 |
/images/archive/gallery/302/269.jpg אבשלום חנוך
עיבוד מחשב. צילום: מתוך אתר ההנצחה של משרד הבטחון  |
|
|
|
|
| פרויקט מיוחד ליום הזיכרון: הפנים הצעירות והיפות מאחורי 30 שירים שעושים לנו עצוב כל שנה |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
שלומי לאופר
10/5/2005 17:53 |
|
|
|
|
|
|
|
השירים העצובים שאנחנו שומעים ביום הזיכרון נושאים כולם כאב פרטי של פרידה מאדם אהוב ומחיים צעירים שנגדעו בטרם עת. ערב יום הזיכרון, ליקטנו עבורכם את הסיפורים והאנשים שמאחורי 30 שירים - הזדמנות להתוודע
לאחדים מבין אלפים שנפלו חלל.
השירים מסודרים על פי תקופות נפילת הלוחמים, החל מהעת האחרונה, דרך מלחמת לבנון, מלחמת יום כיפור, מלחמת ההתשה ומלחמת ששת הימים, ועד מלחמת העצמאות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"שיר ללא שם", לזכרו של אבשלום חנוך
|
|
|
 |
|
|
|
מילים: שלום חנוך. לחן: שלום חנוך . ביצוע: יהודית רביץ
אבשלום חנוך נולד ב- 31.1.1960 בקיבוץ משמרות. הוא היה ילד שובב, למד בבית הספר החקלאי בפרדס חנה ובתיכון בקיבוץ מעגן מיכאל ואת עיקר זמנו השקיע בג'ודו. הוא התאמן שמונה שנים בתל-אביב, היה אלוף המכון ואף התחרה במסגרת נבחרת ישראל. הוא היה קיבוצניק של ממש, אהב בעלי חיים, טבע, טיולים ומחנות וגם רכב על סוסים וניגן בגיטרה. לפני הגיוס עוד הספיק לעבור קורס צלילה. בפברואר 1979 הוא גוייס והתנדב לקומנדו הימי. הוא הוסמך כלוחם בדרגת סמל ראשון והצטיין בתחום התת-ימי. ב- 25.11.1980 נפל אבשלום, אבשי בפי חבריו.
דודו, הזמר והמוזיקאי שלום חנוך, הלחין וכתב את "שיר ללא שם" לזכרו באותה שנה. השיר בוצע לראשונה על ידי יהודית רביץ ורק לאחר כמה שנים הוקלט בקולו של חנוך. לימים חודש השיר על ידי גלעד שגב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"עכשיו טוב", לזכרו של שרון שגב
|
|
|
|
|
|
|
מילים: גלעד שגב. לחן: גלעד שגב. ביצוע: גלעד שגב
שרון שגב, בנו של תא"ל יצחק (איציק) שגב נולד בבאר-שבע וגדל בפתח-תקווה, קיראון ורמת-גן. כשהיה בן 14 נסעה משפחתו לשליחות בחו"ל והוא המשיך שם בלימודיו בבית-הספר האמריקאי. הוא אהב לטייל, לאסוף מזכרות, לנגן בתופים, קלרינט וחליל, לשחק שחמט, לאסוף בולים, לגלף בעץ ולצלול. עוד קודם לגיוסו לקח שרון חלק במסע פרסום של בנק והצטלם למודעות.
שרון התגייס באוגוסט 1981 לחיל השריון, כעבור שנה נפצע והרופאים היו אמורים לקטוע לו אצבע. הוא סירב, התגבר על פציעתו וחזר לשירות רגיל. הוא לחם במלחמת לבנון ואחריה יצא לקורס קצינים ושימש כקמב"ץ ביחידתו. ב-14.6.1984 הוא נהרג מפליטת כדור של חברו כששבו מגיחה ללבנון.
אחיו הצעיר, גלעד שגב, כתב לזכרו את השיר "עכשיו טוב" בשנת 2001, 17 שנה לאחר מותו. בדיסק הבכורה של שגב, שיצא בשנה שעברה, התייחסויות נוספות למות אחיו וההשפעה על משפחתו, בין היתר בשיר "סופי" שנכתב על אמו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"פרי גנך", לזכרו של חן ברוד
|
|
|
|
|
|
|
מילים: יוני רועה. לחן: יוני רועה. ביצוע: אביבה אבידן ואלי לוזון
חן (חנוך) ברוד נולד בערד ב-22.12.1963. לאחר גירושי הוריו כשהיה בן ארבע, עבר עם משפחתו למושב חיטים ליד טבריה ובגיל 10 לנתניה. בסיום כיתה ח' חזר אל אביו לבאר-שבע ומקץ שנה וחצי שב לנתניה ולמד צילום בבית-הספר "שרת". ביולי 1982 התגייס לצבא והתנדב לשייטת, בהמשך עבר לחטיבת גולני, סיים קורס מ"כים וקורס קצינים ועבר לחטיבת גבעתי. ב- 24.10.1985 נהרג בעת פעילות מבצעית.
חברו הטוב, המוזיקאי יוני רועה, פגש כעבור שנים מספר את עליזה, אמו של חן וגילה אישה אחרת לגמרי ממה שזכר. מותו של בנה שבר אותה לחלוטין. בעקבות אותו מפגש מקרי נולד השיר "פרי גנך".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
חן ברוד. עיבוד מחשב. צילום: מתוך אתר ההנצחה של משרד הבטחון
|
|
|
|
|
|
|
"תוגת הפרידה", לזכרו של תת-אלוף גדעון מחניימי
|
|
|
|
|
|
|
מילים: בועז אפלבוים. לחן: קובי אשרת. ביצוע: הגבעטרון
גדעון מנחיימי נולד ב-1.4.1928 בעין חרוד. את ילדותו העביר בבלפוריה, רחובות ותל-אביב, שם למד מסגרות בבית-הספר על שם מקס פיין. הוא היה חבר ומדריך בתנועת "המחנות העולים", סיים קורס מ"כים בגדנ"ע ובשנת 1941 התגייס להגנה כמ"כ, מ"מ ומדריך. רק עם סיום לימודיו בתיכון בשנת 1946 הורשה לו להתגייס לפלמ"ח. הוא הצטרף להכשרת הנוער העובד באשדות יעקב, השתתף בקרבות הגדוד השלישי וחטיבת יפתח ונפצע פעמיים. הוא הצטרף לשירות הביטחון ולאחר מכן עבר לחיל המודיעין וסיים קורסים שונים בהם צניחה, לוחמה זעירה ופיקוד ומטה.
בשנת 1965 התמנה למפקד בסיס ההדרכה של חיל המודיעין והועלה לדרגת אלוף משנה. במלחמת ששת הימים שימש כראש ענף מודיעין קרבי באמ"ן. בתקופת מלחמת יום כיפור היה קצין מטה קישור לאו"ם ומאוחר יותר היה מדריך בבית-הספר לפיקוד ומטה. במאי 1975 מונה לעוזר בכיר לראש צוות במפקדת חילות השדה ולאחר שנה הוצב כקצין במשרד ראש הממשלה ושימש כסגן יועץ ראש הממשלה ללוחמה בטרור בדרגת תא"ל. הוא נפטר בגיל 58 בשנת 1986.
בועז אפלבאום כתב לזכרו את השיר "תוגת הפרידה". מחניימי היה חובב זמר עברי ושירים רוסיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"פרח נדיר", לזכרו של ארז תמיר
|
|
|
|
|
|
|
מילים: שייקה פייקוב. לחן: שייקה פייקוב. ביצוע: אדם
ארז תמיר נולד בחיפה וגדל בהוד השרון, הוא הדריך ב"מכבי צעיר", ניגן בס בלהקת "פירניה" והצטיין בספורט. עם גיוסו לצבא, בשנת 1988, הוא התנדב לקורס חובלים ועבר ארבעה מבין חמישה השלבים. בדרך חזרה לבסיס הוא נפצע אנושות בתאונת דרכים חזיתית. לאחר שבועיים, ב-7.7.1989 הוא נפטר והוא בן 20 בלבד. אחרי מותו קיבלה משפחתו את סמל קצין הים, גלי החובל ודרגות סגן משנה.
שייקה פייקוב היה אז בעלה השני של דנה, אמו של ארז. לזכרו הוא כתב את השיר "פרח נדיר" שהתפרסם בביצוע של הזמר אדם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"לעיניך הכחולות", לזכרו של קובי פוליקר
|
|
|
|
|
|
|
מילים: יהודה פוליקר . לחן: יהודה פוליקר. ביצוע: יהודה פוליקר
יעקב (קובי פוליקר) נולד ב- 8.9.1972 בקריית חיים, בן דודו של הזמר יהודה פוליקר. הוא היה ספורטאי והצטיין בריצה למרחקים ארוכים. ב-1990 התגייס לחטיבת גבעתי והמשיך משם לקורס קשרים. באוגוסט 1991 נהרג פוליקר ממכת קסדה שהנחית עליו חבר ליחידה בעת ויכוח ביניהם.
מותו של קובי השפיע עמוקות על יהודה פוליקר, שגנז באותה עת תקליט אתני שיועד לאירופה והפסיק כל פעילות אומנותית, בכלל זה הופעות, למשך תשעה חודשים. האלבום "לעיניך הכחולות" נוצר מתוך האבל על מות קובי, הוקדש לו וכלל צילום שלו על העטיפה.
רוב התקליט היה אינסטרומנטלי ובו השירים "קיר המוות", "ילדי גן השיש" ושיר הנושא "לעיניך הכחולות". שלוש שנים לאחר מותו של קובי הופיע פוליקר בהתנדבות עבור בית החולים רמב"ם בו טופל, בתקליטו הבא משנת 1997 מופיע השיר "קין" שמתייחס לחייל שהרג את קובי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מלאך שומר עלי", לזכרו של אסף אשר
|
|
|
|
|
|
|
מילים: גל אשר. לחן: גל אשר. ביצוע: אייל שחר וגל אשר
אסף אשר נולד שנה לפני מלחמת יום כיפור, ב- 7.10.1972. הוא נולד ברמת גן, גדל בקרית אונו וסיים תיכון במגמה ריאלית פיזיקלית. הוא היה חניך ב"צופים" וב"נוער העובד", התבלט כנער מצחיק וציני, אהב לנגן על פסנתר וענייני מחשבים.
בפברואר 1991 התגייס, נשלח לקורס טיס והצטרף לטייסת מסוקים. שלוש שנים מאוחר יותר הוא נספה בתאונת המסוק בה נהרגו גם האלוף נחמיה תמרי, רס"ן אופיר רפאל קאופמן וסרן עופר יואלי. במותו היה בן 21 ולאחר מותו הועלה לדרגת סרן.
אחיו, המוזיקאי גל אשר, כתב לזכרו את השיר "מלאך שומר עלי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"נועם", לזכרו של נועם ברנע
|
|
|
|
|
|
|
מילים: אבי אפריאט. לחן: אבי אפריאט. ביצוע: אבי אפריאט
נועם ברנע נולד ב- 16.6.1977 בבריסל והיה ילד יפה, סקרן ומוכשר. הוא למד בחולון, היה תלמיד מחונן ואהוב הילדים, שיחק שחמט, כדורעף וטניס, עסק בכתיבה, הצטרף לפעילות בנוער מרצ, טייל במסגרת חוגי סיירות של החברה להגנת הטבע, התנסה בסנפלינג ובצלילה ובעיקר גדל כנער בעל ערכים מוסריים, מצפון ורגישות חברתית. בגיל 16 השתתף במשלחת שגרירים צעירים לארצות הברית, הוא לא חשש להביע את דעותיו הפוליטיות למען שלום ונגד כיבוש.
בקיץ 1995 התגייס לצה"ל וביקש לשרת בקורס טיס. לאחר שנפל מהקורס הצטרף ליחידה לסילוק פצצות ואף חתם קבע. באביב 1999 כבר הכין את עצמו לשחרור, נבחן בבחינה פסיכומטרית ותכנן טיול גדול בעולם. שבועיים לפני השחרור עלה בפעם האחרונה ללבנון עם חבריו.
בערב יום השואה, 12.4.1999, חמישה ימים לפני שחרורו מהצבא, נפל במהלך פעילות מבצעית עליה פיקד. על דש חולצתו ענד סיכה "לצאת בשלום מלבנון". מותו הצליח לרגש לא רק את חבריו ואוהביו אלא גם רבים בציבור ששלחו מכתבי תנחומים להוריו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"לאהוביי", לזכרו של ליאור וישינסקי
|
|
|
|
|
|
|
מילים: אסנת וישינסקי. לחן: עמית גונן. ביצוע: אסנת וישינסקי
ליאור וישינסקי, בנם של השחקנים שלמה ואסנת וישינסקי, נהרג בפעילות מבצעית בציר פילדלפי ברפיח בחודש מאי שעבר. וישינסקי וחמישה מחבריו נהרגו מפגיעה בנגמ"ש בו נסעו.
לאחר נפילתו פרסמה אמו את השיר "לאהוביי". עמית גונן, מלחין צעיר, הלחין את הטקסט ויצר עמה קשר. לקראת יום השנה למותו שיחול ביום העצמאות הקרוב, הוקלט השיר.
שיר נוסף שנכתב לזכרם של הרוגי פיגוע הנגמ"ש בציר פילדלפי הוא "עגילים וג'ינס קרוע" שכתב יענק'לה רוטבליט והלחינה מור שטייגל שגם מבצעת את השיר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ליאור וישינסקי
|
|
|
|
|
|
|
"טוליק", לזכר תובל גבירצמן
|
|
|
|
|
|
|
מילים: רמה סמסונוב. לחן: נפתלי אלטר. ביצוע: אושיק לוי
תובל גבירצמן בחדרה נולד ב-26.6.1959, נצר לאחת המשפחות הוותיקות בעיר. כשהיה בן 6 התייתם מאביו אך למרות הילדות הקשה הוא היה ילד אוהב חיים ואפילו שובב. הוא היה חבר במכבי צעיר, רכב על סוסים ואף עבד בחוות הסוסים בקיסריה. בצבא הוא שירת כמפקד טנק ומאוחר יותר סיים קורס קצינים ושימש כמפקד פלוגה. הוא היה על הטנק הראשון שנכנס ללבנון. ביום קרב אחד השמידה יחידתו 20 טנקים סוריים ויצאה ללא פגע, אך עם זאת הוא נחשב בקרב חבריו סממן למצפון ומוסר.
חבריו לפלוגה נקלעו לנגמ"ש בוער בשדה התעופה של ביירות ותולי ניסה לחלץ אותם, הוא רץ לעברם עם מטפה בידו, תחת אש כבדה, נפגע ונהרג. אלוף הפיקוד העניק לו צל"ש אחרי מותו. הצבא ייעד אותו לתפקיד סמג"ד, אך בלחץ משפחתו הוא הסכים להשתחרר. הוא נהרג שבועיים לאחר מועד שחרורו המיועד.
את השיר "טוליק" כתבה רמה סמסונוב, חברת משפחה, עוד כשהיה ילד. הוא מבוסס על מקרה אמיתי בו ישבו על חוף הים וטוליק סרב לחלוק את אשכול הענבים שלו עם ילדה אחרת, שלבסוף הלכה והותירה אותו לבד ועצוב. אושיק לוי ביצע אותו בפסטיבל שירי הילדים התשיעי. לאחר מותו של תובל, קיבל השיר משמעות מצמררת.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
תובל גבירצמן. עיבוד מחשב. צילום: מתוך אתר ההנצחה של משרד הבטחון
|
|
|
|
|
|
|
"על דעת המקום", לזכרם של שני חיילים בשם יובל הראל
|
|
|
|
|
|
|
מילים: עמנואל צבר. לחן: יאיר רוזנבלום. ביצוע: מירי אלוני
רב"ט יובל הראל מחולון חלם לשרת בגלי צה"ל אך היה לו פרופיל גבוה והוא התגייס לשירות קרבי. הוא התגייס לשריון ושירת בתקופת המלחמה. טיל נ"ט פגע בטנק שלו. חבריו לצוות הצליחו לחלץ את עצמם אך יובל נהרג במקום. השמועה על נפילתו של יובל הראל, הגיעה גם לביתו של יובל הראל בשכונת תלפיות, אז טוראי בנח"ל המוצנח. יובל היה ציוני של ממש, תולעת ספרים ופעיל חברתי במועצת התלמידים ובתנועת המחנות העולים. בזמן המלחמה הוא תיעד את ההתרחשויות במילים ותמונות. יומיים לאחר שהוריו קיבלו את הבשורה המוטעית, נפל יובל בקרב בלבנון.
הסיפור המצמרר כמו גם הדמיון בנסיבות מותם של שני היובלים בני ה- 19 (במקרה הראשון טנק שהתקלקל, בשני נגמ"ש שהתקלקל) הולידו את השיר "על דעת המקום" שמוכר גם כ"שיר ההראלים והיובלים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"דדי", לזכרו של עודד זעירא
|
|
|
|
|
|
|
מילים: מוטי זעירא. לחן:קובי אשרת. ביצוע: אילנית
דדי זעירא, יליד חיפה היה פעיל בתנועת "המחנות העולים" והצטרף לגרעין נח"ל במסגרתו שימש כמדריך במחנה נווה מגן של המחנות העולים. כחייל הוא שירת בנח"ל המוצנח, הצטרף לקורס קצינים ושימש כמדריך צוערים בבית הספר לקצינים וכמפקד מחלקת טירונים במחנה 80. בצבא הקבע הוא שימש כמפקד מחלקה בנח"ל המוצנח.
ב- 26.7.1982 פיקד על מחלקתו בתרגיל ניווט של רכב כבד לקראת העלייה ללבנון. הרכב בו נסע חדר בטעות לשדה מוקשים שהשאירו הירדנים, שלושת נוסעיו נהרגו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"נשים יושבות בחדרים", לזכרם של הרוגי בית ג'ן
|
|
|
|
|
|
|
מילים" שמרית אור. לחן: יהודית רביץ. ביצוע: יהודית רביץ
הכפר הדרוזי בית ג'אן בגליל שכל 12 מבניו במהלך השנתיים הראשונות של מלחמת לבנון. ההרוגים הם: פאיז אבו חיה ממשמר הגבול, גאלב אבו מנסור ממשטרת ישראל, סמיר דיב ממשמר הגבול, סמ"ר חמד חאטיב ממשמר הגבול, רס"ל מוחמד נפאע, חסן סעד ממשמר הגבול, פואד סעד ממשמר הגבול, טופאן ספדי שנהרג בתאונת נשק בלבנון, רביח פארס ממשמר הגבול, רס"ל גמל פארס ממשמר הגבול, רס"ל סעיד קורדב ממשטרת ישראל ורב סמל פריד קזאמל ממשמר הגבול.
לאחר המלחמה פורסמה כתבה על מנהגי האבלות של בני העדה הדרוזית, בין היתר צוין כי אלמנותיהן הצעירות של החללים אינן משתתפות באוהל האבלות אלא נותרות בבתים ליד החלון. חלקן לא יינשא עוד לעולם. בעקבות הכתבה, כתבה הפזמונאית שמרית אור את השיר "נשים יושבות בחדרים" שהוקדש לזכר החיילים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"ריבונו של עולם", לזכרו של בארי חזק
|
|
|
|
|
|
|
מילים: בארי חזק. לחן: ברי סחרוף. ביצוע: ברי סחרוף
בארי חזק נולד ב-25.8.1944 בקיבוץ אפיקים, הוא היה פעיל בתנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים ואף ריכז את אזור הנגב ויהודה. בקיץ 1963 הוא התגייס לצנחנים, בהמשך סיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר. עם שחרורו מהצבא שב לקיבוץ וריכז את ענף התמרים, הוא שיחק בנבחרת הכדורסל, למד כלכלה ופילוסופיה, עבד כמדריך נוער ובהמשך הצטרף לאגף התקציבים באוצר שם היה אחראי על תקציב החינוך והתרבות.
במלחמת ששת הימים היה קצין מודיעין גדודי ונפצע בקרב ההבקעה לעיר העתיקה. אחרי המלחמה התמנה לקצין המבצעים של גדודו והועלה לדרגת סרן. ב- 17.10.1973, במהלך הקרב על תחנת הרכבת בסרפאום ממערב לתעלה, נפגע בחזהו מירי מצרי ומת במקום. לאחר מותו יצא ספר ובו שירים שכתב.
אחד השירים הוא "ריבונו של עולם" (אנא הגבר עצמת אותותיך) המתאר חווית קרב. ברי סחרוף הלחין ומבצע את השיר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בארי חזק. עיבוד מחשב, צילום: מתוך אתר ההנצחה של משרד הבטחון
|
|
|
|
|
|
|
"כנפיים, אינך שומע", לזכרו של יוסף שריג
|
|
|
|
|
|
|
מילים: יוסף שריג. לחן: אסף שריג. ביצוע: איפה הילד
רס"ן יוסף שריג מבית השיטה נפל במלחמת יום הכיפורים והוא בן 29. שריג, בן למקימי הקיבוץ, כתב פזמונים ומנגינות, ניגן על פסנתר ולאחר שחרורו משירות סדיר סיים לימודי מוסיקה במכון "אורנים" ואצל המלחין נועם שריף. הוא שימש כמורה למוסיקה בקיבוץ ובסביבה, ניצח על מקהלת המשק ועל תזמורת ריקודים והשתתף במקהלת הקיבוץ המאוחד.
את שירותו הסדיר עשה בשריון וסיים קורס קצינים, הוא שב לשירות במלחמת ששת הימים ואחריה הועלה לדרגת סרן. במלחמת יום הכיפורים הוא לחם ברמת הגולן כמפקד מחלקת טנקים. ב- 10.10.1973 נפל בקרב. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ן והוענק לו עיטור המופת. שיריו קובצו בספרים ותקליטים, בהם גם "אור וירושלים" ("ראיתי עיר עוטפת אור").
את השיר "כנפיים, אינך שומע" הלחין בנו, אסף שריג, בעת שהיה חבר בלהקת "איפה הילד".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"בכל שנה בסתיו, גיורא", לזכרו של גיורא שהם
|
|
|
|
|
|
|
מילים: נעמי שמר. לחן: נעמי שמר. ביצוע: נעמי שמר
גיורא שוהם נולד ב- 27.8.1952 בירושלים, את ילדותו העביר בקיימבריג' שם שהה אביו בשליחות, ברמת השרון וברמת גן. את לימודי התיכון העביר בין היתר בפילדלפיה. הוא ניגן גיטרה והיה תלמיד מצטיין. כך היה גם בצבא, הוא שובץ בקורס סיירים, צלפים, מ"כים וקצינים, הוענק לו אות השירות המבצעי והוא נמנה על הכוחות שחצו את התעלה במלחמת יום הכיפורים עד למבואות פאיד. שם, מעבר לתעלה הוא נפגע ונהרג בגיל 21.
נעמי שמר, שהכירה את גיורא עוד כנער, הספידה אותו וכתבה לזכרו את אחד השירים המרגשים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"זמר לבני", לזכרו של ליאור יונתן
|
|
|
|
|
|
|
מילים: נתן יונתן. לחן: נחום היימן. ביצוע: שלמה ארצי, חווה אלברשטיין
ליאור יונתן, בנו של המשורר נתן יונתן, נולד ב- 19.7.1952 בקיבוץ שריד. הוא היה ילד עדין ועקשן, חובב מושבע של טבע וטיולים שאהב לטייל במדבר ובכנרת. ליאור התגייס לשריון ולאחר שסיים קורס קצינים נשלח לתפקידי הדרכה, אך ביקש לשרת כמפקד מחלקת טנקים. בפרוץ מלחמת יום כיפור נשלח לסייע למעוזים המותקפים במצרים. הוא נתקל בחי"ר מצרי ונפל בקרבות.
השיר "זמר לבני" (לכשתגדל ליאור, ילדי שלי) נכתב כשליאור היה ילד בן 4. רק לאחר מותו קיבל השיר, כמו רבים משיריו היפים של נתן יונתן, משמעות טרגית ומצמררת. שירים רבים שכתב יונתן מזוהים עם אובדן בנו והוא אף כתב שירים רבים שלא הולחנו הנוגעים למות בנו. בין השירים המזוהים עמו "החול יזכור", "שירים עד כאן", "יש פרחים" ו"מילים" ("קח את כל אשר תקח"), על אף שחלק מהם נכתבו כשליאור עוד היה בחיים. שירים שנכתבו לזכרו של ליאור הם "נערי" (אהוב לבי לאן הלך לאן), "במקום פרידה" (אם תלך עכשיו), "אקרוסטיכון", "ועמוק הים", "אולי באחד הימים", "מקום אחד ריק", "היקום הגדול הזה", "השארתי לך תמונה אחת", "תמיד אוקטובר", "גל אחרון", "איש מביט בבנו", "יום-יום אני חוזר ומת עליך". את השיר "שני אלונים" הקדיש לאמנון, חברו של ליאור.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ליאור יונתן. עיבוד מחשב. צילום: מתוך אתר ההנצחה של משרד הביטחון
|
|
|
|
|
|
|
"הודי חמודי" ("למה"), לזכרו של אהוד דפנא
|
|
|
|
|
|
|
מילים: משה דפנא. לחן: נחום נרדי. ביצוע: ביצועים שונים
אהוד דפנא נולד ב- 3.3.1939 ברעננה אך גדל בחברת הילדים של מעוז חיים בעמק בית שאן. הוא היה ילד חלש ורזה אך כנער אהב לטייל, הצטיין באקרובטיקה וברכיבה על סוסים והחליט להתגייס לקרבי. גם כנער היה אהוד רזה במיוחד ולכן לפני הגיוס ניסה לפטם את עצמו כדי לעבור את המבדקים. לבסוף הוא התגייס לשריון ואחרי שני קורסי קצינים פעל כמפקד מחלקת חרמ"ש. אחרי שירותו הצבאי שב למעוז חיים וריכז את ענף הבקר, אליו היה מאוד קשור. לאחר נישואיו עבר לגור בכרמיאל ובבאר שבע.
במלחמת ששת הימים שימש דפנא כמפקד מחלקת סיור, בדרך לג'נין הוא נפצע בפניו ובגופו וכף רגלו שותקה. הוא נקבע כנכה אך דרש לחזור ליחידה קרבית והסתיר את הפגם ברגלו. בשנת 1970 הצטרף לצבא קבע, שירת בתפקידי פיקוד שונים ביניהם קצין אג"ם.
בחייו האישיים חלו תפניות, הוא התגרש ונישא מחדש.
באוגוסט 1973 סיים אהוד, אודי בפי חבריו, את שירות הקבע. הוענקו לו אות מלחמת ששת הימים וציון לשבח על פעילות שריון שיזם בלבנון. הוא שב למעוז חיים, שם שמע על פרוץ מלחמת יום כיפור והגיע בכוחות עצמו לרמת הגולן. הוא הקים פלוגה משיירי טנקים וצוותים והשתתף בקרבות הבלימה ובשני הניסיונות לכבוש את תל שמס. במהלך ניסיון בלימה של חיל רגלים ושריון סורי נפגע דפנא מפגז נ"ט. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ן והוענק לו עיטור העוז.
את השיר "הודי חמודי" כתב סבו משה דפנא כשאהוד היה בן 3. כילד הוא שנא את השיר ופעם אחת כשהושמע השיר בעת שהיו כולם במקלט במלחמת העצמאות, ברח אהוד החוצה על אף שהקיבוץ היה תחת הפגזה כבדה. כשהתבגר למד לאהוב את השיר שהפך בעקבות מותו, שיר לזכרו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אחי גיבורי התהילה", לזכרו של חיימק'ה חוצב
|
|
|
|
|
|
|
מילים: דודו ברק. לחן: שייקה פייקוב. ביצוע: אילנית
חיים חוצב נולד ב- 25.2.1949 בקיבוץ גבעת השלושה. הוא נולד קטן וחולני ואת שנות חייו הראשונות העביר בעיקר בבתי חולים, אך בגיל חמש וחצי כבר נכנס לבית הספר וקנה את מקומו בחברה. הוא היה מארגן טיולים ומחנות, הדריך בתנועת הנוער העובד והלומד, שיחק כדורסל והצטיין בתחום ובלימודים נהג להשתעמם כיוון שהבין את החומר הנלמד הרבה לפני חבריו. את בחינות הבגרות עבר בכוחות עצמו.
ביוני 1967 התגייס לשריון וסיים בהצטיינות קורס מפקד טנקים, קורס קצינים וקורס קציני שריון. עוד בשירות סדיר מונה כמפקד פלוגת שריון. במלחמת ההתשה נכווה בשתי רגליו בעת שחילץ חברים מטנק בוער, על אף שנקבעה לו נכות הוא סרב לאפשר לצבא לשנות את הפרופיל שלו ושב לשירות קרבי. הוא היה מ"פ אהוב וסיים את שירותו בקיץ 1970. הוא נסע ללמוד הנדסת חשמל בשלוחת הטכניון בבאר שבע, לימד פיזיקה בתיכון בדימונה ועבד כנהג. עם פרוץ מלחמת יום כיפור יצא בראש ארבעת הטנקים הראשונים לרמת הגולן. גם לאחר שהטנק שלו נפגע עבר חיימקה, צ'צקי בפי חבריו,לטנק אחר והמשיך בלוחמה. הוא נפל בקרב ביומה השני של המלחמה.
אלמנתו, מיקה, היא בת דודתו של הפזמונאי דודו ברק אשר כתב לזכרו את השיר "אחי גיבורי התהילה". את השיר הלחין שייקה פייקוב והוא הפך אחד המזוהים עם מלחמת יום הכיפורים והאבל הלאומי שבא בעקבותיה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"זה שאינך רואה", לזכרו של ארנון לבנת
|
|
|
|
|
|
|
אריק ואביב לבנת (אינסטרומנטלי)
ארנון לבנת נולד ב- 22.6.1937 בכפר ויתקין למייסדי המקום. כבר מגיל צעיר היה בולט מאוד בחברה, השתייך לגדנ"ע ולנוער העובד ואהוב מאוד בקרב חבריו. בשנת 1955 התגייס לצבא ויועד לקורס טיס, אך בעקבות חבר טוב שנכשל במבדקים, החליט לבנת לוותר על הטיס והצטרף לצנחנים, שם הפך במהרה למ"כ. בעקבות כושר המנהיגות שלו נשלח לבנת לקורס קצינים. בעת מבצע קדש פגש בחבריו שהיו בדרך לצניחה מעבר לקווי האויב והצטרף אליהם על אף שידע שפעולה זו תמנע ממנו לסיים את קורס הקצינים שהחל. הוא השתתף בקרב על המתלה והשתחרר בדרגת רב סמל. זמן קצר לאחר מכן החליט להתגייס מחדש לחיל האוויר וקיבל כנפי טיס. ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים שירת כטייס קרב והוביל קרב באזור אל עריש, הוא נפל בקרב. בנו הצעיר נולד לאחר שבועיים.
ילדיו, אריק ואביב, שלא זכו להכיר את אביהם, הפכו מוסיקאים. תקליטם המשותף הראשון, "זה שאינך רואה", יצא ב- 1990 והוקדש לאביהם. הוא כולל בעיקר קטעים אינסטרומנטליים ושיר אחד של אהוד מנור, "חושך יקר".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"החיטה צומחת שוב", לזכרם של חללי בית השיטה
|
|
|
|
|
|
|
מילים: דורית צמרת. לחן: חיים ברקני. ביצוע: חווה אלברשטיין
מלחמת יום הכיפורים פגעה קשות בקיבוץ בית השיטה, למן היום הראשון למלחמה נפלו בני הקיבוץ ובסך הכל עשרה לוחמים. סגן אלון אילת מחיל השריון, בן למייסדי הקיבוץ, נפל ביום הראשון למלחמה בגזרת איסמעליה. הוא ניסה לחלץ את חבריו מטנק בוער ועלה על מארב מצרי. סמל בנימין שצ'ופקביץ' שעלה מפולין נפל ב- 10.10.1973 ליד קוניטרה מפגיעת קטיושה בנגמ"ש בו היה, באותו יום נהרג רס"ן יוסף שריג, מפקד מחלקת טנקים שלחמה בגולן. שריג קיבל את עיטור המופת לאחר מותו. ב- 11.10נהרג רב"ט אליהו רחמים שהצטרף לקיבוץ כשהיה בתיכון. משפחתו עלתה מפרס לרמת גן. הוא נהרג בקרב על תל אל אחמאר במתקפה נגד סוריה ונטמן בקריית שאול. בקיבוץ הוקמה מצבה לזכרו.
באותו יום נפל סגן משה שחורי שעלה לארץ מרומניה נהרג באזור קנטרה בהתקפה של הארמייה המצרית. הוא הוכרז כנעדר ונקבר בקבר אחים בהר הרצל. אשתו, שלומית, נהרגה כעבור שנה בתאונת דרכים. ב- 16.10 נפלו סמל ראשון מיכה גולדמן שנהרג מאש מצרית סמוך לחווה הסינית, סרן יוחי גלעד שנהרג בקרבות הבלימה בסיני מפגיעת טיל נ"ט בטנק שלו וסמל גרשון דוד וסרן דני פלד שנהרגו בעת הפריצה לצומת טרטור לכסיקון, סמוך לחווה הסינית. אחרון ההרוגים בני הקיבוץ באותה מלחמה הוא סמל נמרוד שרון שנפל ב- 21.10.1973 בקרב על מוצב פוקסטרוט.
דורית צמרת, חברת הקיבוץ, כתבה את "החיטה צומחת שוב" אשר תיאר את תחושת החברים באותה עת. הקיבוץ הוציא חוברות זיכרון בעקבות מותם של החיילים, בהן יכלו חבריהם של הנופלים לבטא את כאבם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"יורם", לזכרו של יורם ביאלר
|
|
|
|
|
|
|
מילים: עלי מוהר. לחן: יהודה פוליקר. ביצוע: גידי גוב, יהודה פוליקר
יורם ביאלר נולד וגדל בתל אביב אך לאחר שסיים את לימודיו בתיכון הוא עבר עם גרעין נח"ל לקיבוץ יודפת בגליל והפך לרועה צאן. הוא שירת ביחידת נח"ל מוצנח אך מאחורי החייל הקרבי הקשוח הסתתר נער חובב בעלי חיים, פילוסופיה, תאטרון, ספרות ושירה בנוסף הוא היה צלם חובב ואף בנה בקיבוץ מעבדת צילום. הוא נהרג בתעלה, ביום הזיכרון לחללי צה"ל בשנת 1969, שלושה שבועות לפני שחרורו מהצבא. במותו היה בן 21.
עלי מוהר כתב לזכרו כעבור מספר שנים את השיר "יורם".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
יורם ביאלר. עיבוד מחשב. צילום: מתוך אתר ההנצחה של משרד הביטחון
|
|
|
|
|
|
|
"שיר על רעי", לזכרו של סא"ל משה פלס (סטמפל)
|
|
|
|
|
|
|
מילים: דב בירן. לחן: חיים אגמון. ביצוע: הגבעטרון
משה פלס, יליד פולין 1933, גדל בברית המועצות, לשם נמלטה משפחתו בראשית מלחמת העולם השנייה. בגיל 14 עלה לארץ עם משפחתו. הוא היה איש גדנ"ע במלחמת העצמאות, אחריה התגייס לצנחנים והשתתף בפעולות התגמול. בעת פיצוץ תחנת המשטרה בחאן יונס גילה אומץ רב לאחר שמפקדו מוטה גור נפצע, זינק מהזחל"ם, פרץ לבניין והכינו לפיצוץ וזאת על אף שנפצע פעמיים. הרמטכ"ל משה דיין ציין אותו לשבח.
פלס נותר לצדו של מוטה גור גם במלחמת ששת הימים, השתתף בקרבות על שחרור ירושלים והיה זה שהניף את דגל ישראל על הכותל המערבי. לאחר המלחמה הועלה פלס לדרגת סגן אלוף. בספטמבר 1968 פיקד על כוח שרדף אחרי מחבלים בעמק הירדן. הוא נפגע במהלך הפעילות והמשיך במשימה עד שנפל. הלווייתו היתה משותפת גם לסמג"ד רס"ן דורון מנור ולחייל שמאי שייביץ.
חברו דב בירן כתב לזכרו את "שיר על רעי", המבוסס על ההספד של דוד על יהונתן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"שלושה דורות", לזכרו של ישראל ארזי (פיינבוים)
|
|
|
|
|
|
|
מילים: אהוד מנור. לחן: ירוסלב יעקובוביץ'. ביצוע: ירדנה ארזי
ישראל ארזי נולד ב- 21.9.1947 בקיבוץ דן בצפון. עוד טרם גיוסו לצבא הוא עסק בחקלאות ולאחר הגיוס היה ביחידת הסיור של הצנחנים והגיע לדרגת סגן משנה. ב- 21.3.1968 השתתף במבצע כארמה, פעולות התגמול נגד בסיסי המחבלים הירדנים. במהלך הפעולה הוא נפל ולאחר מותו הועלה לדרגת סגן.
בת דודו, הזמרת ירדנה ארזי, הקדישה לו את השיר "שלושה דורות" שכתב לה אהוד מנור לתקליטה "מתוך שאהבתי" שיצא ב- 1995. השיר נכתב במיוחד עבור הדיסק ועבור פרוייקט זיכרון של ערוץ הילדים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מה אברך", לזכרו של אלדד קרוק
|
|
|
|
|
|
|
מילים: רחל שפירא. לחן: יאיר רוזנבלום. ביצוע: להקת חיל הים
השיר "מה אברך" התפרסם לראשונה בחוברת זיכרון שהוציא קיבוץ שפיים לזכרו של אלדד קרוק, בן הקיבוץ שנפל ביום השני למלחמת ששת הימים.
אלדד, יליד 1945, היה מחובר יותר לבנות הקיבוץ מאשר לבנים. הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, אהב טבע וטיולים. בשנת 1963 התגייס לצה"ל לחיל השריון והגיע לדרגת סמל. בתחילת מלחמת ששת הימים גויס במסגרת המילואים, הוא נפצע באורח קל וביקש שפצעי חבריו ייחבשו קודם לכן, אז נפצע בפעם השנייה ונהרג כשהוא בן 22 בלבד.
המלחין יאיר רוזנבלום שהה בבית ההארחה של הקיבוץ ונתקל בחוברת הזיכרון ובשיר "מה אברך", הוא ביקש את אישורה של המחברת הצעירה, רחל שפירא והלחין את השיר שבוצע על ידי להקת חיל הים והסולנית רבקה זוהר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אלדד קרוק. עיבוד מחשב. צילום: מתוך אתר ההנצחה של משרד הבטחון
|
|
|
|
|
|
|
"אחי הצעיר יהודה", לזכרו של יהודה וינר
|
|
|
|
|
|
|
מילים: אהוד מנור. לחן: יוחנן זראי. ביצוע: להקת חיל השריון
יהודה וינר נולד בבנימינה. בגיל 7 איבד את אביו. הוא שיחק כדורגל, הצטיין בלימודים וסייע לילדים מפגרים. ערב גיוסו לצה"ל הוא התקבל ללימודי רפואה אך החליט בכל זאת להתגייס לשריון. בספטמבר 1968, כשהיה בן 19, הוא נפל בקרב בפורט תאופיק בסיני.
אחיו הבכור, הפזמונאי אהוד מנור ז"ל, התאבל שנים ארוכות על מותו. לזכרו הוא כתב עשרות שירים, הידוע בהם הוא "אחי הצעיר יהודה" שבוצע על ידי להקת חיל השריון. שירים נוספים לזכרו הם "בן יפה נולד", "גשם אחרון" ו"מישהו".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הלך אחי", לזכרו של אהוד אלעד
|
|
|
|
|
|
|
מילים: גדעון אלעד. לחן: יוחנן זראי. ביצוע: רן אלירן
אהוד אלעד נולד ב- 22.5.1936 בכפר סבא. הוא סיים את בית הספר התיכון "כצנלסון", היה פעיל בנוער העובד והצטיין בתחומי הספורט השונים. ב- 1954 התגייס לצבא ובהמשך חתם קבע ואף יצא להשתלמויות שונות בחו"ל. בפרוץ מלחמת ששת הימים עמד בראש המסתערים על המערך המצרי ברפיח. גם לאחר שנפצע המשיך בלחימה ובפיקוד. בסיני ספג הטנק שלו שני פגזים והוא נפצע בשנית, הפעם בידיו ובפניו. אלעד המשיך להלחם אך הטנק ספג פגיעה שלישית ישירה וגופו החשוף של אהוד, שהיה בחלקו מחוץ לטנק, לא עמד עוד בפגיעה והוא מת. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן אלוף וזכה בציון לשבח מהרמטכ"ל יצחק רבין.
אחיו, גדעון אלעד מקיבוץ חצרים, כתב לזכרו אלבום שירים שלם שהושר על ידי הזמר רן אלירן. את השיר "הלך אחי" הלחין יוחנן זראי, זהו לחנו האחרון בטרם עזב את הארץ.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"דודו", לזכרו של דוד צ'רקסקי
|
|
|
|
|
|
|
מילים: חיים חפר. לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'. ביצוע: יפה ירקוני, שושנה דמארי, אריק איינשטיין ואריק לביא
דוד צ'רקסקי נולד בחיפה, למד בכפר אז"ר ובמכללת מכס פיין וסיים בית ספר מקצועי כחרט. בשנת 1944 החל בשירות פעיל בפלמ"ח כמפקד ומדריך. את רוב זמנו עשה בגליל והיה ממקימי משק רמות-נפתלי (זמן מה אף שימש כמוכתר המקום) והמושב "פלד". דודו אף השתתף בפעולות פיצוץ הרדאר בכרמל ובגבעת אולגה וכן בשחרור מעפילי עתלית ומעפילים מסוריה.
עם פרוץ מלחמת העצמאות שירת בגדוד השלישי (לימים- חטיבת "יפתח") והשתתף בפעולות רבות בהן הפשיטה על סאסא, הדיפת ההתקפות על להבות הבשן והחולה ועוד. הוא אף נפצע ברגלו פעם אחת אך חזר מיד לפעילות.
באפריל 1948 עמד בראש מחלקת הפורצים שיצאה למתקפה על משטרת נבי יהושע. הוא נפצע מרימון וביקש מחבריו שיפעילו את חומר הנפץ שנשא על גופו, אך קריאתו לא נשמעה. הוא נטמן בקבר אחים במקום. בן 23 היה במותו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אורי", לזכרו של יוסף (יוסקה) גוסטין
|
|
|
|
|
|
|
מילים: רפאל קלצ'קין. לחן: יששכר מרון. ביצוע: יפה ירקוני
יוסף גוסטין נולד ב- 1918 בפולין. הוא למד טכנאות שיניים, היה פעיל בתנועת הנוער גורדוניה ויצא להכשרה בדובנו, בזצ'וינסקה ובנמל גדיניה. בגיל 20 עלה לישראל והצטרף לדייגי נווה ים, בהמשך עבר לגניגר. ב- 1940 התגייס לחיל הרגלים של הבריגדה, הגיע לאיטליה ועלה לדרגת סרג'נט (סמל). ב- 29.3.1945 יצא בראש משמר סיור לעמק הסניו באיטליה שם נורה בידי כוחות גרמניים. הוא נקבר באיטליה.
אשתו היתה הזמרת יפה ירקוני. גוסטין יצא לאיטליה פחות מחודש לאחר נישואיהם ומעולם לא שב. את הידיעה על מותו קיבלה ירקוני זמן קצר לפני הופעה במסגרת להקת הבלט של גרטרוד קראוס, בה רקדה בזמנו. במהלך אותה הופעה היא נפלה ונפצעה קשה בברך ומאז אינה רוקדת.
את השיר "אורי" כתב לזכרו השחקן רפאל קלצ'קין וירקוני הקליטה אותו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"יוד'קה", לזכרו של יהודה דובשני.
|
|
|
|
|
|
|
מילים: עודד אבישר. לחן: מרדכי זעירא. ביצוע: יפה ירקוני, שושנה דמארי, אסתר עופרים, נתנאלה, נורית גלרון
יהודה דובשני נולד בשנת 1929 בירושלים, בן למשפחה חברונית ותיקה. הוא למד בגימנסיה מרחביה ובבית הספר המקצועי על שם מכס פיין ובגיל צעיר התנדב להגנה. כדי להתגייס לבריגדה היהודית, שינה דובשני את תאריך הלידה בתעודת הזהות. הוא שירת כתותחן במצרים ובאירופה. לאחר השחרור עבד בבניין, שימש כנהג עבור האו"ם והשתלב כפקיד. יום לאחר הכרזת האו"ם התפטר מעבודותו והתגייס לשורת המגינים על ירושלים, הוא השתתף בקרבות והדריך מגויסים.
ביום הכרזת המדינה, ה' באייר תש"ח, יצא כמפקד גזרת גוש עציון עם שני חבריו ובליווי הצלב האדום למשא ומתן עם משלחת של הלגיון הירדני. אחד הקצינים הירדנים ירה בו למוות. אחרי מותו הועלה לדרגת סרן ונטמן בהר הרצל.
גיסו, עודד אבישר, כתב לזכרו את השיר "יודקה". מרדכי זעירא הלחין אותו.
תודה לשרה גרוס ולחברי פורום מוזיקה עברית ישנה וחדשה.
המידע לוקט בעזרת: אתר "יזכור" של משרד הביטחון, מומה, "סיפור לכל שיר" של ד"ר איתי פלאות, שירונט. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
