גיבורי קולנוע מפתיעים ב"הצגה יומית"

יונית נעמן | 24/11/2008 15:00

"הצגה יומית" הוא מופע תנועה ותיאטרון גוף, אשר משלב בתוכו שפות בימתיות שונות ביניהן פנטומימה, תיאטרון מספר, ליצנות ומחול. במופע מועלים ארבעה עיבודים לז'אנרים קולנועיים ידועים: סרט קומיקס, סרט פילם נואר בלשי, סרט קונג פו וסרט אימה.
 
הגיבור הטוב והגיבור הרע, ותבניות מיתיות אחרות שהוליד הקולנוע ההוליוודי מקבלות בהצגה תפנית פארודית ומטופלות בגישה ביקורתית. הדמויות שפורצות ממסך הקולנוע ומאיישות את הבמה מאתגרות את הקהל בשאלות על הווייה דרמטית, על אסתטיקה ועל הקסם הקולנועי. כל זאת - במילים בודדות, בלי תפאורה או חפצים.

"הצגה יומית" נולדה לפני כשנתיים וחצי בסטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים, במסגרת שיעורים בהדרכת צביקה פישזון (הבמאי) בנושא תיאטרון הגוף. "הקשרים שנבנים במהלך הלימודים, יוצרים מעין משפחה שנייה", אומר יצחק לאור, אחד מקבוצת השחקנים שיצרו את "הצגה יומית".

ההצגה התגבשה במסגרת עצמאית וזכתה לאימוץ של הזירה הבינתחומית. לאור מספר, שבסופו של יום, על מנת שהשאיפות יתגשמו, נאלץ כל אחד מחברי הקבוצה לתפקד כיזם. "אנחנו עושים הכל בעצמנו - פרסום בעצמנו, תלבושות בעצמנו, המון בעצמנו. אנחנו לא רק שחקנים.

"אחרי שמסיימים את הלימודים, מגלים ששמונים אחוז מהעבודה היא אחרי שהעבודה על ההצגה מסתיימת, ברמת הניהול, השיווק, ההפקה והיח"צנות. מהר מאוד הבנו שהצגה טובה זה לא מספיק. היו לנו חודשים אינטנסיבים של עבודה, יש הצגה טובה, מה עכשיו? צריך למצוא חללי חזרות, להביא אנשים להצגות".

עוד בתקופת הלימודים רציתם לעבוד ביחד?
"כולנו למדנו באותה כיתה ב"ניסן נתיב" וסיימנו את הלימודים לפני שנה. כל אחד הרי מחפש את דרכו, ויש לכולם הרבה חלומות, שמנסים להגשים אותם לבד. באיזשהו שלב התגבשה אצלנו המסקנה או ההבנה, שבשביל להצליח אנחנו יכולים לשתף פעולה בצורה הדוקה.

"בלימודים פיתחנו תקשורת שהיא מעבר למילים. מאוד אהבנו את השיעורים של צביקה הבמאי. לאט לאט התגבשנו, עם הרבה היסוס, זה התחיל

מפרזנטציות של כמה דקות, הצגנו באירוע חשיפה של קפה קאמרי, ואח"כ בזירה הבינתחומית בירושלים.

קישרו אותנו לחנוך רעים, המנהל האמנותי של פסטיבל חיפה להצגות ילדים. אמרו לנו להיפגש איתו ולהראות לו את החומר, אבל לא ידענו אם מה שאנחנו עושים נכנס לקטגוריה של הצגת ילדים. הראינו לו את החומרים, והוא אמר שאין דבר כזה הצגת ילדים – 'יש הצגות טובות והצגות לא טובות'.

קיבלתם גושפנקה.
"כן. השתתפנו בפסטיבל וזה היה מאוד טוב, זו הייתה החותמת שהדבר הזה באמת יקרה. כי הרבה אנשים שעושים עצמאית לא מצליחים להביא לידי מימוש.

פנטומימה היא שפה קצת נדירה במחוזותינו התיאטרליים.
"כשאת חושבת על פנטומימה, את ישר מדמיינת את מרסל מרסו, חנוך רוזן, איש עושה קיר, משהו מאוד קלאסי, מאוד פיוטי. אבל השפה שאנחנו בנינו היא מאוד מתקשרת, אנחנו משלבים פנטומימה לבנה, פנטומימה סיפורית, מחול, זה מאוד  פיזי.
   
"למעשה, לקחנו את הפנטומימה הקלאסית ועשינו לה מזרח-תיכוניזציה. כל הזמן היה חשוב לנו שההצגה תתקשר. אנחנו מאוד לא מאמינים בחזון או באמירה מרוחקים, שנשארים ביני לבין עצמי. אנחנו רוצים לתקשר עם הקהל, לדבר עם אנשים, והשפה שבנינו נוגעת בהרבה רבדים.

מה גיליתם על היכולת של הקהל לצפות בסוג כזה של תיאטרון?
"זה מדהים אותנו לגלות איזה מגוון של אוכלוסיות מגיע להצגה ונהנה. ילדים, למשל, נהנו מאוד מהאקשן, מהפיזיות, מהסלפסטיק. חבר'ה צעירים שמבינים פרודיות, סאטירות, שגדלו על הקולנוע ההוליוודי, נהנו מהעלילות המתחוכמות, מהפאנצ'ים. מההתכתבות עם סרטים כמו "סודי ביותר" או הקומדיות של מל ברוקס. מבוגרים יותר, לעומת זאת, נהנו מהאסתטיקה, מהתנועה, מהוירטואוזיות שיש במופע הזה.

"מה שמאוד משמח אותנו, זה שהמון אנשים שלא הולכים לתיאטרון מגיעים להצגה הזו. אבל גם חנוך רוזן וישראל גוריון, אבות התיאטרון הפיזי בארץ מאוד נהנו ואהבו. אנחנו מרגישים שנגענו במכנה משותף".

איך אתם מסתדרים ביניכם? זה לא אינטנסיבי לעבוד ביחד גם על הבמה וגם מאחורי הקלעים?
"אנחנו באמת כמו משפחה, ישנים ביחד, אוכלים ביחד, כל יום מתראים. יש בינינו שותפות מאוד חזקה, וכולנו מודים על הצ'אנס הזה שקיבלנו, אבל כמובן שיש כל הזמן גם מתחים וחילוקי דיעות מקצועיים. אנחנו חמישה שחקנים, ברוך השם כולנו יצירתיים, ולכולנו יש שאיפות. למזלנו, אנחנו עובדים עם במאי, שהוא המנהל האמנותי שלה. מאוד עוזר שיש מישהו עם ניסיון, שמסייע במקומות האלה".

 

מה הפרויקט הבא שלכם?
"אנחנו הולכים לעשות תוכנית בערוץ בייבי, שזה ערוץ ב"יס" לקטנטנים. הם פנו אלינו אחרי שראו את ההצגה, ויעלו תוכנית ללא מילים בהשתתפותנו. בנוסף, אנחנו בשלב של חיפוש חומרים למופע שני, ומקווים שבשנה הקרובה נצליח להעלות אותו. זה כמו אלבום שני, זה האלבום הכי מפחיד לאמנים מצליחים".

"הצגה יומית", בימוי: צביקה פישזון, משתתפים: דני ברוסובני, יצחק לאור, יעל מפציר, דניאל קישינובסקי, ינון שאזו, 3 בדצמבר, תיאטרון צוותא, 21:00, אבן גבירול 30, תל אביב