 |
/images/archive/gallery/261/556.jpg חוה אלברשטיין.
צילום: ארכיון  |
|
|
| "אולי עייפתי קצת מהדיכאון" |
|
| היום יוצא לחנויות האלבום החדש של חווה אלברשטיין, "קוקוס", שמציג צד קליל ואופטימי שלה |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
טל פרי
17/2/2005 9:54 |
|
|
|
|
|
|
|
"לא מדובר בהמשך ישיר ל'מוצאי חג'", אומרת חווה אלברשטיין על אלבומה החדש "קוקוס" שיוצא היום לחנויות, פחות משנתיים אחרי קודמו.
ב"מוצאי חג" החל שיתוף הפעולה בין אלברשטיין, המלחינה והמבצעת, ובעלה נדב לויתן, שהתגלה לראשונה ככותב טקסטים. התוצאה היתה אלבום מלנכולי, כמעט קונספטואלי, ששיריו היו אוסף סיפורים אישיים קטנים משולי החברה הישראלית בכלל והתל-אביבית בפרט.
"קוקוס" אוורירי ואופטימי הרבה יותר, אולי ההצהרה המוזיקלית האופטימית ביותר של בכירת הזמרות-יוצרות בארץ בשנים האחרונות. "אולי עייפתי קצת מהדיכאון", מודה אלברשטיין, "אבל השוני בין שני האלבומים
הוא בעיקר בנקודת המבט. התמונה היא אותה תמונה, אבל 'קוקוס' בוחן את המציאות בעדשה רחבה יותר ומתייחס לעוד פרטים, משלב יותר דמויות וסיפורים, ונותן ביטוי גם לסיטואציות אופטימיות כי אלו הם חיי.
"לצד העצב והכאב יש לי רגעי הומור ורגעי שמחה כמו לכל אדם. נכון שהתחלתי לעבוד על 'קוקוס' מיד אחרי ש'מוצאי חג' יצא, וזה נדיר מבחינתי, אבל לא מצאתי סיבה להמתין. חלק מהשירים כבר היו מוכנים, נדב המשיך לכתוב טקסטים ולי אישית לא היתה אף פעם בעיה עם עבודה אינטנסיבית ממושכת. אני גם לא מתייחסת ליצירת מוזיקה כאל עבודה אלא כסוג של חופשה. להתראיין זו עבודה".
- בעלך , נדב לויתן, תרם חמישה טקסטים לאלבום. הוא מרגיש נוח יותר עם תפקידו כתמלילן לעומת החידוש של "מוצאי חג"?
"לא ממש. ההבדל היחיד הוא שבטקסטים החדשים יותר יש לו כבר מודעות הלחנה. הכתיבה שלו קיבלה מבנה מסודר יותר, לעומת השירים המוקדמים שנכתבו בצורה משוחררת ואני ארגנתי אותם כדי שאפשר יהיה להלחין. בקיצור, קילקלתי אותו".
- מה סוד שיתוף הפעולה המתמשך שלך עם המפיק המוזיקלי עובד אפרת?
"כימיה. אני ועובד הקלטנו יחד ארבעה אלבומים, הוא מנגן איתי גם בהופעות, ויש את נגן כלי ההקשה אבי אגבבה שמלווה אותי כבר 12 שנים. העיבודים בשירים שלי אינטימיים, כי אני לא חובבת גדולה של טכנולוגיה. ברוב הפרוייקטים המוזיקליים שנעשים כיום המפיק הפך לאיש שמוביל את השירים במקום ההיפך. אני צריכה איתי באולפן אנשים שזוכרים שמה שחשוב זה המילים והלחן".
ארבעה תקליטוני שדרים שיצאו לרדיו הקדימו את צאתו של "קוקוס" לחנויות, האחרון בהם שיר הנושא אותו הלחינה אלברשטיין למילים של אריאל הורוביץ. יוצרים נוספים שנטלו חלק בכתיבת שירי האלבום מלבד לויתן הם איזי מן, נחום היימן וגם הטקסט "גבר כלבבי" שכתב מאיר אריאל ז"ל כמה שנים לפני מותו.
"לצערי, מאיר לא זכה לשמוע את השיר", אומרת אלברשטיין, "לקח לי הרבה זמן עד שהצלחתי להוציא מתוכי לחן חזק מספיק להתמודד עם המילים שלו. עשיתי ניסיון הלחנה ראשון של הטקסט לפני כמה שנים, ובמהלך העבודה על 'קוקוס' הלחנתי אותו מחדש. אני אוהבת לשלב ותיק וחדש.
" לא היתה לי בעיה להתקשר לאריאל הורוביץ ולבקש שיכתוב לי שיר, והייתי מאושרת כשהוא שלח לי בפקס את 'קוקוס'. יש שם שורה בה נכתב: 'ושיר המשורר יכול לפקוח אוזני חרשים', שאני מאוד מזדהה איתה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"אני צופה לעתיד בחרדה גדולה"
|
|
|
 |
|
|
|
- מה לגבי שיתוף פעולה עם יוצרים ומבצעים צעירים נוספים?
"אני ונדב מעורבים בעשייה התרבותית בארץ מתוקף עבודתנו בה, אז אני מעודכנת פחות או יותר במה שקורה אבל מודה שהצורך לשמוע ולדעת הולך ופוחת בי. אני עדיין מקבלת פניות מאמנים צעירים שרוצים שאכתוב להם, אבל בהרבה מקרים יש לי תחושה שהם לא באמת בוחרים את מה שהם אוהבים.
"כל אמן מתחיל מוקף בצוות יועצים ומנהלים, וגם אם שיר מאוד מלהיב אותם מגיע שלב של: 'אבל אני צריך להתייעץ עם המנהל האישי שלי' וזה מוציא לי את כל הרוח מהמפרשים. מה, אתה לא מסוגל להחליט לבד מה אתה רוצה לשיר?
"שלא לדבר על העובדה שרוב הזמרים הצעירים כיום חושבים לא על מה שמרגש אותם אלא על מה שהם חושבים שהקהל ירצה לשמוע מהם".
- ואיך להיכנס לפלייליסט של גלגל"צ.
"זו כבר מלחמה אחרת שאני לא מעוניינת להיכנס אליה, ואני לא מדברת על גלגל"צ שאין לי שום דבר נגדם. משהו הרבה יותר עמוק".
- כשאת שומעת על אירוע כמו טקס פרסי ערוץ המוזיקה, את חשה אי נוחות עם העובדה שלא היית שם?
"לא, כי זה לא עולמי. זה ערוץ קליפים ואני לא מצלמת קליפים. היה קליפ מצויר יפה מאוד שעשו לשיר 'צל' מ'מוצאי חג', אבל אין לי שאיפות להתנסות בתחום הזה של יצירה כי כמו שאמרתי, אני מאמינה במילים ולחנים. ברור שאין לי טענות על כך שלא משתפים אותי במשחק שלי עצמי אין עניין לשחק בו".
- דיברת קודם על האופטימיות שנושבת מ"קוקוס". כמי שידועה כבעלת דעות חברתיות מוגדרות מאוד, ולא הסתרת מעולם את כאבך הגדול על האירועים שהתרחשו בארץ בשנים האחרונות, האופטימיות הזו היא אולי סימן לפייסנות מצידך? תחושה שלך שאולי המהלכים הפוליטיים האחרונים אכן יובילו לעתיד טוב יותר?
"לא. האמת היא שאני צופה לעתיד בחרדה גדולה. עייפתי מלקוות לטוב ואז להתאכזב".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
