 |
/images/archive/gallery/273/228.jpg ''אם לא השגתם כרטיסים, תגנבו אותם''. מונטי פייטון, הגביע הקדוש
ארכיון  |
|
|
30 שנה לאחר סרט הפולחן "מונטי פייתון והגביע הקדוש", עולה בברודווי הגרסה התיאטרלית עתירת הכוכבים והמטורפת לא פחות - "ספאמלוט" |
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
יואב פרומר, ניו-יורק 27/3/2005 10:00 |
|
|
|
|
 |
ישנם דברים שרק משתבחים עם הזמן, ועל כך יעיד המחזמר החדש מאת חבורת "מונטי פייתון", המכניס את ברודווי לשיגעון טוטאלי.
30שנה אחרי שהגדירו מחדש את המושג "פרודיה" עם סרטם הנצחי "מונטי פייתון והגביע הקדוש", השיבו לחיים בשבוע שעבר חברי הלהקה הבריטית את הסרט הנודע, בגלגולו של המחזמר "ספאמלוט".
אם לשפוט לפי הביקורות הנלהבות, ההכנסות
המטורפות (שעברו את מיליוני הדולרים) והתורים הארוכים הסותמים את הטיימס סקוור, אין ספק שגם לאחר עשרות שנים מחוץ לאור הזרקורים, ההומור הפייתוני לא איבד מקסמו.
מה שמסביר את דבריו של אחד ממבקרי התיאטרון הנודעים, שיצא בקריאה נרגשת לתושבי העיר: "עשו לעצמכם טובה ותעשו כל מה שניתן כדי להשיג כרטיסים למחזה. אם צריך, תגנבו אותם".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
בשר משומר היטב
|
 |
|
 |
 |
 |
|
30 שנה עברו מאז יצא "הגביע הקדוש", שכבר עם צאתו זכה למעמד של סרט פולחן, ועד שאריק איידל, ממקימי הלהקה, התאים אותו לבמת התיאטרון הניו-יורקי. בעזרת הבמאי מייק ניקולס הוסיפו השניים כמה שירים, תפרו כמה תחפושות צבעוניות ומצאו את השם "ספאמלוט" - כינוי אנגלי לבשר משומר.
כמו בימים הטובים ההם, גם הפעם לא נרתע איידל מלקשט את התסריט במיטב הפרודיה הקלאסית: פרות מתעופפות מבליסטראות, צרפתים אכזרים שרק מקללים כל הזמן ואבירים שמשתינים בתוך השריון כשהם נשלחים להילחם בארנב אכזרי.
מאחורי העלילה עומד גם הפעם מסעם ההרפתקני של חבורת אבירים בריטים בחיפושם אחר הגביע הקדוש. אולם המחזמר, כמו הסרט, אינו בדיוק נאמן להיסטוריה. כך, למשל, נקטע מסע האבירים כמה פעמים על-ידי קטעים נבחרים ממחזות אחרים, כמו "כנר על הגג" או "פאנטום האופרה".
אך אל דאגה, גם הקטעים הבלתי נשכחים מהסרט מצאו את מקומם במחזה, כך שניתן עדיין לראות את הקטע המפורסם בו האביר השחור מאבד בקרב חרבות את שתי רגליו ושתי ידיו ובכל זאת ממשיך להילחם. רק אל תשאלו איך מצליח השחקן על הבמה לגלם את התפקיד, שכן חברי הצוות נשבעים כי חתמו על מסמך האוסר לגלות כיצד נוצרת האשליה כאילו גפיו קטועות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
אבירים שמשתינים בתוך השריון. "ספאמלוט" צילום: איי.פי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
סיוט וחלום בו זמנית
|
 |
|
 |
 |
 |
|
איידל וניקולס אולי כתבו תסריט מוצלח, המאפשר גם לאמריקנים ליהנות מההומור הבריטי הבוטה, אך הם לא יכלו לעשות זאת בלי צוות השחקנים שאינו מבייש את חברי הצוות המקורי.
את תפקידו של האביר גלהד המפחד מהצל של עצמו, מגלם כוכב סדרת "פרייז'ר" דיוויד הייד פירס. פירס, שסיים בשנה שעברה את תפקידו כאחיו הפסיכיאטר הנוירוטי של פרייז' ר קריין, טוען כי מדובר ב"הגשמה של חלום וסיוט בו זמנית". לדבריו , "מונטי פייתון היו ההשפעה הגדולה ביותר עלי בעת התפתחותי כשחקן וקומיקאי, ואף אחד לא עושה זאת טוב יותר מהם".
פירס גם מודה כי הוא אינו בדיוק חומר הגלם האולטימטיבי לתיאטרון, אבל בעזרת סדר עבודה קדחתני הכולל שיעורי פיתוח קול וריקודים המצליח להגיע למצב בו הוא "כבר אינו מבייש את עצמו". לצדו משחק גם האנק עזריה, שקולו מוכר לרבים מהסדרה "משפחת סימפסון".
במחזה הוא מגלם את תפקידו של האביר ההומוסקסואל לנסלוט. את תפקידו של המלך ארתור מגלם השחקן הבריטי הוותיק - והבריטי היחיד בין האבירים - טים קרי, שכיכב כאיש הרע בסרטים כמו "המלאכיות של צ'רלי" ו"המצוד אחר אוקטובר האדום".
את צוות השחקנים המוכשר הזה משלים קולו של חבר "מונטי פייטון" המקורי ג'ון קליז, המוכר לנו היטב מסדרתו הקומית "המלון של פולטי". במחזה הוא תורם את קולו לתפקיד אלוהים - שדרוג רציני ביחס לתפקידו בסרט המקורי כאביר לנסלוט.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
משמאל, דיוויד הייד פירס מ"פרייז'ר". "ספמאלוט" צילום: איי.פי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
מפגש ענקים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
המחזה, שהוצג לראשונה לפני עשרה ימים, הוא כרגע הדבר החם ביותר בניו-יורק. לערב הפתיחה המיוחד התאחדו בפעם הראשונה בהרבה מאוד שנים כל הפייתונים שעודם בחיים: ג'ון קליז, אריק איידל, טרי גיליאם, מייקל פלין וטרי ג'ונס, ועלו מחובקים על הבמה לזכר הימים הטובים. חברם הנוסף גרהם צ'פמן נפטר לפני 16 שנה.
לאירוע המרגש בניויורק הגיעו גם כוכבים אחרים לחלוק כבוד, ביניהם הקומיקאי סטיב מרטין, וופי גולדברג וקנדיס ברגן.
הביקורות עד כה מצביעות על להיט ודאי. "רק המתים יכולים אולי להתאפק מלפרוץ בצחוק", כתב מבקר התיאטרון של ה"ניו-יורק פוסט" קלייב ברנס, "ואפילו הם בטח משקשקים את העצמות בתגובה".
גם ה"ניו-יורק טיימס" קבע ש"הכיף האמיתי במחזמר הוא בציפייה לקטעים ההיסטוריים שלמדנו לאהוב מהסרט". מאותה סיבה ניתן היה לשמוע רבים מהצופים, שעמדו בתור שעות ארוכות ושילמו יותר ממאה דולר לכרטיס, כשהם מדקלמים במהלך המחזמר את המערכונים מילה במילה. השאלה העיקרית הנשאלת כעת היא האם יוכל "ספאמלוט" למשוך גם צופים שלא גדלו על ההומור הפייתוני המקורי.
המבקרים מסכימים ש"ספאמלוט" מאפשר לכל אותם שרופי מונטי פייתון להחיות מחדש את רוח הנעורים ולשקוע בנוסטלגיה לפחות לערב אחד, אולם אי-אפשר לדעת אם אותה נוסטלגיה תספיק כדי להקנות למונטי פייתון מקום קבוע גם בהיכל התהילה של התיאטרון.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | אני הולך לצפות ב"ספאמלוט"
| |
|
|
|
|
|
|
|
|