ואין כמו עזרה מארקדי – שיאן כותרות העיתונים בשנתיים האחרונות - כדי לחזור לעניינים.
בינינו, מה לשומר ולתפקיד חסר משמעות במועצת עיריית תל אביב לצד חבורת חתיארים מזדקנים כשהוא, מי שהיה האיש החזק בבית הנשיא עד לפני שש שנים, יכול לחזור להיות אייטם, ואם ירצה השם אז אולי גם יותר מזה - מנכ"ל או יו"ר של חברה עירונית
שומר ניצל את החבירה התמוהה של האוליגרך למפלגת הגמלאים וכשהבשילה השעה סגר עם הבוס שיהיה ראש המטה שלו בירושלים.
לזכות שומר עומד הרזומה העשיר שלו בפוליטיקה הישראלית וגם בזירה הירושלמית הוא זכור לטוב.
זה גם מה שעמד לזכותו במשא ומתן מול גאידמק. שומר היה קצין המבצעים של ראש העירייה, אורי לופוליאנסקי, בבחירות המוניציפאליות לפני חמש שנים, וקיווה שלאחר הניצחון ימנה אותו ראש העירייה למנכ"ל, אבל אחרי הניצחון שומר היה מהראשונים שנבעטו החוצה.
השבוע סגר שומר את הדיל עם גאידמק. "בשבוע הבא אכנס לתפקיד במלוא המרץ", אמר השבוע ל"כל הזמן", "ארקדי הוא איש מצוין, אוהב ישראל ואוהב בריות. דיברתי עם חבריי בפוליטיקה. דיברתי עם כל חבריי בירושלים ובכנסת והחלטתי להיענות להצעה. אין שום פסול בלהצטרף אליו. הוא לא עשה שום דבר רע, נהפוך הוא".
בכל זאת, מתנהלות נגדו לא מעט חקירות, הוא רחוק מהדימוי הצחור שאליו אתה חותר, ובכלל, למה אריה שומר צריך את ארקדי אצלו ברזומה?
"הוא אוהב ישראל גדול וזכותו לבחור ולהיבחר. לא הוכח נגדו כלום. עשיתי את הבירורים שלי ואני לא מבין מה רוצים ממנו. הוא איש שעוזר לכולם. לדתיים ולחילונים. הוא האיש הכי מתאים לירושלים ואני איתו כדי לעזור לאנשים".
בכל זאת, הדימוי שלו לא מפחיד אותך?
"אני לא מפחד מאיש. מעייזר לא פחדתי, ומארקדי אני לא מפחד. אם אמצא התנהלות לא ראויה, אני אומר כאן ועכשיו – אפרוש מהקמפיין שלו".
לפי הסקרים אין לגאידמק הרבה סיכוי.
"לפי הסקרים שהראו לי הוא יכול להכניס שלושה-ארבעה חברי מועצה. הוא גם יכול להיות ראש עירייה".
איך בדיוק?
"יש לו את בית"ר ואת הפועל. יש לו את ביקור חולים. יש לו עוד גופים שהוא עוזר להם ותומך בהם. הם ילכו איתו בבחירות. הוא יפתיע את כולם".
אם הוא לא ייבחר, הוא יישאר כחבר מועצה?
"לא. ארקדי מגיע להיות רק ראש העירייה".
ואם הוא ינצח, איפה תהיה אתה?
"במקום טוב. עזוב את זה עכשיו. חשוב לי להבהיר שאני עדיין עם מפלגת הגמלאים בתל אביב ואמשיך לרוץ שם למועצה בבחירות הבאות, למרות עבודת הייעוץ שלי אצל ארקדי".
נראה ששומר תמיד נמצא ליד. הוא היה אמור להתמנות לשגריר ישראל בדרום קוריאה כבר בשנת 2000. שר החוץ שלמה בן עמי אישר את המינוי ורק חוסר מזל מנע משומר את הנסיעה החלומית ההיא לסיאול. ממשלת ברק נפלה, וכל המינויים הפוליטיים נעצרו.
אחרי שפרש מבית הנשיא בסוף שנת 2002 היה בטוח שיקבל ג'וב בתכנית ההתנתקות, אבל שוב התאכזב. כחובש כיפה הוא היה משוכנע שיש לו הרבה מה לתרום. אריק שרון, ראש הממשלה, חשב אחרת. "חשבתי שאולי יוצע לי משהו בטיפול במתנחלים לקראת ההתנתקות, שרבים מהם וממנהיגיהם אני מכיר אישית.
חשבתי לעזור בעניין הזה", אמר בזמנו למקורביו. ואז הגיע הסטוץ הקצר עם לופוליאנסקי. לופו הרוויח חובש כיפה סרוגה וציוני נלהב, שיוריד את סף החרדה אצל הציבור הירושלמי. שומר, עתיר הניסיון הפוליטי שיווק מצדו את המועמד החרדי כמו בונבוניירה בצלופן.
"זו גאווה לעזור למישהו שרוצה להיות ראש עירייה", אמר אז למקומונים וכקונטרה למועמד החילוני ניר ברקת הוסיף וחזר על המנטרה "אורי לופוליאנסקי הוא ההיי~טק של האנשים".
שומר הימר על הסוס הנכון וחשב שיהיה מנכ"ל העירייה הגדולה בארץ. לופו ויועציו, שיכורים מהניצחון, חשבו אחרת.
ב~2005 היה שומר מועמד לג'וב הנחשק של מנכ"ל רשות הדואר ושוב נחל אכזבה ובבחירות 2006 הצטרף למפלגה ההזויה שהקים עוזי דיין, ושובץ בה במקום השישי.
"אפעל לקידום הנושאים החברתיים~כלכליים ולהגדלת תקציב החינוך", אמר בקמפיין ההוא, שנחל כישלון קולוסלי.
בזירת העסקים התגלה שומר (63), נשוי ואב לשלושה, כפחות מוצלח. איש מפוזר ולא מבריק שהצליח לסבך את עצמו ואת משפחתו בחובות עצומים. הוא כשל בעסקים שניסה לעשות בקוריאה ובפולין, נקלע לקשיים כלכליים ונאלץ לממש חלק גדול מנכסיו.
כך למשל, צבר חוב של יותר ממיליון שקלים לבנק הפועלים, שנוצר עקב אי עמידה בתנאי המשכנתה, וכונס נכסים נאלץ למכור את דירתו בתל אביב למשקיע יהודי משוויץ תמורת כחצי מיליון דולר.
בראיון לתקשורת לפני שלוש שנים התייחס שומר למצבו הכלכלי: "יכול להיות שיש לי גם חסרונות, אני לא מק'גייוור. עשיתי ואני עושה דברים, 24 שנה הייתי בצבא, 23 שנה בממשלה, ואני מקבל פנסיה מזערית. תראה, אני לא בוכה ולא מתבכיין.
אני מטפל בהחזרת חובותיי והם מוחזרים. זה נגמר. הבית כבר לא מעוקל. מכרתי אותו. זה לא נעים ולא סימפתי, אבל לא ביצעתי שום פשע. לא עשיתי שום דבר רע. כל חיי לא חיפשתי לי ג'ובים.
אני שם את פעמיי היום לטובת תפקידים ציבוריים. אני חבר במועצת עיריית תל אביב מטעם מפלגת הגמלאים. אם אצליח לעשות לצד זה גם קצת עסקים, אשמח. אם לא, גם טוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
