הסיפור העצוב של מיקי הרמן
הוא זכור כמיקי הרמן, המשוגע שזכה עם בני הרצליה בגביע והלך מכות על מייקל קרטר מחולון. השבוע איתר אותו כתב זמן השרון בכלא מעשיהו, בדיוק בשבוע בו השתחרר, ושמע ממנו איך הגיע מפסגת הכדורסל לסמים, דת, העלמות מס, מגורים במערה בצפת ולבסוף לכלא. בראש של הרמן
ביום העצמאות האחרון כינס "זמן השרון" את מחזור 94/95 של בני הרצליה, שזכתה באותה עונה בתואר היחיד של קבוצה מהשרון עד לימים אלה, גביע המדינה. רוב רובו של סגל הקבוצה מלפני 13 שנים כיבד את המעמד בנוכחותו, ביניהם המאמן דאז, אפי בירנבוים, והכוכבים השיראלים הגדולים של הקבוצה, אמיר כץ ורותם ארליך. לגבי המעטים שלא הגיעו, היתה ברורה הסיבה לאי הופעתם, מלבד אחד, מיקי הרמן.
במהלך הנסיונות לאתר את שחקני הקבוצה, קיבלתי בזמנו מאפי את המספר של הרמן, כשהוא מבהיר לי כי "אני לא בטוח שהוא עוד עדכני". החיוג להרמן הוביל אותי ישר לעבר המענה הקולי, ולאור סיפורי החזרה בתשובה שרצו על הכדורסלן חם הדם, דמיינתי במוחי את הרמן חופן לו ספר תורה ומקפץ בהילולה כזו או אחרת בצפון הרחוק. בכל מקרה, לא רק אפי היה חסר מושג לגבי שחקנו לשעבר בהרצליה ומאוחר יותר גם בהפועל אילת ז"ל. על פי הציטוט של אמיר כץ מתחילת הכתבה, התברר כי גם מי ששיחקו לצד הרמן במהלך אותה עונה היסטורית, אובדי עצות לחלוטין לגבי התעלומה: איפה מיקי הרמן? נחשו מה, אנחנו דווקא יודעים.
יום שישי בערב. ארוחה משפחתית. טלפון מזוהה אך לא מוכר. "הלו, זה גלעד?", בוקע הקול מהעבר השני של הקו. השבתי בחיוב. "מה נשמע, זה מיקי הרמן", הוא הציג את עצמו ועוד לפני שהספקתי להשיב ולשאול לשלומו, השחקן האובד הקדים אותי ופירט. "שלחת לי הודעה לפני שלושה חודשים. הייתי שחקן בבני הרצליה. רציתי לדעת על מה בדיוק מדובר".
מסקנה ראשונה: גם אם מייקל הרמן (לא סתם השתמשנו בשם הפרטי המלא של הכדורסלן. פרטים בהמשך) היה שותף להשתטחויות סוערות על קברי צדיקים בצפת או במירון, הטלפון עמוק בתוך ערב שישי הבהיר לי כי לפחות את החלק של לשמור שבת הרמן החליט לזנוח עם חזרתו ל"עולם הפריצות", כהגדרתו, של תל אביב. עד כאן הסיטואציה עוד איכשהו סבירה, מה שמשתנה לאחר השאלה המתבקשת, למה רק אחרי שלושה
"לא היתה לי גישה לטלפון בחצי שנה האחרונה. הייתי בכלא", חשף הרמן. זוהי כנראה עובדה שעורך דין אמיר כץ ומאמן מכבי תל אביב אפי בירנבוים כנראה שלא היו מודעים אליה עד קריאת שורות אלו.
לאחר ההלם הראשוני, הרמן הואיל להסביר על מה ולמה הוא זכה לכבוד לשהות בכלא מעשיהו. "עבירות מע"מ", הוא הסביר ביובש וסיפר כי "השתחררתי לפני שבועיים".
למרות הבילוי מאחורי הסורגים שזה עתה סיים, הרמן דווקא נשמע דרך הטלפון מחויך ומרוצה. כנראה שזו ההרגשה של מישהו שרק שבועיים לפני כן עמד בבקרים למסדרי השכמה וספירה, ושהמושג חופש עבורו היה טיול של 5 דקות בחצר. קבענו להיפגש בתחילת השבוע. הרמן הבטיח שיהיה מעניין.
נחזור למפגש שנערך ביום העצמאות. הרמן היה חוליה מרכזית ביותר שחסרה באיחוד מחדש של קבוצת הגביע של עונת 94/95. במידה וארועי גמר הגביע הבלתי נשכח של אותה עונה לא נטועים במוחכם, הנה תזכורת קצרה. הפועל חולון, יריבתה של בני הרצליה באותו גמר, נחשבה אז ל"דרים-טים" של הליגה, מלבד מכבי תל אביב כמובן. בשורות חולון כיכבו שחקנים כגון תומר שטיינהאור, עדי גורדון, דיוויד ת'רדקיל, שלטון ג'ונס וכמובן, "המשוגע", מייקל קרטר. מהלך המשחק היה חם ורווי מתחים, שהתפרצו לקראת סוף המשחק, כשהרמן עשה עבירה אגרסיבית ביותר על שלטון ג'ונס. הזר לא נשאר חייב ובתגובה הנחית על ראשו של שחקן הרצליה מכה הגונה. בין האוהדים שפרצו למגרש אפשר היה למצוא את דב הרמן, אחיו המסור של מיקי שלא היה מוכן לקבל את עלבונו של מיקי. התמונה במדור הספור של מעריב בבוקר לאחר המשחק (23 במרץ 1995), ממחישה את האמוק שבו היה נתון האח דב, שאיים לחבוט במשוגע קרטר באמצעות בקבוק מיץ.
האח מיקי מבהיר, גם 13 שנה לאחר המקרה, כי "אני לא עשיתי כלום. הייתי אולי מעט אגרסיבי בעבירה על ג'ונס, אבל המצב יצא מכלל שליטה לאו דווקא בגללנו. אין מה לעשות, כשמכים אותך צריך להחזיר בדרך כלשהי".
כמו לאיים במכות על מייקל קרטר?
"אני לא זה שהתעמת עם קרטר"
אבל אח שלך כן?
"עזוב, מה זה משנה עכשיו".
העימות עם קרטר אולי לא משנה להרמן, אבל נראה שבשנים האחרונות דווקא לא מעט דברים נוגעים לחייו של מי שזכור כפרובוקטור של עונת 94/95. הרמן נראה מבולבל מעט, מסתכל במהלך הראיון לכל עבר בחשדנות, ותשובותיו נוטות להיות קצרות בקצב של ירייה בודדת מ-M16. לא מעט פעמים במהלך הראיון הרמן אומר משהו אחד, ומספר דקות לאחר מכן דווקא טוען משהו הפוך לו בדיוק באותו נושא. בשלב מסויים בראיון הוא נזכר בשמו, מיקי/מייקל, איך שתרצו ומסביר: "כל המייקלים מוצלחים. תראה את מייקל ג'ורדן, את מיקי דורסמן, את מיקי ברקוביץ. לא סתם אני מיקי, זה השם של המוצלחים". רק אם מגיעים לנושא שמרגש את השחקן לשעבר המתנשא לגובה 2 מטר, הרמן מתחיל לשפוך את הלב.
איפה שיחקת אחרי השנה בהרצליה?
"הייתי בהפועל חולון ובראשון לציון בתקופות שונות. גם הייתי בהפועל אילת תחת אפי, ומאז אני בקשר עם הרכז שלנו מאותה תקופה, יובל אשכנזי. גם עם אפי אני עדיין בקשר".
בירכת אותו על המינוי למאמן מכבי תל אביב?
"בירכתי. אמרתי לו מברוק".
הרמן חש משום מה כי אני לא מסופק מהתשובה ומנסה להסביר את עצמו. "ברכה זה לא מספיק?", הוא מפנה אלי שאלה רטורית וממשיך במונולוג עם עצמו. "המילה היא הכל. לא צריך יותר ממנה".
הפורוורד לשעבר המשיך עוד מספר שנים לכדרר בליגות נמוכות, עד שתלה את נעליו לפני "שש או שבע שנים, לא בדיוק זוכר". מאולמות הכדורסל גלש הרמן היישר לתחום העסקים, בתור בעל רשת חניונים בנמל תל אביב, שבניגוד להיום, היה אז חורבה נטושה ומוזנחת. למרות שבעלות על רשת חניונים נשמע כעסק מבטיח, הרמן מעיד כי העסקים לא היו בראש מעייניו באותה תקופה. "הייתי מכור לסמים", מגלה הרמן, ומוסיף. "הבעיה היא שבגלל השימוש בסמים לא היה לי אכפת מה קורה עם העסק. לא ניהלתי אותו נכון".
העסקים אמנם לא הלכו ממש כמו שצריך, אך הקש ששבר את גב הגמל עבור הכדורסלן לשעבר היה דווקא הריסת ביתו בערב ראש השנה לפני ארבע שנים. היה זה המפגש הראשון של הרמן עם רשויות אכיפת החוק. "הבית שלי היה על חוף מציצים, בדיוק איפה שצילמו את אורי זוהר משפריץ מים וצועק 'גוטה, גוטה'", הוא משחזר. "למען האמת, אני חייב להודות ששלחו לי מספר פעמים צו פינוי מהבית, ולכן לא הפתיע אותי כל כך שהוא נהרס".
הרס הבית הותיר את הרמן בחוסר כל, ובנוסף לארוע לא נעים זה, הודיעו רשויות המס לחסר הבית כי הם פותחות בחקירה כנגדו בגין העלמות מס מהמדינה. כמו רבים אחרים שהואשמו בעבירות פליליות כאלה ואחרות, גם הכדורסלן החליט להתמודד עם האישומים באמצעות איתור היהודי החבוי בו. "הרב יעקב דויטש מעפולה ואני התקרבנו מאוד בתקופה שהייתי מכור לסמים", מספר הרמן.
על מה הוא דיבר איתך?
"קודם כל חשוב להדגיש כי הרב דויטש למד באותו חדר עם הבבא סאלי, מה שמעיד על חוכמתו הרבה. הרב דויטש דיבר בנוגע לרוחניות וקבלה. הוא עזר לי המון בחיים ומבחינתי כל מה שהוא אומר זה קדוש".
הרמן נסע למירון בעקבות הרב דויטש, והוא משתף אותנו ברזי האידאולוגיה אותה רכש בהילולות ובחגיגות הקדושות להם היה שותף בצפון. "החלטתי להתנתק מהעבר שלי ומכל מה שעשיתי לפני ההתגלות האלוהית אותה חוויתי. הבנתי לפתע שהכל נמצא בעצם תחת השגחה מלמעלה. המילה מקרה באה מהמילה רקם, אלוהים רקם מקרה. דבר אינו מקרי, להכל יש משמעות".
איך הבאת את האידאולוגיה השמיימית הזו לידי ביטוי. כיצד התנהל היום יום שלך שם?
"הייתי מתעורר עם צאת החמה, ופותח את היום בתפילת שחרית. מאוחר יותר הייתי עסוק בעיקר בלמידה. תורה, משנה ותלמוד. כדי לממן את עצמי, אימנתי את קבוצת הכדורסל של ילדי האזור".
אז בכל זאת היית מחובר בצורה כזו או אחרת לעבר?
"אני אמנם התנתקתי מהחיים הקודמים אבל לא שכחתי אותם. אני רואה בימיי ככדורסלן כתקופה שבה אמנם לא הייתי מודע להתגלות האלוהית המרחפת בעולם, אבל אני בגישת כל דבר בעיתו. אני בפרוש לא מצטער על אותם ימים".
הרמן, אדם לא סטנדרטי בעליל, החליט כי החוויה בהר מירון לא תעבור עליו בישיבה סיזיפית על גבי ספסל הלימודים בישיבה. הכדורסלן לשעבר החליט לנקות את הראש באופן אלטרנטיבי, ואין ספק כי שהייה במערה חשוכה למספר ימים היא הדרך האולטימטיווית לשבור שגרה. "עשיתי אך ורק מה שרציתי באותו רגע", מבהיר הרמן. "אני איש שאוהב את התחושה של הטבע, כי מדובר בכוח גדול וחזק יותר מכל גורם אנושי כלשהו. היה מתאים לי ללמוד ולחיות במקומות שונים ומשונים. אם זה במערה, בצימרים ולפעמים גם באוטו, שם התגוררתי זמן מה".
אתה בכלל מחובר לעולם במקום כזה?
"לא ממש. לא ידעתי בדיוק מה קורה במדינה. בעיקר פגשתי עוד הרבה אנשים כמוני, שלמרות כל ההבדלים ביניהם, הגיעו למירון כי אחרי הרבה שנים של הדחקה, נשמענו לצדיק בתוכנו שהורה לנו לעלות צפונה".
אתה צדיק?
"אף אחד לא יכול להעיד על עצמו שהוא צדיק".
מה זה אומר להיות צדיק?
"צדיק זה מישהו שיוצא נגד התאווה. אם זה אומר אוכל ושתייה, ואם זה אומר גם מין. הפריצות כיום עוברת כל גבול. אמנם אנחנו לא רוצים להידמות לאיראן, אבל חשוב לשמור על איזון בעניין".
לאחר שנתיים בקרב עטלפים, ברסלבים ומה שביניהם, הרמן החליט לארוז את הפקלאות ולחזור למציאות התל אביבית. "התחלתי לעבוד בתיווך עסקאות נדל"ן, למרות שכל אותה עת ריחף מעליי משפט המע"מ לגבי החניות בנמל", מספר הרמן. הפריצות בעיר ללא הפסקה כנראה השכיחה מעט את להט הדתיות ששטף את הרמן, לפחות מבחינת אורח חייו היומיומי. שחקן בני הרצליה לשעבר אמנם דואג להבהיר כי "אני מתפלל שלוש פעמים ביום ומניח תפילין", אך לגבי יתר המצוות והחוקים, נראה כי הרמן מקל עם עצמו. "אני חי על פי מה שמתאים לי. לכל תקופה ומקום יש את הדינמיות שלה".
עסקי הנדל"ן המוצלחים של הרמן, לדבריו, נגדעו לפני כחצי שנה, עת החליט בית המשפט להרשיע את מתווך הנדל"ן בגין העלמת מס מהמדינה. הרמן אמנם מודה באשמה, אך מוחה על העונש שניתן לו תוך ביקורת על מערכת השיפוט המודרנית. "זו בעיה שאנשים שופטים אנשים אחרים", הוא מפתיע באבחנתו המשפטית. "אני אמנם נגד גניבות ופשעים כאלה ואחרים, אבל בן אדם לא מסתובב עם קובץ חוקים בכיס שהוא יכול לשלוף אותם".
סביר להניח שיש לבן אדם הגיון בסיסי שהוא אמור לדעת מה אסור ומה מותר לו?
"אתה לא יכול לשלוט באותם פושעים, אם לא מתחשבים מעט. אם אני הייתי שופט היה חשוב לי לנסות להקשיב למי שעומדים מולי למשפט ולאבחן אם העבירה שלו נעשתה ממקח טעות או בכוונה תחילה. אם הייתי מזהה חרטה אמיתית אצל הבן אדם, הייתי מוחל לו ומפחית בעונשו. אני רציתי שיתנו לי עבודות שירות כי הרגשתי שאני לחלוטין מבין את חומרת מעשיי. לצערי, הם לא הסכימו איתי".
אז גם אם ביצעתי פשע, העונש לא יהיה חמור רק בגלל שהתנצלתי עליו?
"הבעיה היא שהרבה פעמים אנשים חפים מפשע, או כאלה שטעו פעם אחת בחייהם נכנסים לכלא, וזה לאו דווקא הפתרון האידאלי עבורם. בתורה היה ברור מה מותר ומה אסור, היום הרבה פחות".
יש מי שאוכפים את החוק כלפי אלו שעוברים את העבירות?
"אני אמנם מודה באשמה, אבל יש לא מעט פעמים שתופרים תיקים נגד אנשים או שמגזימים בעונשים כנגדם".
הרמן העביר את חצי השנה בכלא אמנם "לא בתענוג גדול", לדבריו, אך גם לא בסבל בל ישוער.
הכירו אותך בכלא?
"למדו להכיר אותי. לאט לאט".
מה זאת אומרת לאט לאט. היה אקשן בכלא?
"לא יותר מדי. מה שכן, שיחקתי כדורסל עם האסירים ושמרתי על כושר".
היית הכי טוב?
"ברור", הוא מסתכל עליי בתמיהה, ומייד מוסיף "ברור שגם בכלא למדתי תורה ומשניות והתחזקתי בדת". אמירה שמקבלת משמעות משונה במיוחד לאור מה שאמר בתחילת הראיון על יחסו לדת ודעותיו בנוגע לבשר כשר.
האסיר בדימוס אמנם לא מעוניין לפרט באילו עימותים פיסיים השתתף בכלא, אך העובדה כי הוא דואג לציין ש"הטבחים בכלא היו מפנקים אותי בארוחות מיוחדות", מבהירה את מעמדו הרם בין כותלי הכלא.
האסיר לשעבר מודה לעורך הדין יחיאל וינטראוב על שזמן שהותו בכלא עמד רק על חצי שנה. "יחיאל ואני חברים עסקיים זה מספר שנים, ושיתפתי עימו פעולה גם בענייני הנדל"ן עוד לפני שנכנסתי לכלא. בזכות העבודה הטובה שלו, ניקו לי שליש ולפני שבועיים השתחררתי".
למרות הבלבול הרב בתשובותיו וקצב דיבורו האיטי, נראה כי בסך הכל הרמן יחסית מרוצה. "להשתחרר מהכלא זה כמו לחיות מחדש. אי אפשר להסביר למי שלא היה שם מה המשמעות של לצאת משם".
הרמן ממשיך לעבוד, לטענתו, כמתווך נדל"ן. הוא מתגורר בתל אביב ומציין כי כרגע המטרה העיקרית שלו היא "לטייל בעולם. אני מאוד רוצה להגיע להודו, כי יש שם הרבה רוחניות מסוג שעוד לא נתקלתי בו". מנגד, האסיר המשוחרר חפץ גם בקפיצה לקובה, "בשביל הסיגרים", הוא מחייך.
בד בבד עם עיסוקו בנדל"ן, הרמן מגלה כי סיים לפני שנתיים קורס מאמני כדורסל בוינגייט, ומודיע כי "אני לא פוסל ללכת בכיוון זה בעתיד".
מה התנאים שלך?
"בוא נגיד שאם אני אקבל הצעה מפתה, אני אשמח לחזור לתחום הכדורסל. למרות שהכוונה היא לעזוב את הארץ אחרי תום תקופת המבחן שלי, בגלל כל השחיתות פה שנמאס לי ממנה".
אתה אומר הצעה מפתה. פתאום הכסף והחומרנות כן חשובים לך?
"אני בסך הכל רוצה להנות מהחיים. להנות בדרך שלי".
מיקי הרמן מסיים את רוב הסיגר ונעלם. אני בקושי מספיק לשאול אותו עוד אלף שאלות שהכנתי. כאלה הם אנשים מסוגו של הרמן. באים בהבלחה ונעלמים מהר עוד יותר ממה שבאו. אם תזרקו קובייה ותהמרו על התחנה הבאה בחייו של הרמן, הסיכוי שלכם לפגוע הוא גבוה יותר מאשר הסיכוי שהרמן בעצמו יודע לאן יוביל אותו גורלו. משעמם זה בטוח לא יהיה.
הכתבה פורסמה בזמן השרון
נא להמתין לטעינת התגובות
