איך שומרים על דוד השמש?
כל מה שצריך לקלוט לפני שרוכשים דוד שמש חדש
ישראל היא בין החלוצות בתחום, כך שלפחות מבחינה זו המודעות לחיסכון באנרגיה ותיקה אצלנו. בין היתר מפרט החוק את תקופת האחריות של כל מערכת סולרית, כך שאם חברה או שרברב מתפארים בתקופת האחריות הארוכה שהם מספקים - יש לזכור כי הם מחויבים לכך בכל מקרה.
לפי החוק, תקופת האחריות המינימלית לאוגר המים ולקולטים היא 5 שנים; לגוף החימום החשמלי - שנה אחת; ולצנרת ולמלאכת ההתקנה - שנתיים.
שוק דודי השמש, שמגלגל כ-300 מיליון שקל בשנה, עמוס ביצרנים ובמשווקים שחלק לא מבוטל מהם מוכרים דוודים ללא תקן וללא פיקוח. לפי הערכת חברת כרומגן, יש 10-12 חברות - כ-30% מהשוק - הפועלות ללא תווי תקן וללא יצרן מוכר שעומד מאחוריהן.
דוד שמש בעל תו תקן מזויף שלא עבר בדיקה של מכון התקנים יהיה אולי זול יותר, אך הוא צפוי לגרום לתקלות שמחירן יהיה גבוה בהרבה. לפני הרכישה כדאי לבדוק היטב את טיב המוצר, לוודא שהוא עומד בתקן ולברר מה כוללת האחריות שמבטיח היצרן. צריך גם לזכור שפעמים רבות הזול הוא בסופו של דבר הרבה יותר יקר.
הואיל ומדובר במערכת המשלבת חשמל ומים, תקלה באחד המרכיבים עלולה לגרום להתחשמלות. כמו כן יש דוודים הנמכרים עם תרמוסטט לא תקני ולעתים אף ללא תרמוסטט. בדוודים כאלה מספיק שהצרכן שוכח פעם אחת לכבות את דוד החשמל או שהשמש החזקה מחממת את המים לטמפרטורה גבוהה מדי - והדוד עלול להתפוצץ.
מעבר לכך, סביר כי אורך חייו של דוד שמש שאינו תקני יהיה קצר מזה של דוד תקני וילווה בתקלות כמו נזילות, תפוקת חימום נמוכה וחלודה.
ישנן כמה חברות מובילות בשוק דודי השמש, בהן כרומגן, ראנד, אמקור, אור הטבע, נמרוד וירדן. מבדיקת מחירי המערכות הסולריות עולה כי יש פערים גדולים לא רק בין המחירים שלהן אלא גם בין מחירי המתקינים המורשים באותה חברה.
כשמבררים את המחירים חשוב לתת לנציג החברה את כל הפרטים: אם מדובר בגג שטוח או בגג רעפים; מה גודל הדוד הרצוי (למשפחה בת 5 נפשות, לדוגמה, מומלץ דוד המכיל 150 ליטר;( מה סוג הקולטים - ברזל או נחושת; אם המחיר כולל פינוי של הדוד הישן; והחשוב ביותר - אם המחיר הוא לדוד עם תו תקן. כך תחסכו עוגמת נפש מיותרת ותוודאו שהמתקין לא ייתן לכם מוצר שונה מכפי שציפיתם.
אפי לוזון, מנכ"ל חברת ראנד מקבוצת אמישראגז, המייצרת מערכות סולריות, מציין כי אין ביכולתו להצביע על פתרון שימנע בוודאות מהקולטים להתפוצץ בעת קרה, אבל יש פעולות שמצליחות לשפר את ההגנה על הקולטים מפני הקרה.
"יש לקוחות שמשאירים זרם חלש מאוד של מים בברז, וכך גורמים לסירקולציה תמידית במערכת", הוא אומר. "אחרים מדליקים את גוף החימום בלילה. הם טוענים כי זה מונע את התקררות המים מתחת לאפס מעלות וכך גם את התפוצצות הקולטים."
לעומת לוזון סבור יפתח פרנקל, ראש ענף הידרוליקה ואנרגיה במכון התקנים, כי הפתרונות הטובים פשוטים פחות: "כשיש קרה, הנטייה הטבעית של המים היא לקפוא. במצב כזה המים משנים את נפחם ומתרחבים, וזה מה שגורם לצינורות הקולטים להיסדק," הוא מסביר.
"הפתרון הטוב ביותר הוא התקנת ברז פורק מים תרמוסטטי, אשר בטמפרטורה מסוימת נפתח כדי לאפשר למים בצינורות לצאת - וכך מונע את היסדקותם."
אפשרות נוספת היא התקנת ברז דומה שהפעלתו ידנית - כלומר, ברז שמחייב לטפס על הגג ולרוקן ידנית את קולטי המים בכל פעם שהטמפרטורה צונחת. אבל האפשרות הזו, בתנאי קרה, היא לא כל כך ריאלית - וכמובן לא בטיחותית.
בפתרונות האחרים פרנקל מאמין פחות. לדעתו, השארת הברז פתוח לא בהכרח גורמת למים לא לקפוא, מה גם שהמחסור החמור במים במדינתנו לא יכול לאפשר לנו את הפריבילגיה הזאת.
לדבריו, אין תועלת גם בהשארת דוד החימום דולק: "כשהדוד מתחמם, הנטייה של המים היא לעלות ולהישמר במעלה הדוד, כך שבתחתית הקולט ממילא יישארו המים הקרים."
נא להמתין לטעינת התגובות
