סיפור לא חינוכי
אשת החינוך אסתר עצמוני טוענת כי הסופרת והמשוררת דתיה בן דור הפרה את זכויותיה בספר שכתבו, כפי שסיכמו בחוזה שנכתב על מפית נייר בבית קפה. בן דור: כתבתי את הספר לבד

אולם דומה כי כעת בן דור עומדת לככב במקום חדש, בית המשפט זאת עקב תביעה שהוגשה נגדה על הפרת זכויות יוצרים מצדה של אסתר עצמוני, אשת חינוך מוכרת שלימדה בבית הספר ברנר בכפר סבא.
בתביעתה טוענת עצמוני כי היא ובן דור נפגשו וסיכמו ביניהן על יצירת ספר לימוד בנושא זהירות בדרכים, בעבודה משותפת, כאשר בסיומה של העבודה ייבחנו באופן משותף אפשרויות להוצאה לאור, כשחלוקת הרווחים תהיה שווה.
עצמוני טוענת כי לאחר שהסכימו השתיים על תחילת העבודה היא הציעה להעלות את הסיכומים ביניהן על הכתב, אולם לטענתה בן דור אמרה כי "אין צורך, וכי החוזה יעלה כסף רב". עצמוני השתכנע וויתרה על החוזה הכתוב.
פגישה נוספת התרחשה בין השתיים עם תחילת העבודה על סגירתו של הספר. הפגישה, לטענת עצמוני, התקיימה בבית קפה, ובה נכונה לה הפתעה מצדה של בן דור.
עצמוני טוענת כי בפגישה ביקשה בן דור לקבל קרדיט יחיד על הספר, תוך שהיא מנסה להסביר זאת בטענה כי היא, בן דור, חברה באקו"ם ולפיכך היא זכאית לתמלוגים באם תרשם ככותבת יחידה של הספר. עצמוני, כמובן, סירבה ודרשה את הזכויות שלטענתה מגיעות לה, ביניהן חלוקת רווחים וקרדיט. היא אף הציעה להעלות את הדברים על הכתב, ואכן בו במקום הדברים הועלו.
ההסכמות נכתבו על מפית בבית הקפה. לטענת עצמוני, נכתב במפית כי היא ובן דור ישתתפו בהוצאות וברווחי הספר באופן שווה, וכך גם לגבי התמלוגים. עצמוני טוענת כי למחרת פנה אליה עורך דינה של בן דור והציע לה לוותר על הקרדיט בתמורה לקבלת תמלוגים, עצמוני סירבה והתקשרה לבן דור.
זאת, לטענת עצמוני,
בן דור טוענת בכתב ההגנה כי בינה ובין עצמוני לא סוכם כמעט דבר וכי היא כתבה את הספר ללא כל סיוע של עצמוני. בן דור טוענת גם כי לא נערך כל חוזה בינה ובין עצמוני למעט אותו מסמך שנכתב על מפית וגם הוא נערך לאחר שסיימה לכתוב את כל פרקי הספר. בן דור מוסיפה כי עצמוני לא כתבה ולו מילה מן הספר וכי עצמוני בכלל חזרה מההסכם שנכתב על המפית.