 |
/images/archive/gallery/242/458.jpg עדן הראל על שער המגזין כביש 40.
דוד עדיקא  |
|
|
|
|
| כביש 40, המקומון היחיד במצפה רמון, נקרא ונכתב על ידי מיטב הברנז'ה מהתקשורת וכבר יצר מסורת של אירועי תרבות |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
יריב מוהר
2/6/2005 14:57 |
|
|
|
|
|
|
|
לא רבים מכירים את "כביש 40", המגזין של מצפה רמון והסביבה ואחת התופעות היותר מרעננות ומעניינות בנוף העיתונות המקומונית בפריפריה ובכלל. בקרב אנשי העיתונות, הטלוויזיה והתרבות דווקא כמעט ואין מי שלא מכיר את העיתון הצנוע - רבים מהם לוקחים חלק בהכנתו, כותבים לו או מתראיינים אליו, כולם עושים זאת בהתנדבות.
למה דווקא העיתון הזה, היחיד בעיירה המדברית הקטנה, מושך אליו כל כך הרבה תשומת לב מגברדיית התרבות והבידור הישראלית? לרגל מסיבת ההשקה החודשית של גיליון יוני ביום ו' הזה, ה-3.6, אירוע שכבר הפך למיני-מסורת, ננסה להביא קצת תשובות.
אירועי ההשקה החודשיים לגיליונות של הירחון-מקומון יכולים לשפוך קצת אור על אופיו המיוחד. מדובר בערבים חברתיים הכוללים מסיבה, דיון תרבותי וגם הווי מיוחד; הם נערכים חינם ופתוחים לכולם אבל מגיעים אליהם בעיקר מצפאים וזעיר ברנז'אים תל-אביביים. באירוע הקודם, שכמו תמיד נערך בהאנגר "אדמה" של הרקדנים ניר בן גל וליאת דרור בדאון טאון מצפה, השתתפו אנשי תרבות ושירה כמו שלומציון קינן, שמעון אדף, גיל מוסינזון
(שחקן כדורסל ומוזיקאי), מוקי ואורי גוטליב.
המסיבות כבר יצרו סביבן מיתולוגיה קטנה. הן נערכות חינם, פתוחות לכולם ואורחים מבחוץ מוזמנים לישון ללא תשלום בהאנגר (כדאי להביא שקי שינה, אומרים המארגנים). יש גם את להקת הבית, הירקון 70, שמופיעה כמעט בכל אירוע כזה וחברים בה אורי גוטליב, נועם עינבר וימי זיסלר מהבילויים, דפנה קינן מדפנה והעוגיות, רנן מוסינזון, מעוז דגני וגיל מוסינזון, שכבר אירחו זמרים כמו מוקי ושמעון אדף שהפתיע כאיש זימרה משובח.
"כביש 40", על שם כביש הגישה למצפה רמון, הוא מגזין מקומי שהברנז'ה התל-אביבית בחרה לעשות לו העצמה. המלעיזים אולי יגידו שמדובר גם בסוג של ניכוס אבל צריך לזכור, שכל הלוקחים חלק במשימה עושים זאת בהתנדבות ומתוך חזון להפריח את העיתונות והתרבות בנגב. בין היתר כתבו, ערכו והשתתפו ב"כביש 40" עדן הראל, עומר ברנע, אורנה בנאי, נגה שחר, קורין אלאל, לוסי דובינצק, איתי אטיאס, תמיר (רפיק) קמחי, אביגיל אריאלי, עינת פישביין, דפנה לוסטיג, עיתונאי המוזיקה אייל רוב, מעוז דגני, ונועם שיזף.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אורלי קסטל בלום באירוע של "כביש 40"
|
|
|
 |
|
 |
|
מצפאי או תל-אביבי?
|
|
|
 |
|
|
|
גם הדיון תל-אביבים או מקומיים הוא לא כזה פשוט כיוון שהברנז'ה עצמה משתכנת במספרים הולכים וגדלים בעיירה המדברית הקטנה (אביתר בנאי היה אחד החלוצים וגם כתב ורואיין לעיתון על ידי אחותו אורנה בנאי). מצד שני העיתון הוא כבר לא רק מצפאי שכן ניתן להשיג אותו גם בכל מיני מקומות בוהמיינים בכרך הגדול של תל-אביב.
על תחילת הקשר בין העיתון הדרומי לתל-אביב ולאנשי התקשורת הארצית מספרת מיכל רומי המו"ל והעורכת של העיתון ומי שמממנת אותו מכיסה הפרטי "מהתחלה כתב בעיתון אביתר בנאי כחבר שהכרתי ממצפה. יותר מאוחר הגיעה עדן הראל שהחזיקה מדור ושלום ציון קינן. הכל קרה באופן טבעי, לאט לאט ומתוך רצון כנה לעזור".
למרות שהעיתון נקרא בתל-אביב על ידי כל מי שמחשיב עצמו למעודכן, חתרני ואינטלקטואלי, מדגישה רומי שלא מדובר בסוג של טרנד " אני חושבת שההתנדבות והעזרה שאני מקבלת היא אמיתית ולא גימיקית. זה לא איזה באזז, אלא משהו שנבנה לאט. בשנה האחרונה התחלנו לחלק אותו גם בתל-אביב כיוון שלאנשים שהשיגו אותו ממצפה היה כיף לקרוא אותו ונראה לנו חשוב שאנשים במרכז ידעו מה קורה בדרום מהפן התרבותי והחברתי. יש אליו כבר דרישה, ולאט לאט מתחילים לדבר עליו".
רומי הייתה מצפאית מלידה ואז עזבה בגיל 16, למדה בבית הספר למוזיקה רימון, עשתה מוזיקה, הייתה מעורבת ב"פלסטיק וונוס" (להקת רוק-נויז ישראלית), וכשחזרה למצפה הרגישה שעיתון מקומי זה החלום שלה והחלום הפך לסוג של מפעל חיים.
ההתחלה הייתה לפני כ-3 שנים, "זה היה מקומון של 8 עמודים ולאט לאט הוא גדל", מספרת רומי.
בדצמבר 2004 התחילה מסורת מסיבות ההשקה החודשיות שבהן גם מדברים על הנושאים שעולים בגיליון. בחודש החולף דיבר מוקי על סצינת הרגאיי בארץ הקודש יחד עם אייל רוב וגיל ראסטה.
איך מגיבים המצפאים לעיתון המקומי?
"הם מתים על זה. הם אולי לא יודעים מי זו אורנה קזין או דוד עדיקא אבל הם יודעים מה כיף לקרוא. קוראים את העיתון בטירוף בכל האזור של מצפה".
אין תלונות על התכנים שהם גבוהים או תל-אביביים מדי?
"ממש לא. כל התכנים הם תכנים מהדרום. הם נורא מבסוטים מהמדור 24 במצפה שבו מתארח אצלנו מישהו מפורסם. החודש איתי אטיאס הגיע ונערים בבר המקומי היו ממש מבסוטים שגם למצפה מגיעים סלבס".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
גיליון מאי של כביש 40
|
|
|
|
|
|
|
הקרב על הטראנס
|
|
|
|
|
|
|
ומה לגבי הדינימיקה בין המצפאים המקומיים לתל-אביביים, אין פערי תרבות?
"אני מניחה שיש אבל לא משהו שמפריע. נורא כיף יחד".
את מרגישה שהעיתון יוצר שינוי חברתי במצפה?
"אלה מילים גדולות, אני חושבת שהנושאים שנחשפים בגיליונות צריכים טיפול. הנושאים הבדואיים למשל נורא מוזנחים. באחת הגיליונות עשינו כתבה על להקת מחול "דבקה" מהכפר דריאג'ת. גילינו שבכלל אין להם מושג שיש דבר כזה 'אומנות לעם' ושיש מפעלים שיכולים לתת כסף לאמנות שלהם. כל הנושא של רמת חובב וסיפורים על מרפאה שנפתחה בפזורה הבדואית במקום שיש בו רק אוהלים אחרי 7 שנים של מלחמה, בזה אנחנו מרגישים את התרומה שלנו".
"יש פה עניין של העצמה אבל לא בקטע של תל-אביבים שבאים ומלמדים איך לעשות אלא בכך שמביאים סיפורים ממצפה", אומר נועם שיזף, חבר מערכת NRG מעריב שלוקח חלק צנוע גם בעשייה של כביש 40. "זאת לא פלטפורמה שמשתמשת בנקודת מבט של אאוטסיידר בשביל שיח תל-אביבי פנימי. אין לי שם שום אמירה, מעבר ללהביא את הקול של מצפה ואני מאמין שהאייטמים בעיתון מבטאים תפיסה דומה".
על המפגשים החברתיים אומר שיזף: "מבחינתי אני בא מעמדה, פוליטית, שאני לא אגיד לפריפריה איך להתנהג. אם ילדים ממצפה באים למסיבות שלנו ומבקשים טראנס ואנשים אחרים רוצים מוזיקה אחרת, יותר 'תל-אביבית', זה עימות חיובי - כל עוד יש מפגש ומדברים".
את ערב ההשקה הנוכחי, שכאמור יתקיים ביום ו', יפתח הקולנוען נתן ליפשיץ, בסיפורים על מאחורי הקלעים של סרטים דוקומנטריים בהמשך, הסופר ניר ברעם ינחה פאנל העוסק בגבול שבין יומן מסע ליומן ספרותי. בפאנל ישתתפו בני ציפר, אורלי קסטל בלום, נורית זרחי, שמעון בוזגלו ורפי ויכרט.
לאחר מכן יופיעו "הבנות נחמה", הרכב הכולל את MC קרולינה (ששרה עם סוליקו את הלהיט "לא ציפיתי"), דנה עדיני ויעל דקלבאום. לסיום, התקליטנים דניאל קסטנבוים (בבגנושקה), קאטמאסטר קיי (בומבהקלאט) ומעוזזז (הירקון 70), יערכו מסיבת ריקודים לתוך הלילה.
|
|
|
|
|
|
|  | | בני ציפר, ממשתתפי הפאנל במסיבה של כביש 40. צילום: רובי קסטרו
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
