ספירת מלאי: אל תוותרו על סקר תכולה שדורשות חברות הביטוח
הטענה הזו חוזרת שוב ושוב: מבוטחים זועמים לאחר שחברת הביטוח שילמה רק חלק קטן משווי הרכוש שנגנב מביתם. הצרות תמיד מתחילות בסקר התכולה שדורשות חברות הביטוח - ושמבוטחים רבים דוחים בגלל המחיר. למה שווה לשלם על הסקר, על מה חשוב להקפיד - ואיך מעדכנים שינויים בתכולה
חיים אטקין, שמאי רכוש ומקרקעין מוסמך ומומחה לנזקי ולתביעות ביטוח רכוש, טוען כי זהו אחד המונחים החשובים בביטוח דירה. לדבריו, רבים לא מקדישים תשומת לב למונח ומשלמים על כך מחיר כבד בעת פריצה או נזק לדירה.
"בקטגוריית סקרי הביטוח כלולים דוחות, חוות דעת או רשימות פריטים שתפקידם לתת תמונת מצב עדכנית לחברת הביטוח על אודות הנכס והרכוש המיועדים לביטוח", מסביר אטקין. לדבריו, סקר הביטוח לתכולה, שעורכת חברת הביטוח, אמור לקבוע את סכומי הביטוח שעל בסיסם מופקת הפוליסה. על בסיס סכום זה משלם המבוטח את הפרמיה - תשלומי הביטוח השוטפים.
"מטרת הסקר היא בעצם להמציא רשימה מסודרת של פריטי התכולה הקיימים על מנת להבטיח כיסוי ביטוחי הולם. סקרים מסוג זה נערכים בדרך כלל בביטוחי בתים ודירות מגורים ולא בביטוחים עסקיים, שבהם המבוטח קובע את סכומי הביטוח לתכולה, לציוד ולמלאי לפי שיקולו", מתאר אטקין.
על חשיבותו הרבה של סקר התכולה למדה משפחה מכפר סבא בדרך הקשה. לפני כשנתיים הגישו בני המשפחה (ששמם המלא שמור במערכת) תביעה לבית משפט השלום בתל אביב נגד חברת הביטוח בסך 50 אלף שקל. הסיבה: דירתם נפרצה בשעה שלא היו בבית. מהדירה נגנבו תכשיטים, מצלמה, מעילי עור וציוד נוסף בסכום התביעה, אולם חברת הביטוח סירבה להעביר למבוטחים את תגמולי הביטוח בנימוקים שונים.
לפי כתב התביעה, בשלב מסוים הודיע הסוכן של החברה כי היא מוכנה לשלם רק 23 אלף שקל ולאחר מכן אף הקטינה את הסכום ל-5,000 שקל בלבד. בבית המשפט טענה חברת הביטוח כי המבוטחים לא עמדו בתנאי המיגון הנדרשים לדירה, וכי לפי דוחות החוקרים מדובר בפריצה מבוימת.
אמנם במהלך המשפט חזרה בה חברת הביטוח מחלק מההאשמות, אך התעקשה כי תכשיטים רבים ויקרים שהמבוטחים דורשים תמורתם פיצוי לא נמצאים בדוח סקר התכולה, שאותו הזכרנו קודם לכן. לפי אותו דוח, הדגישה חברת הביטוח, נקבעה פרמיית הביטוח לבית. השופט, ד”ר אחיקם סטולר, נאלץ לקבל את טענת החברה - והמשפחה קיבלה פיצוי בסך 12 אלף שקל בלבד.
"ישנם כמה דברים חשובים שכדאי לדעת לגבי סקר תכולה", מציין אטקין, "המציאות, למשל, מלמדת שמבוטחים רבים אינם מודעים לכך שאין בהכרח קשר בין הסכומים הנקובים בסקר התכולה לבין הפיצוי שיקבלו. לדוגמה, נניח שבסקר מסוים מצוינת טלוויזיית פלזמה 42 אינץ’ שנרכשה לפני 5 שנים ב-26 אלף שקל. אם המכשיר נגנב היום, המבוטח יקבל את שוויו הנוכחי, שנאמד לצורך העניין ב-5,000 שקל בלבד - שכן זהו מחירו של פריט חדש כזה היום".
עם זאת, לקיומו של סקר תכולה יש כמה יתרונות בכל הקשור לפריטי תכולה ייחודיים, כמו תכשיטים. ללא קיומו של סקר, כל פריט שנגנב יפוצה בסך עד 2% מסכום הביטוח ובלא יותר מ-10% מסכום זה עבור גניבת כל התכשיטים וכלי הזהב בבית.
לדוגמה, אם סכום ביטוח התכולה עומד על 100 אלף שקל, לא תקבלו עבור תכשיט בודד יותר מ-2,000 שקל, גם אם ערכו 7,000 שקל. לכן במקרה כזה כדאי מאוד לדבר עם חברת הביטוח ולציין באופן מפורש בסקר התכולה, כי פריט מסוים הינו בעל ערך מיוחד.
מונח אחר שכדאי להכיר בהקשר הזה הוא "ערך מוסכם". לפיו, אם ציין המבוטח בפוליסה באופן מפורש כי ערכי הפריטים שנכללו בסקר, חלקם או כולם, הם לפי "ערך מוסכם" - הסכומים הנקובים בסקר יהוו גם את הסכום לפיצוי. יש לזכור כי לחברת הביטוח עומדת הזכות שלא להסכים לכך, אבל אם הסכימה היא מחויבת לכך.
עו”ד ערן יעקובוביץ’, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין ממשרד צבי יעקובוביץ’ ושות’, מוסיף: "חברת הביטוח הנה עסק כלכלי טהור, על כן אינני מוצא מקרה שבו לא תסכים לבטח נכס על פי ערך מוסכם.
"אלא שאליה וקוץ בה: פיצוי על פי ערך מוסכם משמעו הגדלת הסיכון שהמבטחת חשופה אליו - ועל כן יתבטא הדבר בהגדלת עלות רכישת הפוליסה, כלומר בתשלום פרמיה גבוהה יותר".
בכל מקרה, חשוב לזכור שאחת הבעיות הקשות בביטוחי תכולה היא שתכולת הבית משתנה עם השנים: אנחנו מתחדשים בפריטים יקרים כמו מכשירי חשמל, תכשיטים וביגוד. רבים שוכחים להכניס את הפריטים שרכשו לרשימת סקר התכולה. חשוב מאוד לעדכן את הרשימה מדי כמה שנים, גם אם יהיו לכך השלכות על הפרמיה שנשלם לחברת הביטוח.
לרשימת סקר לא מעודכנת יכולות להיות שתי השלכות משמעותיות: תת-ביטוח וביטוח יתר. עו”ד יעקובוביץ’ מציין כי בביטוח יתר למעשה משלם המבוטח פרמיה יקרה מן הנדרש. לצערו, בהתאם לחוק, במקרה כזה חברת הביטוח לא תפצה אותו לפי מחיר הביטוח, אלא לפי שווי הנכס.
נניח שיש בבית המבוטח טלוויזיה בשווי של 10,000 שקל, אולם הוא הודיע לחברת הביטוח כי שווייה 25 אלף שקל. במקרה של גניבה החברה תפצה אותו בשווי הטלוויזיה בפועל.
עו”ד יעקובוביץ’ מבהיר כי ביטוח חסר - המקרה ההפוך, שבו המבוטח מבקש לבטח את הנכס שברשותו בסכום הנמוך משוויו על מנת לחסוך בפרמיית הביטוח - גם הוא בעייתי מאוד למבוטח.
במצב כזה, שבו חברת הביטוח לא יודעת מה הסיכון הביטוחי המלא שמפניו היא מבטחת, היא לא תישא במלוא סכום הנזק כי אם בחלקו היחסי.
מקרים רבים של ביטוח חסר מתרחשים מפני שמבוטחים רבים לא טורחים לעדכן את הדוח ולא מייחסים לו חשיבות - עד שמגיע הנזק. פעמים רבות זה כבר מאוחר מדי.
חשיבותו של הסקר טמונה בכך שחברת הביטוח לא יכולה לטעון כי מדובר במקרה של תת-ביטוח או ביטוח יתר. היא כבולה לסקר שביצעה ואישרה, כפי שמוכיחה תביעה שנידונה לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב.
השופטת פנינה פליגלמן דנה בתביעה שהגישה משפחה מתל אביב, שיצאה לאירוע משפחתי וכשחזרה גילתה שביתה נפרץ. אב המשפחה מיהר להגיש תלונה במשטרה, ושמאי מטעם חברת הביטוח נקרא לדירה.
השמאי סירב לכלול בבקשת הפיצויים צמיד טניס משובץ יהלומים, טבעת משובצת יהלום ומחשב נייד יקר ערך. חברת הביטוח טענה כי המשפחה הגישה תביעה בכוונת מרמה בקשר לפריטים אלה.
אמנם סוקרת שנשלחה מטעם החברה רשמה בסקר התכולה את הפריטים, אך חברת הביטוח ניסתה בכל דרך להתנער מאחריותה. תחילה ניסתה לטעון שהתכשיטים נענדו על ידי בנות המשפחה באירוע שאליו הוזמנה המשפחה בליל הפריצה, אך השופטת דחתה טענה זאת ונימקה כי כדי להוכיח זאת היתה צריכה חברת הביטוח להביא ראיות מהקלטת שצולמה באירוע. חברת הביטוח לא עשתה זאת.
בהמשך המשפט זימנה החברה לדיון חוקר מטעמה, שטען כי מדרכם של אנשים להציג בפני הסוקר רכוש שאיננו שלהם ואחר כך לטעון כי נגנב. בית המשפט קבע כי לא די במסקנותיו הלא-מבוססות של החוקר כדי להשליך על התובעים.
לשמחת התובעים, בפסק הדין נקבע כי דוח הסקר - שהעריך בין היתר את הפריטים השנויים במחלוקת - קובע פיצויים למשפחה בגובה 85 אלף שקל, וחברת הביטוח חויבה לשלם לתובעים את הסכום.
נא להמתין לטעינת התגובות
