ראשי > מיוחד : פלאי תבל 2007 > כתבה
בארכיון האתר
כריסטו, תן חיבוק
נתי הירשברג מתחכך בדעתו האם מגיע לישו הצלוב, הניצב במרומי הר הסוכר בברזיל, לקבל את התואר הנכסף של פלא עולם. בכל זאת מדובר בעידן המודרני והעיצוב שלו די פשוט
נתי הירשברג
26/6/2007 14:20
נתי הירשברג
26/6/2007 14:20
"לו יכול היה קורקובדו לנוע", אומרת האגדה, "יתכן שהיה מוחא כפיים ברגע שתושבי ריו העצלנים היו מתחילים לעבוד".
 
הצביעו לפלאי תבל
ותוכלו לזכות בטיסה זוגית לאירופה!!!
להצבעה  

פסגת הקורקובדו ופסל ישו הגואל הם יעדי תיירות הנחשבים בגדר "חובה" לתייר המגיע לריו דה ז'נירו. ניתן להגיע אליהם ברגל, במסלול קשה המיועד למטיבי לכת. דרך נוספת להגיע היא בעזרת רכבת הרים היוצאת מריו במסלול שאורכו 3.8 קילומטרים.

מסילת הרכבת נבנתה כבר ב-1884 ושופצה מחדש בשנת 1980, כך שתוכל להעביר 360 נוסעים בשעה. משך הנסיעה מהעיר לפסגת ההר הוא 20 דקות והרכבת יוצאת כל חצי שעה בשעות היום. מאחר שלעתים קרובות קטנה כמות הממתינים מתפוסת הקרונות, ונדרשת בדרך כלל המתנה בת מספר שעות עד לעלייה לרכבת.

מסילת הרכבת אינה מגיעה עד לפסגת ההר ומהתחנה הסופית ישנן 222 מדרגות אותן יש לעלות. יש במקום מעלית, אולם ההמתנה לה יכולה להימשך זמן רב. אל הפסגה והפסל מגיע גם כביש תלול מאד ובראייה מלמעלה קשה להבין איך נבנו הפסל והכביש המוביל אליו.

דרך  הגעה הרפתקנית במיוחד היא להגיע עד הפסל בטיסה. זוהי דרך כלל לא פשוטה ואפילו מסוכנת, כי כשמרחפים מעל ליער כמעט ואין אפשרות לנחות בו ומי  שלא הצליח עשוי למצוא את   עצמו תלוי במשך שעות על העצים עד שיגיע חילוץ. ובכל זאת בשנה שעברה יצא יורגן שילה, מרחף גרמני צעיר, בדרכו מפדרה בוניטה (הסלע היפה) לרחף מעל ריו בדרכו אל הפסל הענק. את סיפור הטיסה והסרט העלה אל פורום הרחיפה העולמי.

מסלולו של יורגן בדרכו אל הצלוב (my way to the cristo) היה בדיוק המסלול המתואר כאן, שהטיסה בו מתאפשרת רק בכמה ימים בודדים בשנה. ליורגן היה מזל של מתחילים.
צילום: אי. פי
הקורקובדו בריו דה ז'נירו
הרפתקנות והרפתקנים
די ברור מה מושך הרפתקנים וספורטאים קיצוניים אל הפסל הזה. מן הסתם, גודלו העצום, מיקומו המרשים והנוף המדהים שנשקף ממנו על העיר כולה, מעלה לא מעט רעיונות בראש. פליקס באוגרמנט האוסטרי למשל, אלוף העולם בצניחה חופשית שקיבל כבר את כל התארים האפשריים בספורט, חשב על שיגעון חדש.

אחרי
שקפץ מפסגת גורד השחקים בקואלה לומפור במלזיה מגובה של 451 מטרים ושבר שיא עולם בקפיצת בסיס, החליט פליקס לפרוס את ידיו על כף ידו של הצלוב ולקפוץ ישר למטה. כשהגיע למטה סיפר על החוויה הרוחנית שעבר, כשהרגיש את תנודותיו של הפסל וכשעמד במעמדו של האל, הצופה על הנוף מגבוה.
סיפור בנייתו של הפסל
מתכנן הפסל היה הקטור דה סילבה, שיחד עם הפסל הצרפתי פאול לנדובסקי עבד על הפסל במשך חמש שנים, מ-1926 עד 1931. פריסת ידיו של הפסל מסמלת את החיבוק שמעניק ישו לתושבי העיר. אם תשאלו אותי, כל הבנייה הנוצרית הגרנדיוזית נותנת למאמין הרגשה אפסית מול עוצמתו של הכל-יכול.

מספרים על הפסל שהוא רואה היטב ממרום מושבו את החיים בריו – את העניים בפבלות, את העוולות שגורמים לו נתיניו ואת העשירים בבהא דה טיז'וקה או בבוזיוס שמדרום לעיר. וכמיטב המסורת הנוצרית הוא שותק ואינו מתערב. היום כשמתמודד הפסל בתחרות פלאי העולם החדש, יש מקום לשאול האם הצליחו מתכנניו להעלות אותו לדרגת פלא עולמי?

כשנבנה ה"מאצ'ו פיצ'ו" למשל, ידעו בני האינקא בפרו למקם אותו על מעגל קונצנטרי
(מעגלים שווי מרכז) עם קחה מרקה וקוסקו, שכולם סובבים סביב מרכז משותף
בעיר טיחואנקו. הם ידעו למצוא מקום שאינו רגיש לרעידות אדמה, משימה לא פשוטה
גם היום במיוחד במדינה שכה רגישה לרעשים כמו פרו.

תרבות נסקא אותה תרבות  שנכבשה על ידי האינקא בוני מאצ'ו פיצ'ו ידעה לשרטט ציורי מדבר ענקיים הנראים רק מטיסה באויר, פטרה כולה, להוציא את מבצר הנסיכה קאסר אל בינת, נבנתה בחציבה בסלע בצורה מתוחכמת מאוד יחסית לתקופה. האם הקורקובדו יצליח להגיע לדרגה שכזו?

לדעתי וגם לדעת המאמינים הנוצרים שפגשתי בדרכי, הקורקובדו הוא בהחלט סמלה של ריו ועוד נקודה מרשימה ששווה לבקר בה, אך הוא אינו מגיע לדרגה של פלא עולם. ראשית, אחוזים נכבדים מהקרדיט שמקבל המקום קשור לנוף הנשקף ממנו ולא לבנייה המיוחדת שלו. שנית, יחסית לתקופה בה נבנה ולקידמה שהייתה נהוגה אז, הוא בנוי מחומרים פשוטים ובטכניקה קלה לביצוע. אין ספק שהוא מרשים ומשיב את הדעת, אך הוא אינו מגיע לרמה הגבוהה שהובילה את תושבי העולם הקדום. מי שאכן מגיע לריו, כדאי שיעלה אליו, אל הצלוב המחבק, ינשום עמוק ויבין על מה אני מדבר.

פלאי תבל 2007
פלאי הטבע 2008  
7 תשובות נכונות  
הסלע אדום מגאווה  
עוד...