ממלא המקום הנצחי משיב אש
יגאל עמדי, ממלא המקום של ראש עיריית ירושלים, מסרב להתרגש. לא מסילוקו מהליכוד, לא מהסרת מועמדותו ליו"ר מפעל הפיס, לא מדעיכתו של פטרונו החדש ארקדי גאידמק, ואפילו לא מהפיאסקו בגשר המיתרים. מבחינתו, הכיסא בקומה שש עדיין שלו, ושניר ברקת, יקפוץ. ראיון נוקב. מאוד
מה לא נפל על ראשו של עמדי לאחרונה: ועדת האיתורים לתפקיד יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, שאליה הגיש עמדי את מועמדתו, בחרה שלא לכלול את שמו בין שלושת המועמדים הסופיים; מנכ"ל סניף הליכוד הודיע לו רק בשבוע שעבר שילך ויחפש לעצמו תנועה פוליטית אחרת; אהוד אולמרט, ראש הממשלה וחברו הטוב, מסובך בחקירות עד הגג; ואולי יותר מכול, נראה שהעגלה של פטרונו הנוכחי של עמדי, ארקדי גאידמק, מעולם לא קרטעה כל כך.
בפרק זמן קצר במיוחד נודע לגאידמק שבשל שאיפותיו הפוליטיות הוא נדרש למכור את החזקותיו ברדיו FM99. כמו כן פורסמו ידיעות שלפיהן הוא מתקשה בהזרמת כספים; הסיעה המלאכותית שהקים בכנסת קרסה; אורי שני פרש מניהול עסקיו; וגם חברת הריהוט "ארמני" החליטה לתבוע ממנו סכום של 1.9 מיליון שקלים.
עמדי בכלל לא מתרגש. האמת היא שלא זכור לנו מתי ראינו אותו מתרגש. שום דבר לא מוציא אותו מהשלווה הכל כך אופיינית לו. "אני לא נלחץ מדבר", הוא אומר ומדליק עוד "מרלבורו" מהקופסה שאינה נגמרת לעולם. "אני יודע שגאידמק נחוש ומעוניין לרוץ לראשות העירייה", הוא אומר בביטחון גמור ומוסיף, "הוא מאוד מעריך ואוהב את ירושלים. פחות מעניינת אותו הפוליטיקה ברמה הארצית, והוא החליט שהוא רוצה לתרום דרך ראשות העירייה".
"אני אומר לך שהוא יתמודד בוודאות. אנחנו נתחיל את מערכת הבחירות באופן רשמי באוגוסט, ואז תשמעו עלינו".
הסקרים לגביו מעולם לא נראו רע כל כך. אולי בכל זאת עשית טעות כשהצטרפת אליו?
"אני חושב שארקדי הוא איש טוב לירושלים ואני חושב שהוא יכול לתרום לטובת העיר והתושבים. גם אני קורא סקרים, ואני יודע שהנסיקה שלו כלפי מעלה החלה. הוא נמצא בקו עלייה חזק ומשמעותי וזו רק תחילת הדרך. ברגע שאנשים יבינו שזה מהלך רציני, זה יתפוס תאוצה".
עמדי, יסכימו כמעט כולם, התקבע בעיר כמעין דוד לוי של הפוליטיקה המקומית. מצויד בחוש פוליטי מזהיר, כבר 20 שנה הוא מצליח לזהות את הסוס התורן שעליו ירכב בכל פעם מחדש אל כהונה נוספת כסגן וכממלא מקום ראש העירייה. כולם רוצים אותו לצדם, כולם מבטיחים לו ג'וב, והוא מצדו מתמסר בקלות, לא תובע את הבכורה ומספק את הסחורה. כאמור, לסוס (הפראי, יש לציין) הנוכחי קוראים גאידמק, שדואג להזכיר לכולם שהוא יהיה ראש העירייה הבא, גם אם המרחק לשם דומה עדיין למרחק בין מזרח (העיר) למערב.
מאז טבל בביצה הפוליטית, ידע עמדי לקבל החלטות פוליטיות רבות שנראו לאחרים הזויות, משונות ולעתים אף מטופשות. אבל בשעה שכולם התבדו, הוא, כהרגלו, קיבל את התואר שהפך כבר כמעט לחלק משם משפחתו, "סגן ראש העירייה".
עמדי (52), נשוי ואב לארבעה ילדים. למעט כמה חודשים שבהם בילה על חופי סיני וגידל תלתלים פרועים, הוא מעולם לא עזב את העיר, פרט לגיחות מרובות לחו"ל, שעד היום מאפיינות בעיני המקטרגים את כהונתו ושזיכו אותו בתואר הלא מחמיא "הנוסע המתמיד". משהו בכל זאת הוא לקח ממורו ורבו, אולמרט. הוא נולד בנחלאות, בן רביעי מתוך שבעת האחים של שבט עמדי, וגדל בסמטאות השכונה הציורית. כבר אז הוא ספג את היצרים הפוליטיים של שוק מחנה יהודה הסמוך, שנחשב תמיד לאתר חובה לביקור של כל מועמד, לכל תפקיד.
עמדי נצמד לסקציה הפוליטית המקומית, וסירב בתוקף לחוזה בליגת העל. את הרומן עם תנועת הליכוד החל לפני כ~30 שנה ושימש בשורה של תפקידים בסניף הירושלמי. ב~1988 הפך לעוזרו האישי של רוני מילוא, אז השר לאיכות הסביבה, שזכה בכבוד להתמנות לפטרונו הראשון ולחברו האישי של עמדי. לימים עבר איתו עמדי למשרד המשטרה. אין כמעט איש בליכוד שלא סימן את עמדי כמי שהולך לכבוש, בקלות יחסית, את אחד המושבים בכנסת.
בשנות התשעים סומנת ככוכב העולה של הליכוד. היית המטאור.
"נכון".
מה השתבש?
"סירבתי לכל ההצעות שקיבלתי. רציתי רק את עיריית ירושלים. העשייה בכנסת שונה בתכלית מהעשייה בעירייה, שהיא הרבה יותר ביצועית. אף פעם לא הלכתי לפוליטיקה בשביל להתקדם. סירבתי לכל הצעה שהגיעה אליי, בין היתר להיות במקום גבוה ברשימות כאלה ואחרות בכנסת. בזמנו גם הייתי מחוזר בידי מפלגת המרכז. אבל תמיד אמרתי שאני רואה את עצמי משרת את ירושלים ונשאר בירושלים. והחלטתי להישאר כאן, ואני שמח שכך עשיתי".
אז לא נראה אותך במישור הארצי?
"אין סיכוי".
ביוני 1991, כשצחי הנגבי ואולמרט חילקו ג'ובים לכל תומך ליכוד בפוטנציה, התמנה עמדי למזכ"ל מועצת הרשות השנייה, ועד היום הוא נחשב אחד ממייסדיה. אבל הפוליטיקה תמיד בערה לו יותר. בבחירות לעירייה שנערכו ב~1993 החליט עמדי שהגיע הזמן לעמוד במבחן אמון הציבור, ורץ כמס' 2 של אולמרט ברשימת הליכוד. לאחר הניצחון קיבל את התואר "סגן ראש העירייה", שממנו הוא מסרב להיפרד עד היום. אחרי שאולמרט לקח בהליכה את הבחירות ב~1998, המשיך איתו עמדי כסגנו, תוך שהוא מחליף תיק כזה באחר בעירייה.
כזכור, ב~2003 ברח אולמרט למגרש של הגדולים והשאיר את עמדי לבדו, ללא פטרון. עמדי אבד עצות ובסוף החליט ללכת על כל הקופה. הוא רץ בפריימריס מול רוני בר~און, הפתיע וניצח בהפרש של
חבירה ללופוליאנסקי או לא, אף אחד לא יגנוב לעמדי את התואר, ואחרי הבחירות הוא התמנה שוב לסגן ראש העירייה, עם חבילה מפנקת של תיק התיירות, התרבות והספורט. על הדרך הוא גם מייצג את העירייה בדירקטוריון מפעל הפיס, ובזמן האחרון אף ניסה, "בגלל לחץ של אחרים", כפי שהוא מתעקש, להתמודד על תפקיד יו"ר מפעל הפיס. הוועדה שנדרשה להמליץ על שלושת המועמדים הסופיים כנראה לא השתכנעה שעמדי הוא הבחור המתאים לתפקיד.
כשנכנסים ללשכתו של עמדי קשה שלא להתרשם משלל תעודות ההוקרה המכסות את הקירות לאורך ולרוחב. כל כך הרבה תעודות, עד שבנות הלשכה המסורות צוו להתחיל לתלות תעודות גם על הקירות שמחוץ למשרד, שמאיימות על הכניסה ללשכתו של סגן ראש העירייה השכן יהושע פולק (יהדות התורה). אם קצב ההוקרה יימשך, גם סגן ראש העירייה אלי שמחיוף (ש"ס), שלשכתו רחוקה הרבה יותר, ייאלץ בקרוב להתחלק בנטל. לצד התעודות בולטת דווקא מודעה אדומה ממוסגרת, שבה נכתב: "לופוליאנסקי ועמדי מחלקים את ירושלים. ביניהם". מוזר.
אבל כשנכנסים לחדרו אפוף העשן של עמדי מאפילה על שלל התעודות, הגביעים והמדליות תמונתו של פטרונו הפוליטי במשך שנים, אולמרט. בימים אלה מוזכר חברו הטוב בעיקר בהקשרים מבישים של מעטפות דולרים מתחת לשולחן ונסיעות מפוקפקות לחו"ל. אבל עמדי, לא טעיתם, נותר נאמן לאולמרט.
אני שומע נכון? גם בימים אלה יש לך רק דברים טובים להגיד על אולמרט?
"אני מאוד עצוב על מה שעושים לו. אני חושב שלמרות מה שאומרים עליו, צריך לזכור שאהוד היה ראש עירייה שהטביע את חותמו על העיר. הרבה מאוד דברים שקורים היום בעיר הם דברים שהוא יזם. אני חושב שמדובר באחד מהאנשים הכי מוכשרים במדינת ישראל. הוא ראש ממשלה מצוין ואני שמח לשמוע את זה מהרבה אנשים. נכון, היום זה לא כל כך סימפתי לחבב אותו. אני חושב שעושים לו עוול גדול ואני מקווה שכל החקירות יסתיימו בלי כלום. אנחנו חיים במדינה שבה איכשהו מיד כשאתה מגיע למעלה, כולם מתנפלים עליך, במיוחד אם צברת שונאים למטה".
אתה חושב שהוא צריך להילחם על חפותו מלשכת ראש הממשלה?
בסניף הליכוד, שם פגש עמדי את אולמרט ושם חברו זה לזה, לא כדאי לעמדי לבקר. הזעם על עמדי, שגם כך תמיד משך אש בתנועה, הגיע לרמות שיא לאחר שהודיע על ההצטרפות לגאידמק. לפני כמה חודשים אף נעשה ניסיון להדיח אותו מהליכוד, אבל בית הדין של התנועה מנע זאת. אבל עכשיו למנכ"ל הליכוד, גדי אריאלי, קצת נמאס, ולפני שבוע הוא שיגר לעמדי מכתב שבו הדיח אותו דה פקטו מתנועת הליכוד. בראיון ל"כל הזמן" בשבוע שעבר אמר אריאל כי "עמדי כבר מזמן לא באמת ליכודניק".
אחרי 30 שנה בליכוד, בטח לא נעים לסיים בצלילים צורמים.
"אני גדלתי בסניף הזה, מילאתי בו את כל התפקידים, שירתתי אותו במשך שנים. מה שקרה לא הטריד אותי ולא הפתיע אותי. ממש לא כואב לי. הליכוד כבר הרבה מאוד שנים מנותק לחלוטין מהשטח. על מה אנחנו מדברים? על אנשים שלקחו את הליכוד בימים הכי יפים שלו, עם יותר מ~40 מנדטים, ופירקו אותו לחתיכות. מה כבר אפשר לצפות מאנשים כאלה? רק הם מעניינים אותם".
איך אתה מתייחס לסניף הליכוד הנוכחי?
"הסניף כמעט לא קיים היום. אני זוכר את הימים שבהם הייתי מזכיר סניף הליכוד עם כל הפריחה שלו, עם עיתון מסודר שיצא אחת לחודש, עם כנסים כלכליים~מדיניים, עם פעילים שגודשים ושוטפים את הסניף בכל פעילות. בימים ההם דיברו על כך שכמעט בכל שכונה ייפתח סניף של הליכוד. היום אתה מגיע למקום אפל וסגור, וכמעט לא תמצא בו נפש חיה".
עמדי יוכל להסתדר עם כל אחד, אומרים עליו, כל עוד תפקידו מובטח. אבל האיבה שהוא רוחש למועמד לראשות העירייה ניר ברקת (ירושלים תצליח) נראית כה עמוקה, עד כדי כך שזכייתו עשויה לגרום לעמדי לרעות בשדה אחר. אבל אם אתם שואלים אותו, האופציה הזו בכלל לא רלוונטית. "אני יכול להרגיע אותך", הוא אומר בחיוך מזלזל תוך שהוא משחרר סילון עשן מדוד, "ברקת לא יהיה ראש העירייה, ולכן העניין הזה לא מטריד אותי בכלל. הבן אדם שם לו למטרה להיות ראש העירייה ובשביל זה מוכן לעשות הכול. אני קורא את הראיונות איתו בעיתונות החרדית ואחר כך אני עובר לעיתונות האחרת, כולל בעיתון שלכם, ואני רואה דברים שלא מסתדרים יחד. הוא יכול להשמיע לכל אחד מה שהוא רוצה, העיקר להגיע ליעד שהוא סימן לפני עשר שנים - להיות ראש העירייה. אבל עובדה שאנשים לא מתחברים לזה. הם מבינים שהוא לא אמיתי".
מה כל כך נורא בו?
"אני חושב שהוא פספוס גדול. השיגעון שלו להיות ראש העירייה העביר אותו על דעתו, ובהיבט הזה הוא איבד את ירושלים".
אתה לא רואה שום אופציה לשיתוף פעולה איתו?
"אני לא יכול לשתף פעולה עם מישהו שחושב מבחינה מנטלית שצריך לתת לעיר הזו ליפול בשביל לנצח בבחירות".
אתה חושב מה שהוא עושה?
"כל הזמן".
דוגמה תתקבל בשמחה.
"מה זאת אומרת? הוא אמר לי את זה".
מה הוא אמר לך?
"אחרי הבחירות הקודמות הוא אמר לי שצריך להביא את העיר למצב שהיא תיפול ואז הוא יוכל לנצח. וזה אחרי שעשיתי פעולות אדירות כדי לגרום לכך שהוא וסיעתו יצטרפו לקואליציה. כשהוא אמר את המשפט הזה הבנתי שאני מבזבז את הזמן. הוא בעצם הפקיר אותי והשאיר אותי לבד בתוך הנהלת העירייה. אני חושב שמי שרוצה להתמודד על ראשות העירייה צריך להאמין קודם כול בחזון של ירושלים. התפקיד והתואר, חשובים ככל שיהיו, לא באים לפני העשייה, אלא אחרי. מה הוא עשה בחמש השנים האחרונות? הוא לא הצליח אפילו להחזיק את הסיעה שלו, שהתפצלה לכל עבר".
אתה מדבר עליו ככה, ובסוף הוא יהיה הבוס שלך.
"אין לו סיכוי. אנשים לא טיפשים ולא מתחברים לדבר שהוא לא אמיתי. הוא מסתכל על ירושלים כעל חברת היי~טק, אבל היא לא. יש פה אנשים, צרכים ומיליון ואחד דברים אחרים".
השם "ברקת" מדליק את עמדי אפילו יותר מהמילה "ליכוד", והוא ממשיך בהתקפה שמוציאה אותו מהשלווה שמאפיינת אותו. "הוא רוצה להקים רכבת תחתית בירושלים. זה לא רק הזוי, אלא גם מטומטם. לפני שיצאנו לפרויקט הרכבת הקלה שקלנו את כל האפשרויות. ירושלים ידועה בסלעים הרבים ששוכבים מתחת לפני הקרקע, ולחצוב ולעשות רכבת תחתית זה משימה בלתי אפשרית. לי זה נשמע כמו ניסיון לרכוב על גבם של כל אלה שעדיין ממורמרים מהעבודות ומהפקקים בעקבות הרכבת הקלה. זה סתם קוריוז".
אתה חושב שברקת תחת גאידמק יוכל לשמש כסגן ראש עירייה?
"בידיעה מוחלטת וברורה. גאידמק ישמח להציע לו להצטרף. אני חושב שהוא יפנה אליו עוד לפני הבחירות".
"בקדנציה הזאת אני אצטרך לעבוד על יחסי הציבור, אחד מהדברים שגרמו לכך שהצטיירתי כאפור", אמר עמדי בריאיון שהעניק ל"כל הזמן" זמן קצר לאחר הבחירות הקודמות.
נו, איך אתה מסתדר מאז עם הצבע האפור?
"אפור זה צבע יחסי. אני לא יודע מה זה בדיוק אפור. אני חושב שאת מי שעסוק בעשייה אמיתית, שנהנה ממנה ושקוצר את פירותיה, הצבעים פחות מעניינים. אף פעם לא הזיק שיש מערכת של יחסי ציבור שמלווה את העשייה הזו, אבל אף פעם לא נהגתי כך. יש כאלה שעושים הפוך, ופחות עשייה מצריכה יותר יחסי ציבור. אני לא חושב שיש לי בעיה. אני חושב שזה פחות מעניין אותי, למרות שאני מכיר בצורך של זה לפעמים".
יש דברים שלא הצלחת לקדם בקדנציה הנוכחית?
"בטח. יש דברים שההצלחה שלהם היא גם יחסית. עוד לא הצלחתי להקים את הרשות לתרבות, כי יש קשיים. בסופו של דבר כולנו מגיעים למסקנה שירושלים היא אחת הערים הכי קשות לניהול בעולם. זה לא קל לקשור את כל החוטים כדי שכולם ייצאו בסוף בתחושה שלא פוגעים בהם. אבל אני רוצה להאמין שאסיים את זה עד סוף הקדנציה. בחודשיים הללו שמתי לי למטרה להקים את רשות התרבות, וגם להוציא את המכרז לבניית הארנה".
יש ביקורת על הארנה. אומרים שזה יעלה הרבה כסף, ושיש פער של 80 מיליון שקלים בין המחיר של המכרז לעלות הממשית.
"אני לא בטוח שהפער הזה הוא נכון. הפער האמיתי יוכל להתברר רק בשלב פתיחת המכרזים. אף אחד לא יודע אילו הצעות נקבל. צריך לצאת למכרז ואז לראות. אם יהיה פער, נמצא פתרון עד לשלב שבו חותמים על החוזה עם הקבלן. בשלב זה צריך להיות כיסוי תקציבי לכל הכסף".
אתה חושב שגשר קלטראווה יפה?
"כן, אני חושב שמדובר ביצירה מאוד יפה. התוצאה היא מרשימה, הגשר יפהפה ויש לו את הנוכחות שלו. ידובר בו רבות, הוא יהפוך לאחד מהסמלים של ירושלים. אבל יש לגשר בעיה אחת, ואולי בעתיד אפשר יהיה לפתור אותה: יש בסמוך אליו בניינים שהם לא בדיוק יפהפיים והולמים. יכול להיות שצריך לחשוב על כל הכניסה לעיר בעיניים אחרות ולא לפחד לעשות דברים שיישמעו קצת משוגעים".
למשל?
"הייתי מפנה חלק מהבתים באמצעות פינוי~בינוי ומתכנן את הכניסה לעיר מחדש, כך שכל החזות של הכניסה עם הגשר תיראה אחרת".
תגיד, אולי השד העדתי עדיין קיים? אולי רק אשכנזי יכול להיות ראש העירייה?
"אני לא מאמין בזה. אני חושב שהשד העדתי נעלם, כמעט, עם בחירתו של מנחם בגין לראשות הממשלה ב~1977. תראה אותי, ילד ממשפחה מרובת ילדים, שסימן לעצמו עוד כילד את היעד של סגנות ראש העירייה".
זה היעד שסימנת? להיות סגן?
"עוד מאז שאני ילד".
למה רק סגן? למה זה רק כמעט בטופ?
"בשבילי זה לא כמעט. אני חושב שגם יכולתי להיות ראש עירייה מצוין, אבל לא רע לי גם בתפקיד שאני עושה עכשיו. אני פשוט נהנה ממנו. כל יום, כל דקה. אני חושב שאתה רואה את זה בדרך כלל".
כן, יוצא לך להיות הרבה בחו"ל.
"מה זה הרבה? אני לא חושב שאני נוסע הרבה".
כמה פעמים בשנה האחרונה?
"ארבע פעמים. הנושא של הנסיעות לחו"ל זה לא מעט טרחה. מדובר בעיר שיש לה קשרים בכל העולם, ואני אחראי על קשרי החוץ ועל התיירות. יש נסיעות שאתה חייב לעשות. אם אתה רוצה להגביר את התיירות של היפנים לישראל ולירושלים, אתה צריך לפעמים גם לנסוע לשם, אין לך ברירה".
זה מעורר ביקורת לא פשוטה.
"תמיד יש קנאה, אבל אני משתדל להיות מאוד מסודר בענייני הנסיעות מתוקף התפקיד. אני 15 שנה כאן, בחיים לא ביקשתי הוצאות אש"ל, למרות שהיה מגיע לי. אני חושב שצריכה להיות צניעות בדברים הללו".
למרות הטרחה, אתה בטח נהנה מזה בכל זאת.
"אני נהנה מכל דבר שקשור לעיר. באופן אישי הייתי שמח לעוד קדנציה אחת".
אחת?
"כן. אני חושב ש~20 שנים זה בדיוק הזמן שהקצבתי לעצמי להיות כאן. זה מאפשר לי להשלים את הדברים שהתחלתי ולתת לאחרים להיכנס במקומי".
מה תעשה אחר כך? תנוח?
"לנוח? למי יש זמן לנוח?".
מלשכתו של ניר ברקת נמסר בתגובה כי "עמדי הוא קריקטורה עלובה המייצגת את כל מה שרע, מזיק ומסוכן בהנהלת העירייה תחת הנהגת לופוליאנסקי. עמדי הוא האיש שמנהל כבר יותר מעשור קמפיין אישי למען בחירתו לסגן ראש העירייה. הוא שותף מרכזי למדיניות שפוגעת באחדות העיר ובחוסנה הכלכלי, החברתי והתרבותי. עמדי הוא ההגדרה המילונית המדויקת לכל מה שמגעיל את הציבור הישראלי בעסקנות המפלגתית, והוא האחרון שיכול ללמד מוסר.
"זהו האיש שמחזר על כל פתח ועל כל חריץ כדי להתמנות ליו"ר דירקטוריון מפעל הפיס ומנסה ללמד סנגוריה על ראש העירייה הגרוע ביותר בתולדות ירושלים. הפעילות החברתית, הלאומית והעירונית של ברקת מהווה כבר תקופה ארוכה אלטרנטיבה ברורה ומוחשית לחידלון האישי והמנהיגותי של עמדי את לופוליאנסקי. ירושלים אינה החצר הפרטית של עסקנים קטנים המייצגים פוליטיקה וחשיבה של האתמול. ירושלים היא לב העם היהודי ובירת מדינת ישראל ואזרחיה. הבחירות הקרובות לראשות העירייה יקבעו את גורלה של הבירה.
"כל תושב צריך לקבוע האם הוא רוצה שעמדי יהיה זה שיוביל את העיר בעתיד. החבירה של עמדי לארקדי גאידמק היא לכל היותר עוד סידור עבודה לעסקן כושל. לכל מי שאולי שכח: עמדי כבר העמיד את עצמו לבחירה וזכה לתוצאה 'המזהירה ומעוררת ההשראה' של שלושה אחוזים וחצי מקולות הבוחרים וסייע לפיצול הקול הציוני".
נא להמתין לטעינת התגובות
