 |
/images/archive/gallery/113/026.jpg דן צלקה.
 |
|
|
|
|
| צלקה, מתאגרף, סופר ובנאדם יוצא דופן נפטר היום ממחלת הסרטן והוא בן 69 |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
יריב מוהר
15/6/2005 16:16 |
|
|
|
|
|
|
|
דן צלקה, שיצר לעצמו שם של סופר אלטרנטיבי ולא שגרתי, מת היום בגיל 69 ממחלת הסרטן. צלקה פירסם יותר מ-20 ספרים וספרי הגות כולל אוטוביוגרפיה.
לפני זמן קצר ביותר ראה אור בצרפת תרגום הרומן פרי עטו 'בסימן הלוטוס', והוא הספיק לראות בשמחה את העותקים שהגיעו לידיו בשבוע שעבר. ספרו האחרון, 11 סיפורים, ראה אור השנה בהוצאת חרגול.
צלקה נולד ב-36' בוורשה. עם מלחמת העולם השנייה נמלטה משפחת צלקה לברית המועצות, התגוררה בסיביר ועברה לבסוף לקזחסטן. כשהוא בן עשר הסתיימה המלחמה וצלקה חזר עם משפחתו לפולין. הוא למד מדעי הרוח באוניברסיטה של ורוצלב, ועסק באיגרוף (פעילות שתופיע מאוחר יותר ברומאן "כפפות").
בשנת 1957 עלה ארצה ב"עליית גומולקה", ושינה את שמו ממיאטק לדן - שם שהציעה לו אחותו בעת ששהו במעברה ביבנה. צלקה למד עברית בקיבוץ חצור, התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. לאחר שהשתחרר למד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב והמשיך את לימודיו בצרפת. בהמשך הוא היה עורך " משא" - מוסף הספרות של העיתון "למרחב" ועסק בעבודות עריכה ותרגום.
בשנת 67' יצא הרומן הראשון שלו, "דוקטור ברקל". בשנת 2000 יצא עם חבר למסע במרוקו, שאותו תיעד בספר "מרוקו – יומן מסע".
צלקה זכה בפרסים ספרותיים רבים: פרס ברנר (1976), פרס היצירה (1972, 1991, 1997), פרס אלתרמן בעבור הרומן "אלף לבבות" (1992), פרס אקו"ם בעבור "עננים" ו"דפים מהודקים באטב" (1994), פרס אקו"ם על מפעל חיים (2000), ובפרס ספיר בעבור "ספר האלף-בית" (2004).
דוברת מפעל הפיס, דולין מלניק: "אנו משתתפים בצער המשפחה על לכתו בטרם עת, של סופר מצויין, ומודים על שהייתה לנו הזכות לחלוק לו כבוד ולהוקיר את עבודתו באמצעות חלוקת פרס ספיר לספרות בשנה שעברה".
הלווייתו של צלקה תיערך ביום שישי, 12:00, בבית הקברות של קיבוץ גבעת השלושה. הוא השאיר אחריו אשה, אביבה, ושני בנים, מיכאל ורמי.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
