כך איבד פסטיבל הקולנוע הבין-לאומי בירושלים את מעמדו בתעשייה
את חגיגות 25 השנה לפסטיבל הקולנוע היה ניתן לצפות שיחגגו המארגנים קצת אחרת. רעש תקשורתי ותוכנייה מושקעת. אז איך קרה שבבריכת הסולטן שוב יוצג... סרט אנימציה?
אבל בדמדומיה של ירושלים החילונית והנאורה גם פסטיבל הסרטים הבין~לאומי, שמביא לעיר מדי שנה אלפי מבקרים, מאבד לאט~לאט מיוקרתו. קחו לדוגמה את הקרנת הבכורה בבריכת הסולטן. שוב סרט אנימציה ("וול-E") על חשבון סרט זר.
או את התוכנייה שעדיין לא הופצה. ואתר האינטרנט שעודכן לראשונה השבוע ברשימת הסרטים, שבועיים בלבד לפני ערב הפתיחה ב~10 ביולי.
אם לא די בכך, בגולת הכותרת של הפסטיבל – פרס וולג'ין – יתחרו הפעם רק ארבעה סרטים עלילתיים, מספר מביך לפסטיבל בסדר גודל שכזה. בשנה שעברה, למשל, התחרו שבעה סרטים על הפרס, ובשנים שלפני כן יותר מעשרה.
הסיבות, כמו תמיד, רבות ומגוונות. היוצרים מאשימים את הנהלת הפסטיבל והסינמטק בחוקים נוקשים ומיושנים מדיי, שמרחיקים אותם מהתחרות ובביטול כמה מהפרסים. בהנהלת הפסטיבל טוענים כי הם מתארגנים מחדש ומשתפרים ומאשימים את העירייה ומשרד התרבות בחוסר תמיכה כלכלית.
בשנים האחרונות הפכה ישראל למיני מעצמה קולנועית, כשסרטים רבים זוכים להצלחה מסחררת מעבר לים. נזכיר כאן את "בופור", שזכה בפסטיבל ברלין והיה מועמד לאוסקר האחרון בקטגוריית הסרט הזר; את "ביקור התזמורת", שזכה לשלושה פרסים יוקרתיים בפסטיבל קאן הנחשב; ואת "אדמה משוגעת", שזכה בפרס הראשון בפסטיבל סאנדנס ובדוב הקריסטל בפסטיבל ברלין.
במצב שכזה, אפשר היה לצפות לכמות נכבדת של מתמודדים גם על פרס וולג'ין, שעדיין מעניק לא מעט יוקרה ובעיקר צ'ק נאה לזוכה, 140 אלף שקל. אבל בסופו של תהליך רק תשעה יוצרים בחרו להתמודד השנה על הפרס, כששלושה מתוכם נפסלו משיקולים טכניים, ושניים, לטענת מנכ"ל הסינמטק, אילן דה פריס, לא סיימו את עבודת העריכה בזמן.
"הבעיה המרכזית היא שהנהלת הפסטיבל והשופטים בו מאוד מיושנים ונוקשים", מאבחנת יוצרת ותיקה. "פסטיבלים אחרים, כמו בחיפה למשל, שינו את החוקים כדי שסרטים ישראליים טובים יוכלו להתחרות, אבל בירושלים ממשיכים להתעקש על שטויות ולהרחיק את היוצרים".
החוקים התקנוניים שעליהם מדברת היוצרת נוגעים בעיקר לשני סעיפים. האחד הוא הדרישה שהקרנות הבכורה של הסרטים המתמודדים ייערכו בפסטיבל עצמו, והשני, לטענת הקולנוענים, הוא דרישות טכניות מוקפדות על צילום ועריכה. "לא יכול להיות שיפסלו שם סרטים על רקע טכני", מסביר במאי אחר. "זה מגוחך וגורם לבמאים לוותר מראש על התחרות".
גם בהפקת הפסטיבל יש מי שנע בחוסר נוחות כשמזכירים
אם כל זה לא מספיק, צמצמו מארגני הפסטיבל את כמות הפרסים ויתרו על שלושה מהם מטעמים של "חוסר עניין". יצוין שמדובר בפרסים שוליים יחסית על עריכה, צילום והפצה דוקומנטרית.
דה פריס, שהיה ממקימי בית הספר לקולנוע סם שפיגל, לא מתרגש מהטענות. לדבריו "אלה שטויות, הדיונים עם היוצרים לא יהיו מעל דפי העיתונות. בגלל כמה סיבות מורכבות, שחלקן אובייקטיביות - כמו למשל שאנשים לא סיימו את הסרטים וחלקם החליטו משיקולים מסחריים לצאת לפני פתיחת הפסטיבל - וחלקן טכניות, נוצר מצב שרק ארבעה סרטים מתחרים על הפרס. אין כאן הצהרה נגד הפסטיבל ומי שתופס את זה כך טועה טעות חמורה.
"עשינו שינויים מינוריים בחלוקת הפרסים ועדיין הסרט העלילתי הזוכה יקבל 140 אלף שקל. פרט לזאת הוספנו 20 אלף דולר לסרט הזוכה בקטגוריה 'ברוח החופש', ו~70 אלף שקל בפרס סדרת טלוויזיה. אני חושב שכל מוסד תרבותי צריך לעשות כל מיני שינויים, לרענן ולהיות דינמי. לאור התנאים בשנים הקרובות נעשה שינויים ודיאלוג עם היוצרים ועם כל הגורמים הקשורים בפסטיבל. התחרות עדיין תישאר תחרות".
"בשורה התחתונה, פרס וולג'ין הוא לא מה שיגרום לקהל לצאת מהבית ולצפות בסרטים", מסביר גורם בכיר בתעשייה, "אם בעבר הייתי ממליץ לבמאים לגשת לתחרות ולהתעקש להקרין את הסרטים שלהם בפסטיבל, בשנים האחרונות זה השתנה. אף אחד לא זוכר מי זכה בפסטיבל בשנה שעברה ("ביקור התזמורת" של ערן קולירין), והוכח שסרטים יכולים להצליח לא פחות אם הם מוותרים על ההשקעה הכרוכה בעמידה בלוח הזמנים ובחוקים שלהם".
לטענת אחד מאנשי הקולנוע הבכירים המכירים את הפסטיבל מקרוב ומבפנים, פניו של הפסטיבל הם כפניה של ירושלים, והוא מפנה את האצבע המאשימה כלפי המארגנים, אבל גם כלפי הממשלה והעירייה. "לא יכול להיות שפסטיבל כזה, שבמשך שנים ייצג את ירושלים, היה אחד מאירועי התרבות המרכזיים בארץ והביא לכאן במאים גדולים מרחבי העולם, לא יתוקצב כמו שצריך על ידי המדינה והעירייה", הוא אומר. "אבל ככה זה כשהדבר האחרון שמעניין את הממשלה היא התרבות, ובעיקר כשראש עיריית ירושלים הוא חרדי שאין לו שום כוונה לשמור על התרבות בירושלים. במקרה הזה האשמה היא על תושבי ירושלים שאוהבים תרבות אבל לא נותנים את הכוח לאנשים שידאגו לאינטרסים שלהם".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "העירייה משתפת פעולה מזה שנים רבות עם פסטיבל הקולנוע הבין~לאומי ותמשיך לעשות כך גם בעתיד. העירייה מקציבה לפסטיבל הקולנוע יותר ממיליון שקלים, כתמיכה בפסטיבל, שאירוע הפתיחה שלו מתקיים בשיתוף פעולה מלא עם העירייה. כל אירועי החוצות של פסטיבל הקולנוע מתקיימים בסיוע מלא ובעידוד אגפי העירייה הרלוונטיים. פרסום החוצות של הפסטיבל נעשה בעידוד ובשיתוף העירייה. כמו כן, אתר האינטרנט העירוני מעלה את אתר הפסטיבל ומציג חומרים מתוך ההתרחשות בזמן הפסטיבל. אולמות העיר מעניקים הנחות השמורות רק לעירייה, כמובן בעידודה.
"נציין כי העיר ירושלים הינה בירת הקולנוע הישראלי: בה מצויים שני בתי הספר הטובים בארץ לקולנוע: סם שפיגל ומעלה; בבירה מצוי הארכיון הישראלי לסרטים והארכיון הלאומי לקולנוע, אשר מצויים בסינמטק. כאמור, עיריית ירושלים תמשיך לפעול לעודד את פסטיבל הקולנוע הבין~לאומי, כמו את מוסדות הקולנוע בעיר".
הסיפור המלא בכל הזמן
נא להמתין לטעינת התגובות
