 |
/images/archive/gallery/417/283.jpg יחזקאל לזרוב.
 |
|
|
יחזקאל לזרוב ידבר, ישיר וירקוד. הכל בהצגת יחיד שלו בתיאטרון "גשר" |
|
|
|
|
|
 |
הצגות יחיד הן לא דבר פשוט. העמידה על הבמה, נטולת חיפוי של קאסט, היא דבר שדורש אומץ לא מועט ונראה שיחזקאל לזרוב ניחן באומץ כזה בדיוק. בעוד ארבעה ימים הוא עומד להעלות בתיאטרון גשר את "חזי" שאמורה להביא את סיפור חייו אל הבמה על ידי תוך שילוב של טקסט, מחול ומוזיקה.
לזרוב, שהחל את דרכו בבית הספר, תלמה ילין היה רקדן בלהקת בת שבע ורקד ביצירותיו של אוהד נהרין
("אנפאזה", "קיר", "מבול" ועוד). הוא השתתף בלא מעט סרטים ישראליים כמו: "אהבה אסורה", "שלוש אמהות" ובטלוויזיה השתתף ב"פלורנטין" ו"שמש". לתיאטרון גשר הצטרף בשנת 2001 ושיחק ב"חלום ליל קיץ", "העבד" ועוד. הוא זכה בפרס "השחקן המבטיח לשנת 2002/3 בפרס התיאטרון הישראלי" על משחקו ב"אופרה בגרוש" בתפקיד מקי סכינאי.
לכבוד ההצגה החדשה זימנו אותו לראיון קצר.
אתה מעלה הצגת יחיד, לא הרגשת קצת בודד על הבמה? "בהתחלה זה מאוד הלחיץ אותי. אני גם כתבתי וביימתי את זה, אז הלחץ הלך דווקא לכיוון הזה. הלחץ הנוסף הוא גם שהחומר הוא עלי. הייתי צריך שלמור על הקו שבו אני מדבר על דברים מאוד אישיים מבלי להקיא על אף אחד. זה סיפור חיים מאוד פרטי וניסיתי להביא את העומק של החוויה. חששתי גם מהגיל שלי, הצעיר, כי בדרך כלל אנשים עושים הצגות על חייהם בגיל יותר מבוגר. המוסכמה היא שאמורים לחכות עם זה".
אז מה בכל זאת בער לך? "בער לי המקום שבו אני יכול למצוא שפה תיאטרונית ותנועתית ואת השילוב ביניהם. למצוא שילוב שבו השנים והניסיון של הריקוד והמשחק ולנסות להראות מה רכשתי עד היום. העניין הוא שהרעיון עלה מתוך זמן פנוי שהיה לי ובסוף זה פשוט יצא. הייתי מופתע לגמרי מהתגובות הטובות של הקהל בהצגות הרצה".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
משלב בין כל היכולות שלי. לזרוב
| /images/archive/gallery/173/382.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
פשוט ומינימאליסטי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מה הופך את ההצגה הזו לאישית מבחינתך? "אני חושב שאני חושף שם פחדים שלי ואת כל תהליך ההתבגרות והחשיבה שלי כילד. זה מתחיל ממשהו מאוד מוחשי, גשמי וילדותי ועובר למשהו טיפה אמורפי שקשה לגעת בו. כמו אסופה של רגעים אסוציאטיביים שמצטרפים לחוויה אחת כוללת".
אתה מרגיש טוב לחשוף את הסוד שלך? "יש בכולנו סודות והחוכמה היא לגלות אותם מבלי לגלות אותם כי לא את הכל צריך לספר. הרגשתי שאני נותן חלקים של פאזל, כך שהתמונה תהיה יותר יפה ממה שהיא".
ההצגה אורכת כשעה. לא קצת קצר מדי לסיפור חיים? "אני חושב שזמן הוא לא פונקציה כדי לבחון את הערב הזה. זה יכול להיות גם רבע שעה או שעתיים, ממש לא קריטי, הרי אין גבול לכמה שאנחנו יכולים לדבר על עצמנו. אתה נכנס להצגה, מקבל את המנה שלך ואתה לא צריך יותר. פשוט ומינימליסטי. זה לא סטייק אבל גם לא קציצת טבעול".
"חזי", 16/12, 30/12, 22:00 תיאטרון גשר. |  |  |  |  | |
|
|
|
|
 |
|
|
|
|