 |
/images/archive/gallery/679/699.jpg איתי מאוטנר
פרטי  |
|
|
|
|
|
|
| הטורקים באים, הריקודים מסעירים, השירים נחגגים ובארץ נחת הרכב רוק-מזרחי לפנים. תרבות נפשי עם פלשתים צוהלת ושמחה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
לפני כמה דקות סגרתי שיחה עם נציג של חברת סקרים שאיכשהו מצא את הטלפון שלי בבית. שיתפתי פעולה, כמובן. יצא שאני אקדמאי, אשכנזי, רווק, שלא מאמין לפרסומות, לא מאמין שדוח וינוגרד ישנה משהו, לא חושב שירושלים מאוחדת, לא רוצה את גאידמק בממשלה ולא מאמין למבצע של רשת משקפי שמש אופנתית. לפעמים צריך סוקר טלפוני משועמם בשביל באמת להכיר את עצמך.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
מופע - עומר פארוק טקבילק
|
|
|
|
|
|
|
בזמן שעושה רושם שכולם כבר איבדו תקווה, צוותא ממשיכים מסורת חשובה ומופלאה של "פסטיבל תרבות של שלום" שאותו הם מכנים "פסטיבל אופטימי". ואכן כשאינשאללה יגיע כבר השלום המיוחל הוא כנראה יצטרך לנבוע מלמטה – מהאנשים, מהשכנות, מהתרבות. הפסטיבל המתקיים בימים אלה ממש מביא לקדמת הבמה את היופי, השוני וגם את הייחוד של התרבויות השונות במטרה לנסות ולייצר שם חיבור.
המופע המרכזי, הבולט והמרגש ביותר נקרא "מאיסטנבול באהבה" והוא מארח את אחד הנגנים הגדולים בטורקיה, מוזיקאי בחסד החתום על שת"פים מרהיבים עם אמנים בינלאומים וישראלים - עומר פארוק טקבילק. זהו ביקורו הרביעי של עומר בארץ והפעם הוא מארח פנומן מוזיקלי נוסף (לשני שירים בלבד) - הזמרת יסמין לוי .
קשה להנמיך ציפיות לקראת המפגש הנ"ל וקשה שלא לשפוך סופרלטיבים נוטפי דבש. מדובר במוזיקאים גדולים, היוצרים מוזיקה מלאת רגש, אמיתית ויפה המצליחה לחדור בדיוק אל המקומות הסגורים האלה אצלנו בלב ולשבת שם בנוחות אפנדית. בשישי בערב עומר יזכה לטקס סופי מלא, בסח'נין, הכולל שירה, ריקוד דרוושי (המסתובבים) וטכס ה"זיכר" –המיועד לטיהור הלב. ולמרות שאני חושש שלא נותר כיסא אחד פנוי באולם, נסו להשיג כרטיסים לאחד מהמופעים: הדרך לטיהור הלב מעולם לא היתה קרובה יותר.
מתי ואיפה: חמישי ב-21:00 בצוותא, שישי ב-20:00 בסח'נין, מוצ"ש ב-21:30 בהיכל התרבות בפתח תקווה.
למטה: צפו בקטע מהמופע של עומר פארוק טקבילק באדיבות אלי גרינפלד יזמות והפקות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הצגה - כפית של זהב
|
|
|
|
|
|
|
גם כמה ימים אחרי שתצפו בהצגה כפית של זהב היא תישאר תקועה לכם בגרון. תסרב לעזוב ולתת לכם לחזור להתנהל בחיים הרגילים שלכם. כי יש בה, בהצגה הזאת, משהו שלא יכול להשאיר אתכם אדישים. משהו מאוד בסיסי המאתגר את הצורה שבה אנו תופסים את עצמנו ואת האחר.
רגע, בואו נלך קצת אחורה. "כפית של זהב" נהגתה, נכתבה ומבוצעת על ידי כ- 20 שחקנים הסובלים מפיגור שכלי. לפני שאתם מעקמים את האף או ממלאים את לבכם רחמים, חכו שנייה עם התגובה האוטומטית. ההצגה מגוללת את שאיפות החיים שלהם, החלומות הגנוזים, הבקשות שהם מספרים רק לעצמם. סביבת ההצגה, היא גם סביבת העבודה שלהם – פועלים במפעל פשוט שבו הם אורזים סכו"ם חד-פעמי בשקיות פלסטיק. אחד אחרי השני הם נותנים את הנאמברים שלהם, מתקשים, מגמגמים, שוכחים טקסט, מחייכים, נבוכים, אמיתיים, מקסימים, אנושיים. החלומות, כמה מפתיע, דומים לחלומות שלנו. הרצון שיראו אותנו, שישימו לב, שיקבלו, שלא ילעגו, שלא ינצלו.
לפחות עבורי, הצפייה בהצגה דומה לשהייה בלונה פארק של רגשות. כמעט כולן קיימות שם, צצות לכל אורכה. אך בעיקר אני חושב, ההצגה בוחנת את הדרך שבה אנו מסתכלים על האחר, על השונה, על המוגבל. מערכת השיפוט הפנימית שלנו עובדת שעות נוספות במהלך ההצגה, עד שהיא מעייפת את עצמה ופורשת. שם, באותו הרגע, מתרחש לו הזיקוק המושלם: הרגע שבו אתה יכול להביט על האחר בצורה שווה, ישירה ואמיתית. רגע מזוקק, מקסים ומרגש. רגע שבשבילו, אני חושב, המציאו את האמנות.
מתי: חמישי ב-20:00
איפה: צוותא 5/17/2007
ההערה: ב-28.5 יעלה המופע בתיאטרון המעבדה בירושלים.
קרדיטים: בימוי – רינה פדוה ושירה גפן
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/762/645.jpg
תרבות נפשי כפית של זהב יחצ |
יחצ |
תרבות נפשי כפית של זהב |
|
|
|
|
|
|
|
סדנת ריקודים אקסטטית
|
|
|
|
|
|
|
מתי בפעם האחרונה רקדתם באקסטזה? מתי בפעם האחרונה שמתם זין על כל מי שסביבכם (גם על ההיא שכל הזמן מסתכלת) ופשוט נתתם לגוף שלכם להגיב לביטים שהוא שומע? מתי בפעם האחרונה התחברתם אל מסורות עתיקות יומין מכל העולם שבהן הריקוד הוא אמצעי ריפוי? כנראה, שכמו אצל רובנו, זה היה מזמן.
לפני שבועיים הוקרן סרטה עטור הפרסים (בעולם הרוח) של הבמאית האוסטרלית מישל מאהרר "ריקודים אקסטטים" במסגרת פסטיבל קולנוע רוחני וזכה להדים רבים. מישל, המתארחת בימים אלה בארץ, עורכת הקרנה נוספת של הסרט המלווה בסדנת ריקוד אקסטטית. גם בסרט וגם בסדנה הנחת היסוד היא שלריקוד יש יכולת ריפוי, שאקסטזה יכולה להביא לתמורה ושמסורות עתיקות יומין משלל רחבי הגלובוס לא יכולות לטעות. הסרט עוקב אחרי ריקודים שכאלה בטורקיה, בניגריה, במדבר קלהארי, בקוריאה ואפילו בניו יורק. הסדנה מבקשת לקחת את התפיסות היסודיות של כל התרבויות הללו ולרקוד אותן בתשוקה ובכוונה מלאה. המפגש החד-פעמי מוגבל ל-100 איש בלבד וייערך בסטודיו מקצועי. מומלץ להזמין מקומות מראש.
מתי: יום שבת, 19 במאי, 19:30 - 23:00
איפה: סטודיו נועה דור, קפלן 6, תל אביב. הכניסה ממגרש החניה ברח' לסקוב 13
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/762/639.jpg
תרבות נפשי ריקודים אקסטטים יחצ |
יחצ |
תרבות נפשי ריקודים אקסטטים |
|
|
|
|
|
|
|
הפלגת דאב פריסטייל בעכו
|
|
|
|
|
|
|
ב-1 ביוני תפליג מהמרינה בעכו הספינה "מלכת עכו" (באנגלית זה נשמע טוב יותר) עליה ינגנו דיג'י אמיר אגוזי ודי ג'י כלבתא. הספינה תצא ב-23:00 ותעגון חזרה ב-04:00. הכי טוב להזמין כרטיסים מראש, ממש פה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
/5 |
|
|  |
|
|
|
|
|
|
|
חמש ההערות לסיום
|
|
|
|
|
|
|
1. ראיתם משהו טוב? בא לכם להמליץ? תשלחו מייל לכאן. תודה
2. בטח שמתם לב שבשנתיים האחרונות התמלא ארון הספרים המקומי בכתבי עת, חוברות, פנזינים ושאר פורמטים המכילים שירה. אל תוך הקלחת המבורכת הנ"ל (מבחינתי – כמה שיותר – יותר טוב. הסינון ייעשה על ידי הקהל עצמו), מצטרפת יוזמה ברוכה ומסקרנת: "פלונית – מחזורי שירה" (בעריכת שלמה קראוס) המיועד לצאת פעם בחודשיים ולהימכר ברחבי העיר הסואנת. גיליון הפתיחה מוקדש לחגית גרוסמן ונקרא "תשעה שירים לשמואל". אירוע ההשקה כולל קריאת השירים (יחזקאל נפשי, רפי וייכרט ועוד...), מיני אמנות שונים, הופעה אקוסטית של רונה קינן ובסוף מסיבה עם אביחי פרטוק. הערב יתקיים ביום חמישי בסטודיו לאמנות של קבוצת "איפה דנה", רח' אברבנאל 5 ב-21:30 , ת"א. הכניסה חופשית ורצויה.
3. בשבוע שעבר, במסגרת אירוע האמנות "איפה בחיפה" נתקלתי בבסטת ספרים מאולתרת, שמאחוריה ניצב איש עם זקן צרפתי מוקפד וחיוך נעים. העיניים שלי צדו סדרה של כרטיסי ברכה מיוחדים, שבהם היו מודפסים סיפורים קצרים של יוצרים שונים. הציד הקטן שלי הוביל לשיחה נעימה עם האיש והזקן, שחי בזיכרון יעקב, ולפני כמה שנים החליט להוציא את הספרים של הוצאת הספרים שלו מהחנויות ולהעביר את כל הפעילות שלו לאינטרנט. כמו חבריו בעולם המוזיקה הוא גילה שאין ממש צורך במתווכחים (ותודה לאנשים כמו עדי סטימצקי שהפכו את הספרות למבצע מכירות אחד גדול) ושהכי טוב לייצר קשר ישיר עם הקונים. מאז הוא "חי מהספרים בלבד" ולא מוצא את עצמו משלים הכנסות בכל מיני עבודות מזדמנות. לקראת שבוע הספר הוא מעוניין לארגן "קואליציית סופרים" שתייצר ברשת שבוע ספרים משל עצמם. היתרונות של התאגדות שכזו ברורים ומובנים. כל מה שצריך הוא להרים את הכפפה. הספרים, המאמרים, כרטיסי הברכה המיוחדים והזקן הצרפתי נמצאים כולם כאן. אתם מוזמנים.
4. סיניה – לצערי אני לא יכול למסור יותר מידי פרטים, אבל על אחד החופים היותר פנויים במדינתנו, החל מיום שישי הקרוב ועד שישי הבא, מישהו (מורה ליוגה) עומד להקים סוג של סיני קטנה אותו הוא מכנה "סינייה". בתפריט: הרבה גלים, מעט מאוד אנשים (טובים), די הרבה יוגה וגעגוע אחד גדול לחצי האי האבוד.
5. בוגי בלגן – שילוב פרוע-חתונתי ומאוד קצבי המצליח לייצר חפלה ים –תיכונית רוקיסטית ואוריינטלית בבת אחת. נשמע מוזר? צודקים. האזינו כאן ו-כאן ותבינו על מה מדובר. חמישי בלבונטין 7 בתל אביב (אורח תמיר מוסקט מניו יורק), מוצ"ש הצוללת הצהובה בירושלים (אורח מיוחד תומר יוסף).
6. שבת. ושלום.
|
|
|
|
|
|
|  | | בוגי בלגן. חפלה ים תיכונית | |
|
| |
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | איתי מאוטנר הוא נרקומן תרבות, מאוהב באותיות, כותב, עורך ומופיע | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
