צוואה בעל פה - יש דבר כזה?
צוואה בעל פה, הייחודית לחוק הישראלי, מאפשרת לעדים לצוואה להיות גם הנהנים ממנה. באילו מקרים צוואה מסוג זה הופכת למסמך מחייב
באחד מביקוריהם השגרתיים של האחיינים, התפתחה בין משה לאחייניו שיחה שונה מהרגיל. משה אמר להם כי הוא חש שהפעם הוא לא יצא מזה והודה להם על דאגתם ותמיכתם בו. מבלי שהיו מוכנים לכך – פנה אליהם משה ואמר: "אני רוצה שכל רכושי יהיה שלכם, זה מגיע לכם, אין לי ילדים ואתם כמו ילדי".
לו היו אחיינים אלה קוראים את הטור הזה, שבו אתם מעיינים עכשיו, סביר להניח כי היו זוכים בממון רב, שכן משה השאיר אחריו שתי דירות במרכז הארץ וכספים רבים.
ואולם אחייניו של משה לא היו ערים לאפשרות קיומה של "צוואה בעל פה", שהיא סוג צוואה הייחודי לחוק הישראל, שאינו קיים בחוקיה של אף מדינה אחרת בעולם.
אימץ את הוראות המשפט העברי, וקבע כי "שכיב מרע" או "מי שצופה פני מוות", יכול לצוות את דבריו בעל פה, בפני שני עדים.
"שכיב מרע" פירושו אדם גוסס שניצב רגע לפני מותו. בין השאר הכוונה לחולה המאושפז בבית חולים ושממצאיו הרפואיים מצביעים על כך שהוא צפוי לסיים את חייו.
אדם ה"צופה פני מוות", פירושו אדם הנכנס לאזור סכנה, כגון חייל במלחמה, שצופה את מותו באפשרות מסתברת.
חוק הירושה הישראלי הותיר לאנשים השרויים באחד משני מצבים אלה לצוות את דבריהם בעל פה. הרעיון הוא, שברגעים קשים כגון אלה האדם אינו יכול לדאוג כראוי להכנת צוואה בכתב, ולכן דברים שהוא אומר בעל פה ייחשבו לצוואה.
אין ספק כי החשדנים מבין הקוראים רואים בעיני רוחם מציאות שבה יכולים אנשים, בקלות רבה, לכזב. עם זאת כדאי לזכור כי לא מעט אנשים חוששים לערוך צוואה, פן הדבר יקרב את מותם. כשאותם אנשים חשים את הקץ, הם פותחים את פיהם ומבטאים את רצונם. קשה לי להעלות על דעתי משימה חשובה יותר מקיום רצונותיו של אנשים מסוג זה.
כדאי לזכור כי גם המציאות מכתיבה בעייתיות רבה בהעלאת צוואה על הכתב. סביר להניח כי אדם המאושפז במצב קשה בבית החולים, לא שש לעסוק בזימון עורך דין לצורך הכתבת הצוואה; מה גם שהסובבים אותו עלולים לחוש כי ביצוע פעולות לצורך עריכת צוואה, עלול להפוך אותם שנראים כמי שמעוניינים לקדם את מותו.
כדי שדבריו של המצווה יהיו בעלי תוקף חובה עליהם להעלות על הכתב את דברי המצווה, למשל את אותם דברים שאמר משה לאחייניו, ולהפקיד במהירות האפשרית את המסמך אצל רשם הירושה.
הדרישה להעלות את דברי המצווה על הכתב סמוך למועד שבו נאמרו, ולהפקיד את המסמך במשרדי רשם הירושה, נועדה להבטיח כי אכן מדובר במסמך אמיתי ולהבטיח כי הדברים שנרשמו מדויקים, שכן הם נרשמו קרוב לזמן האמת.
במקרה של צוואה בעל פה העדים לצוואה - יכולים להיות גם הנהנים עצמם. בכל סוג אחר של צוואה עדי הצוואה אינם יכולים להיות אלו שהצוואה נרשמה לטובתם. לעומת זאת, בצוואה בעל פה, גם אם הדברים נאמרים לאותם אנשים שלהם צווה המנוח את עזבונו – נחשבים עדים אלו כעדים כשרים, והצוואה יכולה להיות מקוימת על פי עדותם.
עד כה, טיפלתי במקרים רבים שבהם הוגשה לקיום צוואה בעל פה, ואני יכול לומר לכם בבירור ובוודאות – כי במקרים שבהם בית המשפט אכן מתרשם שמדובר בדבר אמיתי, הוא לא יהסס לקיים את דברי המת ולתת תוקף של צוואה לדבריהם של העדים.
אחייניו של משה, שמעו על האפשרות שצוואה יכולה להיות בעל פה – רק כחצי שנה לאחר מותו. לו היו ערים לאפשרות זו, סיכוייהם לקיים את דברי משה, כצוואה בעל פה, היו גבוהים משמעותית. איחור שכזה יכול להיחשב ל"שיהוי" משמעותי, וכגרום לאי קיום הצוואה.
כדאי לשים לב כי במקרה שהמצווה מסר את צוואתו בעל פה ונשאר בחיים כחודש לאחר מכן, אין לאמירתו כל תוקף, ועליו לערוך את צוואתו מחדש.
הכותב הוא עורך דין מומחה בענייני ירושה עיזבון וצוואות
נא להמתין לטעינת התגובות
