מה לעשות כשבן הזוג לשעבר מעונין לעבור עם הילדים המשותפים לחו"ל?
לא מעט הורים פרודים או גרושים נתקלים בבעיה: בן זוגם לשעבר מעוניין לעקור עם הילדים המשותפים למדינה אחרת, בין אם לפרק זמן מוגבל ובין אם לצמיתות. מהן הזכויות של כל אחד מההורים ומה אפשר לעשות?
אולם יוני, שדאג לילדים, נפגש עימם בקביעות ושימש אב למופת במשך שנות הנישואים וגם לאחריהן, חש פגוע, נבגד וכעוס על כך שנשללת ממנו ממנו הזכות להמשיך ולהיפגש עם שני ילדיו בקביעות.
לדברי המומחה לדיני משפחה עו"ד רונן דליהו, מקרה זה הוא רק דוגמה אחת מני רבות למצב המאפיין סוגיה רחבה הרבה יותר, של הגירת קטינים לאחר שהוריהם נפרדו או התגרשו ואחד מהם מעוניין לעקור למדינה אחרת, בין אם לפרק זמן מוגבל לשם עבודה, שליחות או לימודים מתקדמים ובין אם לצמיתות.
דליהו טוען כי במקרים בהם אחד ההורים מעוניין לקחת איתו לחו"ל את הילדים המשותפים, עומדים על הפרק אינטרסים שונים המתנגשים אחד בשני.
בין השאר מדגים דליהו כי להורה המעונין להגר עומדת הזכות לבחור כיצד לחיות את חייו, זכות שעשויה להכיל גם את הזכות למימוש עצמי והזכות להקמת משפחה חדשה. כן עומדת להורה הנשאר בארץ הזכות לקשר עם ילדיו, ולילדים עומדת הזכות להיות בקשר עם כל אחד מהוריהם, להיות שותפים להחלטות המשפיעות על חייהם וכיוצא בזה.
ההורה שמעוניין להגר למדינה אחרת עם הילדים, מעמיד את ההורה השני בפני ניתוק פיזי מהילדים, שעשוי להשפיע באופן מהותי על הקשר בינו לבינם. בנוסף, ההגירה מנתקת את הילד גם מסביבתו ומחבריו בגן או בבית הספר.
אין בישראל חוק ספציפי שמסדיר את נושא ההגירה עם ילדים. הסעיף היחידי המתייחס לסוגייה לדברי דליהו, הוא סעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962, הקובע כי כאשר אין הסכמה בענייני האפוטרופסות - יכריע בית המשפט על פי עקרון טובת הילד.
"אם אפשר לחלץ הלכה מחייבת מפסיקותיו של בית המשפט, הרי שבעניני הגירה כמו גם בענינים רבים אחרים, בתחום דיני המשפחה, עיקרון "טובת הקטין" מנחה וקובע" מסביר דליהו.
"בדרך כלל בית המשפט ייטה לבחון כל מקרה לגופו, יעזר בחוות דעת מומחה כמו פסיכולוג או אפילו פסיכיאטר, ויקבל תסקיר סעד של גורמי הרווחה המקצועיים", הוא מוסיף.
"רק לאחר בחינת מכלול האינטרסים יוכל לקבוע האם הדבר משרת את טובתו של הקטין או לא, ואם מדובר בגחמה רגעית של אחד ההורים או באינטרס לגיטימי שלא יפגע בקטינים".
דליהו מפרט, כי סעיף 14 לחוק הכשרות והאפוטרופסות קובע, ששני ההורים הם אפוטרופסים טבעיים של ילדיהם הקטינים. סעיף 15 לחוק קובע, כי קביעת מקום מגוריו של ילד כלולה בנושא האפוטרופסות ולפיכך, קביעת מקום מגורי הקטין הוא עניין המשותף לשני ההורים.
בעת פרידה או גירושין של ההורים, בית המשפט מכריע למי תימסר החזקה בקטין. לעיתים היא נמסרת לשניהם במשותף. "גם הורה שאינו מחזיק פיזית בקטין, נותר אפוטרופסו הטבעי של הקטין, לעניין זכויות וחובות גם יחד", מסביר דליהו. "לפיכך, כאשר הורה שקיבל את החזקה מעוניין לעקור למדינה אחרת, עליו לקבל את הסכמת ההורה השני".
בהעדר הסכמה, דליהו מפרט כי בפני ההורה שמעוניין להגר עומדות שתי אפשרויות: האחת היא הדרך החוקית והרצויה, באמצעות פנייה לבית המשפט בבקשה לעבור להתגורר עם הקטין במדינה אחרת.
דליהו, העוסק בין היתר בחטיפת ילדים, מסביר כי הדרך שניה והבלתי רצויה היא הדרך הבלתי חוקית, כלומר חטיפה ממש, על מכלול היבטיה.
"אמנת האג למניעת חטיפות ילדים מעודדת פנייה לערכאות בנושא הגירה והורה הבוחר בדרך של החטיפה יודע כיום מה הסנקציות שיהיו מוטלות עליו", הוא מסביר. "פרט לסנקציות הכספיות, מגדירה אמנת האג להחזרת ילדים חטופים את הצורך המידי והדחוף להחזיר ילד וללא כל דחוי למקום המגורים שממנו הוא נחטף שלא כדין.
"יתרה מכך, החטיפה עלול לסבך את ההורה החוטף במעשה פלילי של ממש ועל כן גדלים הסיכויים שיבחר לפנות מראש לבית המשפט, בבקשה לאשר את בקשתו להגר עם הילד לחו"ל".
נשאלת השאלה המתבקשת, מה יכול לעשות הורה המתגרש וחושש שילדיו יחטפו או יוצאו מחוץ לגבולות המדינה על ידי בן זוגו לשעבר, שלא כדין וללא הסכמתו?
ראשית דליהו מציע לקבוע בהסכם הגירושין, כי יוצא צו עיכוב יציאה קבוע מן הארץ כנגד הילדים וכי הוא יבוטל רק במקרים או תנאים מסוימים.
שנית, אפשר להפקיד את הדרכונים של הקטינים במקום ניטרלי או אצל צד ג' המוסכם על שני ההורים, שמתחייב לא לתת את הדרכונים למי מההורים מבלי להודיע להורה השני.
שלישית, יש להודיע למשרד הפנים כי ההורים גרושים או פרודים ולכן לא ניתן להנפיק דרכון או לחדשו לילד ללא הסכמת ההורה השני.
בנוסף, יש לקבוע מראש בהסכם הגירושין את המנגנונים וההסדרים שבהם ינקטו בני הזוג אם וכאשר בעל החזקה בילדים יקבל אישור מבית המשפט להגר לפרק זמן קצוב או קבוע עם הילדים. בין המנגנונים האפשריים מונה דליהו תשלום כספי עבור הנסיעות של ההורה הנשאר בארץ לבקר את הילדים בחו"ל , הסדרת הגעתם של הילדים לארץ לביקורים בזמן חופשות וחגים, וקביעת אופן יצירת קשר (אינטרנט, טלפון וכיוצא בזה).
לבסוף מציין דליהו כי לשם הבטחת חזרתם של הקטינים לארץ, יש לקבוע ערבויות כספיות או בטחונות אחרים כמו נכס מסוים בארץ או ערבות צד ג' של אנשים שנשארים בארץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
