עובדים מהבית? כך תגנו על זכויותיכם מול המעסיק
עבודה מהבית נחשבה פעם לפריבילגיה של עובדים מבוקשים - אך גל הצמצומים במשק שינה את התמונה. מעסיקים מנסים לחסוך בהוצאות משרד ושכירים שעובדים מהבית נאלצים לשאת בעלויות. יש עובדים שמצבם אפילו יותר גרוע, אחרי שהפכו לפרילנסרים. מה עושים?
לפרילנסרים לא היו בוסים על הראש, הם יכלו לעבוד מתי ועם מי שהם רוצים ובתנאים שהם בחרו. באופן יחסי הם השתכרו מעל הממוצע בתחומם, מתוך הנחה שהשירותים שלהם אקסקלוסיביים, ולכן הזמן והעבודה שלהם שווים יותר משל עמיתיהם השכירים.
היו גם שכירים שעבדו מהבית וקיבלו את הפריבילגיה לנהל את הזמן שלהם בעצמם, והתחושה היתה שאת ה”צ’ופר” הזה קיבלו בזכות האמון האישי שהארגון רחש להם.
אך המיתון שינה את כללי המשחק. עובדים רבים שפוטרו הפכו לפרילנסרים בלית ברירה בחברות שבהן עבדו קודם לכן, ולו רק כדי לשמור על הכנסה כלשהי.
גם עבודה מהבית של שכירים הפכה לאילוץ נוח פחות, לאחר שחברות החליטו לחסוך בעלויות, לסגור משרדים ולעבוד מול המועסקים בשלט רחוק. מי שרצה להמשיך לעבוד נאלץ להתאים את עצמו לתנאים החדשים.
פתאום צצות גם שאלות חדשות: איך עושים את המעבר משכיר לעובד במעמד מיוחד? האם יש פרטים מסוימים שצריך לסכם עם המעסיק מראש בנוגע לתשלומים שוטפים, ומה קורה עם הזכויות הסוציאליות? התשובות לחלק מהשאלות האלה אינן פשוטות כמו שאולי נדמה.
בחו”ל מקובל מאוד בשנים האחרונות לאפשר לעובדים לעבוד מהבית. ללא קשר למשבר הכלכלי הבינו חברות בארה”ב ובאירופה שמחיר הפיקוח על העובדים במשרד גבוה מדי ביחס לאפשרות לחתוך בהוצאות.
אמצעי התקשורת כיום מאפשרים לשמור עם העובדים על קשר הדוק גם מרחוק, ובאופן הזה נחסכים מהמעביד הוצאות נסיעה, דמי שכירות עבור משרדים והוצאות נוספות כמו חשמל, אוכל וארנונה.
אך מה לגבי העובד - למה הוא זכאי במעמד הזה והאם זכויותיו נפגעות לאחר שנשלח למשרד הביתי? עו”ד דרור גל, מומחה לדיני עבודה ממשרד סטריקובסקי, גל, ברוך, פורת ושות’, מבהיר: “חובות המעסיק כלפי עובדיו קיימות גם כשהעובד מבצע את מלאכתו מהבית (ובלבד שהוא נותר במעמד שכיר).
"על המעסיק מוטלת החובה לשלם לעובד את מלוא השכר כפי שסוכם בחוזה, והוא גם מחויב במילוי כל הזכויות הסוציאליות, בהן תשלום עבור ימי חופשה, דמי מחלה, הפרשות לקרן פנסיה והבראה".
"אם העובד נדרש להוצאות נסיעה משמעותיות - לא רק אל המשרד ובחזרה, אלא גם לפגישות עסקיות - עליו להסדיר את זכאותו להחזרים באמצעות חוזה חתום עם המעביד. אם העובד נזקק להגיע למשרדי המעסיק מדי פעם, הרי שיש לשלם לו את הוצאות הנסיעה בימים אלה, אלא אם הוסכם אחרת".
"במצב שבו מערכת היחסים בין העובד למעביד עלתה על שרטון, עשוי הסכם חתום שכזה לסייע לצדדים לסיים את המחלוקות, בלי להגיע לבית הדין לעבודה. לחלופין יסייע מסמך כזה לעובד להוכיח את ההתחייבויות כלפיו בבית הדין".
עבודה מהבית טומנת בחובה הוצאות שונות שחלות על העובד: חשמל, טלפון ותוכנות מיוחדות. החוק אינו מחייב את המעסיק לשלם החזר עבור הוצאות אלו, ולכן ממליץ גל לעגן הסכמות על החזרי הוצאות ייחודיות בהסכם כתוב עם המעסיק, וכך לחייב אותו לשלם.
"במסגרת ההסכם חשוב להכליל כל תשלום שאותו יידרש העובד לשאת בשל עבודתו", אומר גל, "למשל, תיקונים בגלל בלאי שנגרם למחשב, צריכת חשמל, שירות עבור תשתית ומינוי לחברת אינטרנט".
עבודה מהבית מצריכה מידה מיוחדת של אמון אישי בין העובד והמעסיק בכל מה שקשור לשעות עבודה. בבתי הדין לעבודה הוגשו תביעות רבות של עובדים שהשתכרו שכר גלובלי נמוך, לטעמם, ותבעו תשלום עבור שעות נוספות.
מאחר שהמעסיקים התקשו לסתור את הטענה, במקרים רבים נפסקו לעובדים שעות נוספות בתעריף שעל בסיס המשכורת הכוללת. תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה, שנכנס לאחרונה לתוקף, מקשה על המעסיקים עוד יותר את החיים ומעביר אליהם את נטל ההוכחה בעניין.
ומה דינה של התפטרות, במקרה שמשתנים תנאי העבודה? "בניגוד לצעדים של קיצוץ בשכר או בימי העבודה, כאשר מעסיק סוגר חלק ממתקניו ומורה לעובד לעבור לעבודה מהבית, העובד אינו יכול להתפטר ולטעון אוטומטית שדינו כדין מפוטר עקב הרעת תנאים", מציין גל.
"במקרה כזה, העובד נדרש לשגר התראה מתאימה בכתב ולתת הזדמנות הוגנת למעסיק לתקן את ההרעה. רק לאחר מכן הוא יהיה רשאי להתפטר בדין מפוטר ולקבל פיצויי פיטורים".
מכיוון שרוב החברות אינן ששות לקצץ, ומאחר שחלק מהמפוטרים עדיין חיוניים, ישנם עובדים שמקבלים הצעה להפוך משכירים לפרילנסרים של מקום עבודתם.
עו”ד מיכל הברפלד ממשרד אריאל שמר ושות’ אומרת שהמעבר בין שני הסטטוסים עשוי להיות מבלבל עבור שני הצדדים. "קיימת הבחנה משמעותית בין הגדרת שכיר להגדרת פרילנסר, והבחנה זו אינה נקבעת לפי הסיכום בין שני הצדדים, אלא לפי מכלול סממנים ועובדות שמוגדרים בחוקי העבודה".
"מתוך הפסיקה של בתי הדין, עולה שההבחנה בין עובד שכיר לנותן שירותים עצמאי אינה תמיד קלה. עובדים רבים מבינים שלמרות הגדרתם כ’עובדי חוץ’, החברה ממשיכה לנהוג בהם כשכירים - למשל לדרוש בלעדיות על עבודתם, להציגם כלפי חוץ כעובדים מן המניין ועוד, ולכן הם דורשים לקבל זכויות כשכירים".
על אילו זכויות צריך הפרילנסר לעתיד לעמוד לפני שיסכים לשינוי מעמדו?
הברפלד: "עם מועד סיום עבודתו כשכיר, חייבת החברה לבצע גמר חשבון, שבו ישולמו כל התנאים והזכויות המגיעים לו בגין סיום עבודתו, כגון פיצויים וימי חופש. ממועד זה ואילך העובד אינו מוגדר יותר כעובד החברה, אלא כקבלן הנותן לה שירות ומקבל תמורה עבור שירות זה".
כיצד משפיע הסטטוס החדש על זכויות כמו ימי חופש, הפרשות לפנסיה וימי מחלה?
הברפלד: “כל הזכויות האלה מתבטלות. פרילנסר הוא ‘נותן שירותים עצמאי’ ולכן התשלום שהוא מקבל עבור עבודתו הינו סופי. הוצאות הפרשות לפנסיה, ימי מחלה וכו’ - את כל אלה הוא צריך לחשב בעצמו ולהכליל בשכר שהוא דורש מהחברה”.
הברפלד ממליצה לשכיר שהפך לפרילנסר “לקרוא היטב את כל סעיפי החוזה שמגדיר אותו ככזה. הוא חייב להפנים שהוצאות שחלו בעבר על המעביד, כמו תשלומים לביטוח לאומי ולקופת חולים, הפרשות פנסיוניות והפרשות לקרן ההשתלמות, יחולו מעתה עליו.
"גם דמי הבראה, ביגוד וימי חופשה לא ישולמו לו יותר. לכן, המשכורת החדשה צריכה לגלם את התנאים הסוציאליים שהעובד ירכוש בעצמו. אני ממליצה לדרוש לכל הפחות תוספת של 25% עבור החלק היחסי של העבודה שיבצע כפרילנסר, לעומת השכר שקיבל כעובד שכיר".
"כמו כן, מומלץ לבדוק כי החוזה אינו מגביל את העיסוק של הפרילנסר במקומות עבודה אחרים, כי לרוב מדובר במשרה חלקית בלבד, ועדיף לסכם מראש על תקופת ההתחייבות, למען הסדר הטוב”.
האם עובד שפוטר וממשיך כפרילנסר יכול לעבוד כעצמאי גם עבור חברה מתחרה?
הברפלד לא שוללת את האפשרות. “הכל תלוי בהסכמה שבינו לבין החברה עם פיטוריו, ומה צוין בהסכם ההתקשרות שלו כקבלן עצמאי”, היא חותמת.
נא להמתין לטעינת התגובות
