ראשי > תרבות > יוצאים > כתבה
בארכיון האתר
"יש גבול לציות"
משה פייגלין, יו"ר חטיבת מנהיגות יהודית לליכוד, מגיע ל"סלון מזל" בתל אביב, מעוז האנרכיסטים והשמאל הרדיקלי. כאן הוא מסביר מה יש לו לחפש שם ואילו דברים משותפים הוא יכול למצוא עם כל השמאלנים הללו
לכתבה הקודמת דפדף בתרבות לכתבה הבאה
יריב מוהר
14/2/2005 15:57
מפגש פסגה ביזארי במיוחד עומד להתקיים ביום חמישי בתל-אביב. משה פייגלין,
יו"ר חטיבת מנהיגות יהודית לליכוד וממקימי תנועת "זו ארצנו" יגיע ל
סלון מזל, מעוז האנרכיסטים והשמאל הרדיקלי, לשיחה על מרי אזרחי בלתי אלים וגבולות הציות.
 
פייגלין, שהתקשורת אוהבת לצייר כבעל קרניים וזנב משולש, מבקש במפגש הזה להעלות על נס דווקא את זכותו של היחיד ללכת עם צו מצפונו ולסרב לפקודות וחוקים שסותרים אותו. ב"חוברת לבירור חובת אי הציות"
אשר יצאה זה לא מכבר כאחד מהאקטים כנגד ההתנתקות ושפייגלין הוא בין יוזמיה, מובאים גם טקסטים של סרבנים משמאל כדוגמה למי שהלכו עד הסוף עם העקרונות המוסריים שלהם. קשה שלא לשים לב כי הם זוכים להערכה מסויגת אבל ברורה מצד אביר ההתנחלויות. במפגש, שיתקיים כאמור בשעה 20:00, יום חמישי, בסלון מזל, תל אביב, תיבדק קצת יותר לעומק אחוות הניגודים הזו ובינתיים ניתן להתרשם מהאיש עצמו.
 
- משה פייגלין, למה אתה מצפה מהמפגש המתוכנן עם פעילי סלון מזל?
"אני לא בא בציפייה לשכנע מישהו אלא חושב שעצם הדו-שיח הוא חשוב. אני תומך בחופש מוחלט ותמיד שמח להתמודד עם דעות אחרות.
 
"האמת היא שזה מושך הרבה יותר תשומת לב ממה שחשבתי. בשבילי מדובר בדבר טריוויאלי לחלוטין והעניין שהמפגש מעורר בתקשורת הוא אולי מדאיג כי הוא מרמז שהיא מצפה כי זה יהיה דבר בלתי אפשרי".
 
- האם אתה רואה במרי האזרחי הבלתי אלים בו אתה דוגל ושעליו יתקיים הדיון בסלון מזל, גם סוג של מטרה בבחינת אלמנט שבריא כי יתקיים בחברה פלורליסטית או שהוא רק אמצעי בשבילך?
"אני בהחלט רואה בזה גם מטרה מסוימת. זאת אומרת דמוקרטיה מפותחת, חברה חופשית מפותחת, נבחנת בין השאר בהתייחסותה למרי אזרחי בלתי אלים. כשהסטודנטים בסין ניסו לבצע מרי כזה בכיכר טיינאנמן, התברר להם עד מהרה שב'דמוקרטיה' הסינית הדבר בלתי אפשרי. לעומת זאת אקט דומה בדמוקרטיות אמיתיות, כמו במקרה של מרטין לותר קינג בארה"ב או מרד הסטודנטים בצרפת באביב 68', נתקל בתגובה שונה. אותן מדינות אכן היו דמוקרטיות ובזכות המרי האזרחי בסיסן המוסרי התחזק והתגבש.
 
"עד היום חוגגים בארה"ב את יום הולדתו של מרטין לותר קינג שהוביל רבבות לאי-ציות לחוק האמריקאי מתוך הבנה שהאקט הזה הציל את הדמוקרטיה האמריקאית מהתדרדרות לעריצות במעטה של דמוקרטיה. את המבחן הזה, של התייחסות למרי אזרחי בלתי אלים, עברה ישראל מול מפגיני 'זו ארצנו' בקיץ 95 ונכשלה בו כישלון חרוץ כשהופעלה אלימות קשה נגד המפגינים בגיבוי מושלם של התקשורת הישראלית. משמעות הדבר היא שהדמוקרטיה הישראלית קרובה הרבה יותר לזו הסינית מאשר לזו האמריקאית. מי שמחפש למנוע אלימות מוטב שיבין שכאן נעוצים שורשיה".
 
- אתה רואה את עצמך קרוב באיזשהו אופן לתפיסת החופש האנרכיסטית של יושבי סלון מזל?
"חס וחלילה, אני בשום אופן לא אנרכיסט. אני מכיר בערך המדינה והמדינה היהודית מבחינתי היא ערך מקודש. עיקרון האי-ציות הוא לדעתי כלי לשמור על המסגרת של המדינה והצבא מפני האנרכיה שאליה מדרדר אותה השלטון הנוכחי כשהוא מחוקק חוקים בלתי מוסריים".
 
- נראה כאילו חלק רחב מתפיסת העולם שלך לא שייך לימין, אתה מסכים לגבי הקביעה הזו?
"אני אמרתי כבר שנים רבות שאני בשום אופן לא מגדיר את עצמי כימני. כמובן שגם לא כשמאלני ובכדי להוסיף על הבלבול אומר שגם לא כדתי ולא כציוני".
 
- אז מה?
"פשוט יהודי".
 
- זאת הצהרה פוליטית או א-פוליטית?
"אני פשוט חושב שכל ההגדרות הללו כבר לא רלוונטיות היום; הן כבר לא חלק משפה שמאפשרת להבין את המציאות ולהתמודד איתה. אני חושב שאנחנו צריכים לחזור אל השורש.
 
"בקורס קצינים לימדו אותי שכשמתברברים בניווט צריך לחזור אל נקודת המוצא ולהתחיל מחדש; נקודת המוצא שמלכדת למעלה מ-90 אחוזים מאזרחיה היהודיים של מדינת ישראל היא האתוס היהודי – כלומר קודם כל ולפני הכל אנו יהודים ומהנקודה הזו אני רוצה לצאת לדרך ולהתחיל מחדש".
"אני בעד חירות אמיתית ורובין הוד היה פושע"
- ומה נקודות ההשקה בינך לבין סרבני השמאל?
"הנחת היסוד שיש גבול לציות".
 
- רוב העם חושב שהקיצוניים מימין ומשמאל הורסים אותנו, מה אתה משיב להם?
"ישנם מצבים בהם מסתבר שהמיינסטרים הוא הקיצוני. הרי אם היו מקשיבים ל'קיצוניים' מ'זו ארצנו' לפני 10 שנים, שניסו למנוע את אוסלו והבאתו של ערפאת וחבר המרצחים שלו אל ליבה של ארץ ישראל, הרי ש-2000 יהודים היו היום בין החיים, רבבות היו שלמים בגופם והיה נמנע משבר כלכלי שרושש רבים. כך שבשאלה מי קיצוני ומי מתון כל אחד צריך להסתכל בעצמו במציאות ולתת את התשובה".
 
- אני מניח שאתה חושב כי התקשורת מסקרת את מה שמכונה פה "הימין הקיצוני" באופן לא הוגן, איך לדעתך היא מסקרת את השמאל הקיצוני, למשל את הפגנות האנרכיסטים נגד הגדר?
"התקשורת באופן כללי לא מסקרת את הימין בצורה לא הוגנת, היא פשוט לא מסקרת בכלל – היא לוקחת חומרים ומשתמשת בהם בכדי להציג תמונת מצב שמתאימה להשקפה אותה היא משרתת. דוגמה טובה לכך אנו רואים עם הסיפור של נתניהו בחב"ד.
 
"לא זרקו עליו שום דבר, לא ניקבו את צמיגי מכוניתו, בסך הכל צעקו עליו קריאת גנאי לא ברורה וכתוצאה מכך הנער עצור מספר ימים. המשמעות של הדבר היא שאם מדינת ישראל היא דמוקרטיה, אזי זו דמוקרטיה נוסח רפובליקת בננות דרום אמריקאית".
 
- ובכל זאת, מה דעתך על סיקור השמאל הקיצוני בתקשורת?
"לומר את האמת אני צרכן מאוד מוגבל של תקשורת בכלל, כך שאני לא מרגיש שאני יכול לענות לך בצורה משמעותית. האדם המודרני יודע הרבה יותר ומבין הרבה פחות, לפיכך אני מקדיש יותר זמן לחשיבה מאשר לצריכה".
 
- נשמע שאתה מחובר לרוח האנטי-גלובליזציה, הנה עוד נקודת השקה עם החבר'ה מהסלון.
"אנטי-גלובליזציה זה מושג רחב. יש דברים בגלובליזציה שאינם נראים לי אבל אני בטוח שההתנגדות שלי נובעת מיסודות הפוכים לאלה של האנטי-גלובליסטים השמאלנים. אני בשום אופן לא סוציאליסט שזה בעיני סוג של שוד. אני בעד חירות אמיתית ורובין הוד לטעמי היה פושע".
 
- מבלי להיכנס למקרה זה או אחר, אתה לא חושב שבכל שיטת ממשל שהיא דרושים גבולות לחופש?
"אין לי תשובה חד-משמעית לשאלה הזו, אבל ברור לי שזה לא המקרה בו אנו עוסקים עכשיו. בפועל אנו חיים פה בעריצות במעטה של דמוקרטיה (למגוון הדעות שבין שריד לביילין, שם נמצא גם שרון) ומה שאינו נמצא במרחב הזה, שמייצג פלח קטן מאוד באוכלוסייה, מושתק בברוטאליות רבה".
 
- בלי קשר לשאלה אם היא צודקת או לא, איך מתנהל לדעתך משפטה של טלי פחימה, שגם היא הלכה עם צו מצפונה נגד חוק המדינה?
"אין לי מספיק נתונים אבל על פניו המשפט הזה מתנהל בצורה מעוותת לחלוטין. הבעיה היא לא בשופט או בנוהל אלא במהות; בישראל של היום אימצה השכבה השלטת במדינה את הצדק של האויב וכתוצאה מכך פחימה נשפטת במישור הפלילי ולא כבוגדת בזמן מלחמה".
 
- דיברת על החלפת דעות אבל, אגב פחימה, האם האנשים בסלון מזל לא נמצאים גם הם מחוץ לתחום גבולות חופש הביטוי כפי שאתה רואה אותם?
"פחימה יכולה היתה לומר שהרוצחים הפלשתינים צודקים, זה בגבולות חופש הביטוי, בפועל ללכת ולעזור להם זה כבר לא בגבולות חופש הביטוי".
תמונות
אמנות
חדשות
טלוויזיה
קולנוע
מוזיקה
ספרים
יוצאים
  מדד הגולשים
הפוליגרף: קרקס...
                  24.31%
פלסטינים נגד סנופ ...
                  11.55%
בהופעה חיה: אייל...
                  11.42%
עוד...

יוצאים
אז, לאן הולכים?  
סליחה, יש'ך שקל?  
בקצב הרגאיי – פסטיבל האביב בצאלים  
עוד...