אולמרט & הירשזון השקעות בע"מ
המדינה צריכה היום תיקון כללי. אולמרט הפך לסמל של סיאוב, והיציאה מהחיים הפוליטיים היא בעלת משמעות הרבה יותר גדולה ממידותיו הצנועות. המסר הכללי שיעבור הוא שלא משתלם ללכת בדרכיו, לסחוט את המדינה ולעשות כסף על חשבון הציבור
מעניין באמת מיהו האזרח שיכול לקבוע כמוהו את מועד חקירתו, את זמן החקירה, את מקום החקירה ואת המניפולציות שימשכו את זמן החקירה. מעניין גם מיהו האזרח שלא נקרא להיטלטל לצורכי החקירה מהיום להיום למשרדי יאח"ה בבת ים, כדי לעמוד שם במסדרונות 40 דקות, להסתופף עם עבריינים, ואז להיתקל בחוקרים קשוחים שלא יעשו לו הנחות. רמז? האזרח הזה הוא לא א"א.
עומד ראש הממשלה וזועם על כך שלא שומעים אותו ואת מה שיש לו לומר. אוי~אוי~אוי. אם לא שומעים אותך, מר אולמרט, מדוע שלא תרדוף אחרי המשטרה, תקבע אתה את מועדי החקירות ותתבע מפגשים אינטנסיביים כדי להשמיע במהירות ובכנות את גרסתך הצודקת? מה הפריע לך לענות באריכות על כל שאלה בלי להתחמק, למשוך זמן ולחטוף התקפי שכחה מביכים.
58 פעמים, לפי ספירת עיתון "הארץ", אמר אולמרט לחוקריו ב~2 במאי "אני לא זוכר". אני יודע שאם אני הייתי חשוד במשהו שאיני יודע עליו דבר, הייתי הופך עולמות רק כדי להפריך את החשד.
אה, רגע, איך לך זמן? מדוע, למשל, לא ויתרת לטובת העניין על שעה של פגישה עם חיים אורון (ג'ומס), יו"ר מרצ? אולי תוותר על ראיון עם מראיינים של "כל אל~ערב", שאיתם גם רבת, נוסף על כל הצרות? אולי תחזור מפריז שעתיים קודם, במקום לרדוף אחרי ספין של לחיצת יד עם בשאר אל~אסד, שהייתה אמורה לחלץ אותך מכל הצרות? אולי תוותר על השעות שבהן ישבת עם העיתונאים בסוף השבוע שעבר ותקדיש אותן לחוקרים, כדי שהאמת (שלך) תצא לאור?
2. עומד ראש הממשלה מול פני האומה ועושה צחוק מהעבודה. מיליונר אחד (למה הוא חובר תמיד אליהם?), ג'ו אלמליח שמו, איש רב מעללים, שאותו אולמרט מגדיר ידידו, הילווה לו 75 אלף דולר בשנת 1993. עד היום אולמרט לא טרח להחזיר לו את ההלוואה. ומה הוא אמר להגנתו בראיונות האחרונים? "אין לי כסף, המלווה לא לחץ. הפירעון נדחה".
נו, באמת, אין לך כסף? מה יש לך, אדוני ראש הממשלה, חוץ מאשר כסף? איזה רקורד ציבורי מדהים יש לך לבד המרדף האין~סופי הזה אחרי כל מה ששווה כסף? מה עשית חוץ מאשר לרוץ אחרי הנאות החיים, הטיסות במחלקה הראשונה, הסוויטות והסיגרים בכל תפקיד שבו כיהנת, ותמיד על חשבון אחרים? אני נזכר בח"כ משה גפני, שנהג לצעוק בכל ישיבת מליאה בכנסת "איפה אולמרט?", כאשר הוא כיהן כשר התמ"ת. אולמרט היה עסוק אז בנסיעותיו ובקושי הגיע למשכן.
אין לך
זו בדיוק הבעיה עם אולמרט, כפי שהיא נחשפה לעינינו מדי יום. האיש מעורבב בכסף. כסף אסור. עם עשירים, עם ניגודי אינטרסים, עם חברים, עם עורכי דין, עם מעטפות, עם כספות. ואחר כך הוא בא בטענות ש"יצרו כאן מפלצת דמונית שלא הייתה ולא נבראה". אתה יצרת את המפלצת, מר אולמרט, במו התנהגותך. טיפחת אותה היטב שנה אחר שנה, עד שהיא עלתה גם עליך ובגללה אתה הולך הביתה, ועוד עם כתב אישום חמור. לא יעזור לך כלום, כנראה.
3. עומד ראש הממשלה מול המיקרופונים ומאשים את כל העולם על מה שעשו לבני משפחתו. "הפגיעה בהם כואבת לי", הוא אמר. "רעייתי וילדיי אף פעם לא נחשפו בתקשורת", קונן בהזדמנות אחרת. "הם אנשים מאוד פרטיים. הם לא ביקשו לעצמם שום העדפה ופתאום הם מוצאים את עצמם חשודים במעשים שלא היה להם שום קשר אליהם. מאיפה שואבים כל המדליפים האלה נגד בני משפחתי את מעיינות הרשע?".
מאיפה שואבים? ממך, מר אולמרט. מהתנהגותך. מה זו בעצם פרשת "ראשונטורס"? ראש הממשלה נסע על פי החשד לאירועים בחו"ל על חשבון כמה ארגונים במקביל. את הכסף והנקודות הרבות שצבר הוא העביר שלא כדין לבני משפחתו, שאותם גרר במו ידיו לתוך התסבוכת שעליה הוא מצר כעת. התיק הזה כל כך בוטה, כל כך ממוסמך, שהיועץ המשפטי לממשלה שוקל להגיש בגינו כתב אישום נגד אולמרט מיד.
"עושים נגדי מסע ציד", התלונן אולמרט, "משפט שדה". למזלו של אולמרט יש לו עדיין כמה חברים קובעי סדר יום בתקשורת, שמגנים עליו בחירוף נפש, עד כדי התבזות מקצועית. בשמו הם עושים מסע ציד נגד אויביו לכאורה. העסק מאוזן, תאמינו לי.
4. אולמרט החליט להתפטר כי אין ראש ממשלה שיכול להינצל מהתשלובת הקטלנית של כישלון ביטחוני ושחיתות אישית ושלטונית. ודאי שלא ראש ממשלה שרק שישה אחוזים סבורים שהוא ראוי לאמון, וגם הם נראים לי כמו טעות סטטיסטית.
הוא הפך להיות נטל. על המדינה, על המפלגה שלו, על המשפחה שלו, כאמור. הוא יורד מהפסים, הוא עייף, הוא מתוסכל. בישיבת סיעת קדימה ביום שני בכנסת הוא נרדם. לא הייתה לו ברירה. האפשרות שיתמודד בפריימריס בקדימה דמתה לאופציה שמשה קצב יתמודד שוב על נשיאות המדינה.
המדינה צריכה היום תיקון כללי. אולמרט הפך לסמל של סיאוב, והיציאה מהחיים הפוליטיים היא בעלת משמעות הרבה יותר גדולה ממידותיו הצנועות. המסר הכללי שיעבור הוא שלא משתלם ללכת בדרכיו, לסחוט את המדינה ולעשות כסף על חשבון הציבור. ד"ר ירון זליכה, שהיה החשב הכללי באוצר ונאלץ לפרוש מתפקידו גם בגלל אולמרט, אומר כי "המאורות שיש בחיים הציבוריים עדיין לא נסתמו". אחרי שאולמרט ילך אפשר יהיה לפחות לומר כי ראש השועלים יצא החוצה. האווירה הכללית תהיה אולי נקייה יותר.
5. ובכל זאת, אני מציע לסגור לאולמרט את כל התיקים תמורת ההתפטרות. בואו נשחזר את עסקת הנשיא עזר ויצמן, שקיבל כספים שלא כדין מהמיליונר אדוארד סרוסי, אבל העניין נשכח ביוזמת רשויות החוק והוא הלך הביתה. נגיד כולנו לראש הממשלה: או~קיי, חגגת, ניצלת, עשית חיים על חשבון כולנו, מעלת בתפקידך – אנחנו סולחים לך, רק תצא מחיינו, ואל תחזור.
בפרקליטות לא יקבלו כנראה את הרעיון. החומרה הסדרתית של התיקים והמעשים הנלווים של אולמרט לא עושה שם חשק לפטור אותו בלא כלום. אם אני מבין נכון, כתב האישום נגד אולמרט יוגש הרבה לפני הפריימריס בקדימה ב~17 בספטמבר. השאלה העיקרית שמעסיקה היום את היועץ היא האם לאחד בכתב האישום שלושה תיקים קשים - פרשת מרכז ההשקעות, פרשת טלנסקי ופרשת "ראשונטורס" - או להגיש מוקדם יותר כתב אישום בתיק "ראשונטורס", שהוא הממוסמך והנגיש ביותר.
יש לי תחושה שרוב הציבור לא יסכים עם הדיל שמוצע כאן. האנשים רוצים למצות עם אולמרט את הדין. התיק האחרון הגדיש את הסאה. אף אחד לא מבין מה הדריך את אולמרט לנסוע על חשבון כמה גופים וולונטריים או לשדרג בתאווה את בתי המלון שקיבל. מדוע הוא לא יכול היה לישון במלון מצוין בניו יורק ב~600 דולר ללילה והתעקש על סוויטה במלון מותרות שעולה פי ארבעה. את ההפרש אפשר היה להעביר לעל"ה, או לאקי"ם או לאגודה למען החייל או לארגונים האחרים ששלחו אותו לשם.
6. בעניין האיבה לראש הממשלה מצאנו באינטרנט את המודעה הבאה, לא נגענו: "אולמרט & אברהם הירשזון השקעות בע"מ. מומחים במעטפות מזומנים, פדיון צ'קים, ניכיון המחאות שמנות, העברת מזומנים, גם על ידי שליח. אפשרות להלוואות ללא צורך בפדיונן, העברות כסף מחשבון לחשבון, סיוע ברכישת נדל"ן, שירות מיוחד בהעברת מזוודות דולרים, שכירת כספות, רכישת קרקעות בעלות קטנה, קבלת תרומות וייעוץ מיוחד בהתחמקות משלטונות המס. רק אצלנו תקבל שירות אמין, ישר ויקר".
7. ביום שלישי בערב הופיע ראש הממשלה בפני חניכי המכללה לביטחון לאומי. "חוזקה של המדינה נובע מצדקת דרכה, חוסנה המוסרי ויכולתה לנהוג באופן מושכל ומדוד", העיד על עצמו. חוסן מוסרי? נו, באמת. אולמרט יכול היום להגיד משהו על ערכים ונורמות? אין גם שום ערך לדיבורים שלו במסיבת העיתונאים על פריצת דרך אפשרית עם הפלסטינים או קפיצת מדרגה במשא ומתן מול הסורים. ממילא אין לו שום משקל ומנדט לקבל הכרעות לאומיות ברמה האסטרטגית.
שלשום טען פרקליט המדינה, משה לדור, כי בפרסומים האחרונים היו סילופים ונוצר פער מתסכל בינם ובין המציאות. הרמז כלפי אולמרט ברור. היום יגיעו חוקרי המשטרה שוב לביתו של ראש הממשלה, כדי לחקור אותו על פרשיות טלנסקי ו"ראשונטוס", ואולי יעלו בפניו עוד פרשה או שתיים. אין שום סיבה שהחקירה הפעם תהיה מביכה פחות מקודמותיה. אולמרט לא מאמין לחוקריו, הם לא מאמינים לו, והתוצאה תהיה, כנראה, שוב התנגחויות, תרגילי התחמקות ותכסיסי זמן.
ראש הממשלה יכול היה לשים קץ לסאגה הזו, שלא מוסיפה כבוד לאף אחד. הוא היה חייב להתפטר מיד. כך היינו חוסכים את המריבות והספינים וההדלפות שייצאו מבית ראש הממשלה ומהמשטרה החל מהיום. כך גם היינו שומרים איכשהו על המעמד של רשויות החוק. כך היינו פונים מהר יותר לתיקון הכללי. כך היה אולמרט עצמו נמנע מהסיום המבזה שצפוי לו, גם אם הכול קרה לו אך ורק באשמתו.
נא להמתין לטעינת התגובות
