 |
/images/archive/gallery/314/366.jpg גלי סימן טוב.
צילום: משפחת סימן טוב  |
|
|
|
|
| עד שנתקלה ב"גן גורים" של רפאל ספורטה גלי סימן טוב לא ידעה שיש כל כך הרבה בע"ח בעולם |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
גלי סימן טוב
14/6/2005 14:16 |
|
|
|
|
|
|
|
לרגל ספיישל שבוע הספר החגיגי בהשתתפות כוכבי "ארץ נהדרת" (קשת, 23 ביוני), ערוץ תרבות
מעלה פינה יומית בה ימליצו אנשים שאנחנו אוהבים על ספרי הילדים שהם אוהבים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"אבא פיל אוטומוביל אותנו אל הגן מוביל"
|
|
|
 |
|
|
|
"גן גורים" הוא ללא ספק ספר הילדים ששלט במשך שנים בספריה המשפחתית שלנו. הספר, שאמא הקפידה לקרוא לנו בו כמעט בכל ערב, הוא חלק בלתי נפרד מהילדות העליזה שלי בגבעתיים המנומנמת.
אם נודה על האמת, אהבתי את הספר לא רק בגלל התוכן אלא גם בגלל העיצוב. אחרי הספרים המרובעים והבנאליים פתאום נכנס הביתה ספר אחר, מלבני, ארוך בצבע צהוב לימון, הוא ישר בלט בין שאר הספרים על המדף, גבוה מעל כולם כאילו מזמין לדפדף רק בו ולהתעלם מהשאר.
עד שהספר נכנס לחיי לא ידעתי שיש כל-כך הרבה בעלי חיים ולכולם יש ילדים שהולכים לאותו גן - גן גורים. בגיל צעיר לקסיקון בעלי החיים שלי התחיל ונגמר ברשימה קונבציונאלית שכללה כלב, חתול, תרגנגול, צב ואלי איזה ברווז או שניים.
פתאום לגן גורים, הגן הספרותי שלי מגיעים בעלי חיים לא רגילים, כאלה שהסיכוי לפגוש סתם ברחוב באמצע גבעתיים הוא אפסי: תינוק קנגרו, במבי-עפר, גמלמלון, באפלו, גור צבוע, גור דרבן, עיר פרא, שעלול תעלול, גור תן, גור היפופוטם (יש דבר כזה בכלל) וקיפוד זהב קטן. כמובן שלכל אלה התגנבו גם אריה, כלבלבון, קוף, ארנב, חתול וילדה קטנה אחת.
אבא פיל "אוטומוביל" הוא הכוכב האמיתי של הספר. הוא לוקח את הילדים לגן ובדרך מקפיץ לבטן אלף כיכרות לחם – זה היפנט אותי, איזה אבא מעולה. ולא נשכח שגן גורים הקדים את זמנו כי בכניסה לגן עמד מאבטח, זה לא היה עולה חדש עם אקדח, אלא דוד ג'ירף עם ראש בעננים שאיבטח את הגורים הקטנים שהיו עסוקים כל היום בלרדוף אחרי ציפורים ופרפרים, להתנדנד על עצים ובין לבין לתפוס תנומה קלה.
אהבתי את ספר הילדות שלי, אהבתי כל-כך עד שיום אחד החלטתי לעצב אותו מחדש: הדפים נתלשו חלקית, צבעי פסטל עיטרו את האיורים הנפלאים והחדק של אבא פיל התארך. אמא שאהבה את גן גורים (לעיתים היה נדמה שיותר מאיתנו) לקחה יוזמה והדביקה את הספר הקרוע בבד ג'ינס שגזרה ממכנסים ישנים של אבא. ומאז זה לא היה סתם "גן גורים" זה היה גן גורים עם אופי.
כשאלתי את אמא אם היא שמרה את העותק הישן ואהוב היא פשפשה בזיכרון ובארון וחזרה עם תשובה שלילית, אבל היא שכאמור אהבה את הספר יותר ממני ומאחיי - קנתה לי השבוע מתנה; ספר צהוב ומוארך "שלא תשכחי איך היה כשהיית קטנה" היא אמרה.
אמא, אל תדאגי, לא שוכחת.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
