חוזרים למרפסות הישנות
החלטה שהתקבלה לאחרונה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה עשויה לחולל מהפכה בחזיתות הבניינים ולהחזיר את המרפסות של פעם - אלה שבנויות זו מעל זו
בקרוב צפויה המועצה להמליץ לשר הפנים לאשר באופן סופי את ההחלטה. אם היא תאושר, משמעות הדבר היא עידן חדש בתכנון חזיתות הבניינים בישראל.
המרפסת הפתוחה הכמעט נוסטלגית, זו שנהנית מהשמש ומהבריזה הים תיכונית,היא חלק בלתי נפרד מהארכיטקטורה בכל מדינות הים התיכון - אותה מרפסת שניתן להסב בה בשעות אחר הצהריים ובערב ולזלול אבטיח קר.
אולם בישראל המרפסת הים תיכונית לא התקבלה כמובן מאליו, ובמשך השנים העדיפו רבים מבעלי הדירות לנצל את שטחה כדי להגדיל את הסלון, או כדי ליצור חדר שימושי נוסף על ידי סגירתה בתריסים.
באמצע שנות ה-80 הוגדרה חלוקה חדשה של שטחי הבית ל”שטח עיקרי” ול”שטח שירות.” השטח העיקרי הוא “הדירה נטו” והוא כולל את חדרי הבית, על בסיס זכויות הבנייה של תוכנית הבניין. “שטח השירות” כולל בין היתר את שטחי המחסנים, חדרי המדרגות, מרפסת השירות והמרפסת הראשית.
בעוד שרשויות התכנון מקפידות להצמיד את השטחים העיקריים לתכנון ולזכויות הבנייה במתחם, שטחי השירות ניתנו בימים ההם בנדיבות. בשנת 1992 אושרו תקנות שמטרתן למנוע סגירת מרפסות באופן בלתי חוקי. במסגרת התקנות נקבע כי לכל דירה ניתן לבנות מרפסת ששטחה עד 12 מ”ר, או ש-10% משטח הדירה (הקטן שבין השניים) יהפכו לשטח שירות.
מי שיבחר לבנות מרפסת גדולה יותר, הדבר יבוא על חשבון השטח העיקרי - כלומר על חשבון גודל הדירה.
עוד מגדירה התקנה כי בניית מרפסת מעל מרפסת תהפוך באופן אוטומטי את המרפסת לשטח עיקרי ולא לשטח שירות, כך שרצפת המרפסת העליונה מהווה קירוי של המרפסת התחתונה - וכך תביא לחישוב המרפסת כחלק משטח הדירה.
למעשה, לא מדובר באיסור לבנות מרפסת, כי אם במהלך שאינו כדאי מבחינה כלכלית עבור הרוכש והקבלן.
המהנדס נתן חילו, מנהל האגף הטכני בהתאחדות הקבלנים, אומר כי תקנות אלה יצרו אילוצים, הגבילו את התכנון והביאו לבניית מרפסות “מדלגות,” כך שבכל קומה המרפסת ממוקמת במקום אחר.
התוצאה היתה בניית מרפסות קטנות יותר, בניית מרפסות החשופות לגמרי לשכנים שלמעלה ואף אספקת מרפסות לא מקורות, שמחייבות את בעל הדירה לבנות פרגולה או הצללה אחרת - שצורתן הבלתי אחידה פוגעת בחזות הבניין.
על פי ההמלצות החדשות, תאושר בניית מרפסות חופפות, אך שטח המרפסת ייחשב שטח שירות ולא יבוא על חשבון אחוזי הבנייה של הדירה.
“האילוצים הבירוקרטיים בישראל יוצרים בסופו של דבר תכנון רע, או כמו שאמרת הבדיחה: גמל הוא סוס שתכננה ועדה,” טוען עו”ד עופר טויסטר ממשרד עורכי הדין יגנס - טויסטר - בירן ושות,’ המתמחה בדיני תכנון ובנייה.
לדבריו, כל נושא החלוקה לשטחים עיקריים ולשטחי שירות - שטחים שנכללים באחוזי הבנייה ושטחים שלא נכללים בהם - בעייתי מבחינת היזמים והמתכננים, הנאלצים להתאים את התכנון לבירוקרטיה ולא לשיקולי תכנון ולשיקולים כלכליים.
"התקנת מרפסות מדלגות יצרה בישראל ‘אנדרוגינוס’ אדריכלי, וזה ניכר בתכנון בניינים חדשים. במרבית מדינות העולם ההליכים פשוטים בהרבה: נקבעים קווי בניין ומגבלות של גובה (מספר קומות,( היוצרים מעין קופסה שבה המתכנן יכול לתכנן את המבנה כרצונו ועל פי הלכי השוק. גם בישראל יש דוגמה לתוכניות בנייה כאלה באזור לב העיר בתל אביב,” אומר טויסטר.
עם זאת, אין להתעלם מבעיות האכיפה הקשות בנוגע לסגירת המרפסות באופן בלתי חוקי. האפשרות לסגור מרפסת באופן חוקי קיימת - אולם מדובר בתהליך ארוך הדורש בין היתר את אישור הוועדה המקומית, ובסופו לא מובטח כלל שתקבלו את האישור הנכסף. לא פלא שגדול הפיתוי לסגור את המרפסת באופן עצמאי.
"בארץ קיימת בעיה חמורה של אכיפת חוקי התכנון והבנייה, וגם כך המדינה אינה מתמודדת עם צורכי האכיפה הקיימים. על זה מוסיפים עכשיו צורכי אכיפה נוספים ומטילים בירוקרטיה על בירוקרטיה. במקום זאת ראוי היה לפשט את ההליכים וליתר את הצורך בפיקוח,” טוען טויסטר.
לדברי המהנדס חילו, כבר בניסוח המוקדם של התקנה הדגישה התאחדות הקבלנים את הצורך בסנקציות חמורות נגד דיירים שיסגרו מרפסות תוך כדי ניצול תקרת המרפסת העליונה. הקבלנים גורסים כי סגירת מרפסות מכערת את חזיתות הבתים ויוצרת חזית לא אחידה ולא אסתטית.
לדבריו, החוק מאפשר למנוע את סגירת המרפסות - ואנו בטוחים שהחוק אכן ייאכף על ידי הרשויות.
"ניתן להפעיל כמה סנקציות, כמו למשל לחייב את רוכש הדירה להכניס הערת אזהרה על מרפסת פתוחה, כאשר במקרה של מרפסת סגורה שלא כחוק לא ניתן יהיה להעביר בעלות על הדירה,” מסביר חילו.
בהתאחדות מסבירים כי היו מעוניינים בהגדלת המרפסות לשטח של 16-17 מ”ר, ללא קשר לגודל הדירה, אולם התקנות החדשות מדברות, כאמור, על מרפסת של 12 מ”ר או 10% משטח הדירה (הקטן מהשניים.(
כך או כך, הקבלנים משוכנעים כי עצם האפשרות לבנות מרפסת מעל מרפסת תפתור בעיות תכנוניות שאילצו עד עתה בניית מרפסות קטנות יותר.
כשהתקנה החדשה תאושר, היא צפויה להגדיל את חופש העיצוב ולהקל את עבודת האדריכלים. "ביטול התקנה של המרפסות המדלגות יאפשר לתכנן מרפסות אשר יבטיחו יותר אינטימיות ופרטיות בבניינים משותפים בהשוואה למרפסות הנבנות כיום. כאשר בונים מרפסת מעל מרפסת, האפשרות להציץ למרפסת מתבטלת כמעט לחלוטין,” מסביר האדריכל של חברת יובל אלון, משה ציון.
מבחינת התכנון הפנימי של הדירות, ביטול התקנה יאפשר למקם את היציאה למרפסת העיקרית (מרפסת הסלון) במיקום האופטימלי, כך שהיציאה אליה תהיה נוחה יותר - בניגוד למרפסות מדלגות, שבכמחצית מהדירות אינן בגדר המשך ישיר של הסלון אלא ממוקמות לצדו, והיציאה אליהן היא מימין או משמאל לחלל המגורים.
התקנה החדשה תאפשר למקם את המרפסות ואת היציאות אליהן במקום הנכון ולא המאולץ, וכך תיווצר תמיד התחושה שהמרפסת מהווה המשך ישיר של הדירה.
לבסוף, ביטול התקנה יאפשר תכנון אחיד ויצירת חזית נקייה של בניינים, ללא קורות ותוספות שונות, הפוגמות במראה האחיד ובשלמות החזיתות.
גם מבחינת שיווק הפרויקטים נראה שמדובר בבשורה טובה. שרית סבן- שליט, סמנכ”ל השיווק בחברת הבנייה דנקנר השקעות, מסבירה: "במהלך השנים שעברו מאז תוכננה מרפסת השמש, התלוננו רבים על חזות הבניינים, על חוסר אסתטיות ועל חוסר פרטיות בעת השהייה במרפסות. התקנה החדשה תאפשר שיפור נוסף באיכות החיים. "המרפסות החדשות יהיו הרבה יותר אינטימיות, בניגוד לחוסר הפרטיות שמאפיין את מרפסות השמש".
נא להמתין לטעינת התגובות
