 |
/images/archive/gallery/297/046.jpg ''הקוסם מארץ עוץ''.
 |
|
|
| שמלה כחולה והיא עולה בלי שום ספק |
|
| השמלה של ג'ודי גארנלד מ"הקוסם מארץ עוץ" עשתה יותר ממיליון שקל, פמלה אנדרסון מחליפה את גב' סלוקומב, גאל גרסיה ברנאל מצטרף למשולש אהבה ובספר החדש של ניק הורנבי כולם קופצים מבניין |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
אלין וגנר-לחמי
1/5/2005 11:30 |
|
|
|
|
|
|
|
שמלת התכלת שלבשה ג'ודי גארנלד, אייקון גייז מכובד, בסרט "הקוסם מארץ עוץ" נמכרה השבוע לקונה אנונימי ב-140 אלף פאונד (שזה כמיליון ומאה אלף שקל). ההימור שלי נופל על אלטון ג'ון שהכריז השבוע על נישואיו לבחיר ליבו בלא פחות מאשר וינדזור פאלאס. נו, נראה אותו נכנס לשמלה. מי שהגיע למכירה שערכה bonhams (בית מכירות פומביות) זכה לראות גם את בגדיו של וורף מStar Trek, חליפה שלבש פרדי מרקורי ושלל ממורביליה של "Star Wars", כולל פוסטר בעברית שנמכר בכ-400 פאונד.
חשוב לציין כי חשד קל עלה בליבי למראה הבגדים הקטנטנים, שכן נראה שהגיעו מחנות לתחפושות לילדים יותר מאשר בגדי
מבוגרים. חליפתו של אל פצ'ינו מ"קרליטוז וויי" לא ארוכה יותר ממטר וחצי ולא רחבה יותר משלושים ס"מ.
ואם בענקים קטנים ואטרקטיביים עסקינן, הטאקו המקסיקני הלוהט - גאל גרסיה ברנאל, שהעלה אדים במשקפי בחורות ובחורים ב"חינוך רע" וב"יומני אופנוע", חוזר ללונדון לאחר כשמונה שנות היעדרות, אך הפעם לא כסטודנט עני למשחק אלא ככוכב ההצגה "Blood Wedding", להיט שרץ כבר שנים.
"Blood Wedding" היא מלודרמה בנאלית על משולש אהבה (היא צריכה להתחתן אבל אוהבת אחר) עם אלמנטים של רומיאו ויוליה (היא בורחת עם בן משפחת האויב) ושאר חומרי טלנובלה (מקור הסיפור בספרד).
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
למישהו יש מגבת? גאל גרסיה ברנאל ב"חינוך רע"
|
|
|
 |
|
 |
|
מישהו מטפל בך?
|
|
|
 |
|
|
|
ערימה של שדיים ענקיים מתנפחים בחלון ראווה ענק - זה התרגום הוויזואלי של דיוויד לאשאפל למושג "מחווה ללאס ווגאס" שעליו הכריזה חנות הכלבו (מישהו עוד זוכר את המושג העתיק הזה) סלפרידג'ז השבוע. ענקית הקניות ששוכנת בקצה רחוב אוקספורד, החליטה השבוע להראות קצת עוז ותעוזה והכריזה על שבוע מחווה לעיר ההימורים האמריקנית. חלונות הראווה של לאשאפל כוללים גם תאורת ניאון ורכב עתיק מצופה יהלומים בסגנון ליברצ'ה.
ובאותה הנימה המתנפחת, סלפרידג'ז העיפו את גב' סלוקומב ומר המפריז ובמקומם הביאו את פמלה אנדרסון מלווה בשורת נערות קאן קאן חטובות רגליים, בתלבושות צבעוניות, זוהרות וחושפות טפח מבלי לכסות שום טפחיים. אשת הסיליקון חילקה חתימות בחינם. טוב, לא ממש, כי צריך לקנות בשביל זה אודם ב-MAC.
ברוח המחווה הכלבו גם מקדם אוכל אמריקני זול, קוקטיילים צבעוניים ולבוש צמוד ופרובוקטיבי - הכל בשם ההוללות. ואם אי פעם חשתם כי יש לכם את זה ואולי רוחו של אלביס התגלגלה לגופכם, סלפרידג'ז גם עורכים אודישנים לחקייני אלביס.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
החזה של פמלה אנדרסון. צילום: איי.פי
|
|
|
|
|
|
|
אבל אני גם מגניב
|
|
|
|
|
|
|
הדבר הבולט ביותר השבוע בעיתונות הלונדונית, מלבד שלל תמונותיה של בריטני עם הבאמפ, היה מקבץ הראיונות מסיבי שנתנו ראשי המפלגות בבריטניה לקראת הבחירות הממשמשות ובאות (5.5), בהן התחרו קשות על מי יעשה יותר ניים דרופינג לציבור הבוחרים הצעיר. ראש המפלגה שהפיל הכי הרבה שמות היה כמובן בלייר: הסטרוקס, ספרינגסטין, הדובס ועוד. חבל שבישראל זה לא ככה.
אחת הלהקות שבלטה בהיעדרה באותה רשימה פוליטית היתה ה"מניק סטריט פריצ'רס", שחבריה הסוציאליסטים מוויילס מטיפים לחיים נטולי רכוש ורכושנות. אם אי פעם אבדתם ברחובות לונדון בדרך להופעה של המניקס, חפשו צפיפות הולכת וגוברת של נערות ונערים מאופרים, חבוקי צעיף נוצות ורוד עם טיארה מנצנצת על ראשם. המראה הדו-מיני הוא מחווה לניקי וואיר, בסיסט הלהקה הסטריט הידוע בחיבתו ללבוש נשי וצבעוני. הסולן, ג'ימס דין בראדפילד, לעומתו, מזכיר את ניקולאי מSix feet under ולא בכדי. לאותו ג'יימס דין טמפרמנט ואנרגיה של זמר עם רוסי שיכור ומלא תשוקה, סטייל ויסוצקי.
הלהקה כיסתה בשתי ההופעות שנתנה השבוע את שלל להיטיה משני העשורים האחרונים, כולל פינאלה סוחף של "Motorcycle Emptiness", קאבר מרשים ל"Paradise City", וכמה גרסאות אקוסטיות לשיריהם כולל "The EverLasting". ההופעה היתה שווה בעיקר עבור המעריצים האדוקים שנאלצו עד כה להתפשר בהופעות באיצטדיוני ענק של להקה. הופעה זו, למרבה הכיף, נערכה בהאמרסמיט' אפולו שהוא אחד האולמות הקטנים של לונדון.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אבל אנחנו גם מאזינים לסטרוקס. טוני בלייר וסילבן
|
|
|
|
|
|
|
ואם כולם יקפצו מבניין?
|
|
|
|
|
|
|
ניק הורנבי יודע להיכנס לנימי היומיומיות של החיים הלונדונים. איך אפשר שלא להתחבר לאותן דמויות מעמד בינוני, עם איזה אדג' קטן או פטיש גדול לכדורגל, מוזיקה או אימהות חד-הורית - ועכשיו גם להתאבדות.
הורנבי, שאחראי ל"על הילד", "אהבה על הדשא", "נאמנות גבוהה" ועוד הוציא השבוע את ספרו החדש - "A Long Way Down". גם כאן הוא כותב מלנכוליה שזורה בהומור ובגולות אושר קטנות, ויודע לתאר תיאור כנה ושובה לב את העיר הזו, לונדון, שלפעמים יכולה לדכא עד אפר. לספר החדש ארבעה מספרים שחייהם נפרדים אך כולם נמצאים בדרך למטה – הם עומדים להשליך את עצמם על המדרכה מבניין גבוה בצפון לונדון.
בראיון שנתן בסופ"ש לגארדיאן, גילה הורנבי ארבע צדדים באישיותו הנקשרים קשר עז לדמויותיו בסיפור זה: הורות לילד אוטיסט, הקושי בהתמודדות עם החלטה מקצועית להיות סופר (כן! זה קשה!) התמודדות עם הורה מצליח והחיים כסלבריטי סוג ג'. מקריאה ראשונה של מספר דפים ששוחררו לעיתונות אפשר להתחיל ללהק שחקנים לעוד סרט מצליח.
|
|
|
|
|
|
|  | | גולות אושר קטנות. ניק הורנבי
| |
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
