האם חתימה על טופס הסכמה לניתוח מסירה אחריות מהרופא?
מתברר שעצם החתימה על טופס הסכמה מדעת לניתוח, אינה מהווה תנאי מספיק לקיומה של הסכמה: בתי המשפט יוצאים להגנת המטופלים כאשר הרופאים אינם מסבירים מראש את כל הסיכונים והסבוכים אפשריים
החתימה נועדה להראות את מידת הרצינות והמודעות של המטופל כלפי הניתוח או הטיפול שהוא עומד לעבור. בתוך הטופס נדרש הרופא המטפל נדרש לתת למטופל את כל המידע הרפואי הרלוונטי לטיפול שהוא עומד לעבור, ולהוכיח שהסביר את מהות הטיפול.
במסגרת זו על הרופא למסור למטופל את האבחנה של מצבו הרפואי, לתאר את ההליך הצפוי להתבצע ולמסור אינפורמציה על הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בטיפול, לרבות תופעות לוואי אפשריות, כאב ואי נוחות.
כאשר מדובר בטיפול הנתון לבחירת המטופל - חלה חובת גילוי רחבה במיוחד ועל הרופא לפרט גם סיכונים נדירים. על הרופא להתייחס גם לאפשרויות רפואיות חילופיות, כך שהמטופל יוכל לבחור אם להסכים לניתוח המוצע או לבחור באפשרות טיפולית אחרת.
כאשר מדובר בניתוח או טיפול שנתון לבחירת המטופל, רף חובת הגילוי של הרופא עולה בכל הקשור למידע אודות הליך הטיפול. על הרופא להתייחס לא רק לסיכונים ודאיים, אלא גם לסיכונים נדירים, שמהווים סיכון חמור אם יתממשו.
הסכמה מדעת נשענת על יסוד חובת הגלוי, יסוד ההסכמה ויסוד ההבנה. היקף המידע שיש למסור למטופל בארץ נקבע כיום על פי אמות המידה והציפיות של החולה או המטופל הסביר, ולא על פי הנוהג המקובל בקרב הרופאים.
כך לדוגמה, באחד המקרים שנידונו בפסיקת בתי המשפט, אישה כבת 40 שסבלה מכאבים בצוואר שהקרינו גם לכף ידה, פנתה לטיפול מרפאת הכאב בבית החולים "בילינסון" (כיום המרכז הרפואי ע"ש רבין).
לאחר שחתמה על טופס הסכמה לסיצוע פעולה פולשנית בגופה, היא טופלה באמצעות הזרקה אפידוראלית באזור הצוואר. הזריקה אמורה היתה לשכך את הכאב, אך היא גרמה לשיתוק חלקי בכף ידה ולמיגבלות בידה השמאלית לצמיתות. לאישה נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 40%-50%.
בתביעה שהגישה לביהמ"ש המחוזי טענה, שלא הוסברה לה מהות הפרוצדורה שהוצעה לה, ולו היתה מקבלת הסבר ראוי - לא הייתה מסכימה להזרקה. עוד העידה, כי הרופאה לא הזהירה אותה מפני סיכונים או סיבוכים שעלולים להתרחש, במהלך ההזרקה או לאחריה, ובוודאי שלא הזהירה אותה כי היא עלולה להישאר משותקת.
ביהמ"ש קיבל את טענות התובעת וקבע, שאין זה משנה כי היא חתמה על טופס הסכמה. כן צוין, שגם אם ניתן הסבר מפורט בעל פה, מוטב היה שהוא יהיה בכתב, כדי לוודא שאכן התקבל.
הרופאה הנתבעת וקופת החולים אליה השתייכה, נמצאו אחראים לנזקי התובעת וחוייבו בתשלום הנזקים. בערעור שהוגש לביהמ"ש העליון על ידי הרופאה הנתבעת וקופת החולים אליה השתייכה, נטען כי לא היה מקום לחייבם באחריות לנזקי התובעת. הערעור נדחה על ידי בית המשפט העליון.
במקרה אחר מדובר היה במטופלת אישה נאה בגיל 50, שניסתה להסיר כתמים מפניה באמצעות טיפול הכולל שימוש בהבזקי אור, אך הדבר הותיר צלקת ושקע בלחיה.
המטופלת הגישה תביעת פיצויים וטענה לרשלנות בטיפול וכן להיעדר הסכמה מדעת, זאת על אף שחתמה לפני הטיפול על טופס הסכמה לטיפול. בבית המשפט התברר, שהצלקת נוצרה כתוצאה מכוויה מבוקרת שנוצרת כחלק מההליך הטיפולי, אך המילה "כוויה" לא הוזכרה בטופס ההסכמה עליו הוחתמה.
ביהמ"ש קיבל את התביעה ואת הטענה כי הסכמת התובעת אינה הסכמה מדעת במובן האמיתי של המילה. נקבע, כי "יש צורך שההסכמה תהיה מושכלת, כאשר ניתנת למטופל האפשרות לבחון את החלופות השונות של הטיפול המוצע לו, לאחר שכל הסכויים וגם הנדירים ביותר מובאים בפניו".
בנוסף נקבע, שכאשר מדובר ברפואה פרטית ובטיפולים מסוג זה, רף חובת הגלוי המוטל על הרופא הוא גבוה במיוחד, כן נפסק, כי על הרופא מוטלת החובה גם להסביר למטופלת את מהות הטיפול, הסבר שלא ניתן כראוי לתובעת, וכי היה עליו להזהיר אותה מפני היווצרות זיהום.
עוד פסק ביהמ"ש, כי מכיוון שהמילה "כוויה" אינה מוזכרת בטופס, אי אפשר להבין ממנו מהו הטיפול שניתן ומכאן, לחתימת התובעת אין משמעות.
אל תחששו מהרופאים. לכל מטופל יש זכויות ועליו לעמוד עליהן ולא לחשוש מהרופאם. זיכרו שלרופאים אין עליונות על המטופלים ויש להם חובות כלפיהם.
אל תהססו לשאול את הרופא כל שאלה שעולה על דעתכם. בקשו שיסביר את מהות הפרוצדורה הטיפולית שעומדים לעבור ואם משהו אינו מובן, בקשו שיחזור על ההסבר או שיסביר בשפה ברורה יותר.
דרשו מהרופא שיפרט בפניכם את הסיכונים והסיבוכים האפשריים בטיפול או בניתוח מהסוג שאתם עומדים לעבור. אל תהססו לשאול גם על סיכונים נדירים ובמיוחד על סיכונים שכרוכים בנזק גופני חמור אם יתממשו.
בקשו מהרופא שיתייחס לאפשרויות טיפוליות חילופיות במקום הניתוח או הטיפול המוצע, ושיפרט לגבי היתרונות והחסרונות של כל שיטה. בקשו שכתב ההסכמה יהיה מפורט ויכלול את כל הסיכונים המהותיים הכרוכים, וגם סיכונים ממשיים שעלולים לגרום לנזק גוף חמור.
דרשו כי על טופס ההחתמה יחתים אתכם הרופא המטפל או המנתח עצמו, ולא רופא אחר או מרדים או פקידה. כן דרשו שאותו הרופא, הוא ולא אחר, יאשר בתחתית הטופס כי הכל הוסבר לכם וכי נתנו לכם לקרוא את הטופז.
זכרו שההסברים והחתימה על הטופס צריכים להיעשות במועד סביר לפני הטיפול, כדי שתוכלו לשקול בכובד ראש את נכונותכם לעבור את הטיפול, לאחר שקיבלתם את מלוא האינפורמציה לגביו. דרשו לקבל את כל ההסברים לפני יום הניתוח עצמו וקחו את טופס ההסכמה לביתכם, על מנת לקרוא אותו בניחותא ולא ברגע האחרון, כאשר אתם מתרגשים ואין לכם סבלנות ואפשרות לחשוב בכובד ראש.
לסיום זיכרו, כי עצם חתימה על טופס הסכמה אינה מעידה על קיומה של הסכמה מדעת ואינה תנאי מספיק לכך. ביהמ"ש מגן על החולה והמטופל מפני תוצאות הרות אסון שלא היה מסכים לקבל בחתימה על טופס ההסכמה מדעת, לו הרופא היה מסביר מראש את הסיכונים או הסבוכים אפשריים, ואפילו יהיו נדירים או בלתי שכיחים.
הכותב הוא מומחה לדיני נזיקין
נא להמתין לטעינת התגובות