ליאונרד כהן מרקיד את רנה שיינפלד
רנה שיינפלד היא פלא, לא בגלל גילה ומסעותיה הרבים באמנות המחול, אלא בגלל השמחה הבלתי מתפשרת שלה כשהיא רוקדת. נראה כאילו ליאונרד כהן למעשה תמלל ב"רקדי לקצה האהבה" את תנועותיה
רנה שיינפלד ממלאת את הבמה בשמחת הריקוד. לא בגלל שהכול שמח בנפתולי המחול הארוך שלה, אלא בגלל שהיא סוחפת באהבת הריקוד, ומשכנעת בה עד אחרונת התנועות. את המופע הזה היא מעלה על במה חשופה כמעט. רק בצידה האחד של הבמה עומד פרגוד, שהבד עליו נשפך וזז בכל פעם ששיינפלד רוצה שיזוז, מסתיר ומגלה לסירוגין, את גופה המשחק בו.המופע כולו נבנה בהשראת שיריו של ליאונרד כהן,שתורגמו לעברית על ידי קובי מידן, ומבוצעים על ידי זמרים שונים, ביניהם ערן צור, דניאל סלומון ואביגיל רוז, כפי ששרו במופע שהועלה בפסטיבל ישראל. שיינפלד משתמשת במילים העבריות וגורמת לשיריו הידועים להישמע רלוונטים, כאילו נכתבו עבור תנועותיה ובוודאי עבור חייה.
שיינפלד היא רקדנית טוטאלית, והמובן הראשון בו זה מתבטא, היא העובדה שאת שנתה ה-70 היא חוגגת על הבמה. המובנים האחרים הם החיבור המופלא שלה לאמנות המחול והאהבה הניכרת בה לרקדנים. בחציו הראשון של המופע היא רוקדת עם חבר להקתה חמי גולדין, לפעמים צמוד צמוד ולפעמים משלחת אותו לחופשי. לפעמים היא מקפצת כילדה ומחייכת כתמימה, לפעמים
בחלק השני, בו משתתפים רקדני להקתה, מוקרנים על הקיר מאחוריה סרטים שצילמה בביתה ובים המלח, כשהיא רוקדת בהם את החיים. בסרטון אחד היא רוקדת כשהיא שוכבת על גב במיטתה, ובאחר היא מלטפת את החתול שלה כשהיא שרועה על רצפת המטבח ומייללת איתו.
באחד הסרטים האחרים היא מתנועעת במי בריכת שחיה כחולים וצורתה מעוותת. אלו סרטים של בחינה והסתכלות על ריקוד לא כחלק מהחיים, אלא כחיים עצמם. היא משחקת עם דמותה בסרט והצופה מוזמן לשחק איתה גם כן, לבחון אם אפשר לתפוס ברגע אחד את מקום המפגש בין הרקדנית ליצר הריקוד המפעיל אותה; בין התשוקה שבחייה לתנועות המתבקשות ממנה.
שיינפלד מביאה את התנועה לקדמת הבמה. כל שנות הריקוד שלה מוצגות בגאווה איתה. גופה הבוגר איבד כמה מיכולותיו, והיא מציגה את המצב הזה כמשהו חדש, כיכולת בפני עצמה שהיא משכללת. הרקדנים הצעירים שלצידה רק מדגישים אותה.
בסוף המופע היא תזמין את הצופים לרקוד עם כל הלהקה לצלילי "רקדי לסוף האהבה" בביצוע של אביגיל רוז, עם חיוכים מאוזן לאוזן.
"רקדי לקצה האהבה", מופע מחול של רנה שיינפלד, 4, 6 בספטמבר, 21:00, אולם סוזן דלל, רחוב יחיאלי 5, נווה צדק תל אביב יפו






נא להמתין לטעינת התגובות


