 |
/images/archive/gallery/191/976.jpg לירז צ'רכי.
צילום: ארכיון  |
|
|
| חמש תחנות התרבות של לירז צ'רכי |
|
| לכבוד הסינגל הטרי של כוכבת "סוף העולם שמאלה", הנה כמה דברים שטלטלו לה את החיים: מ"צלילי המוזיקה" וג'וני מיטשל ועד "ילדי גן העדן" ומריל סטריפ |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
NRG מעריב,
28/10/2004 13:09 |
|
|
|
|
|
|
|
לירז צ'רכי נולדה ב-77' ברמלה, למשפחה פרסית שכוללת בין השאר את ריטה בתפקיד הדודה. צ'רכי גדלה ברמת השרון, ובמהלך הילדות השתרבבה מספר פעמים להופעות אורח קצרות על הבמה, לצד הדודה המלכותית.
את שירותה הצבאי העבירה בלהקת חיל החינוך, ומשם המשיכה במסלול הישיר ל"בית צבי". את ההופעה הפומבית הראשונה שלה נתנה כשהיא ענודה במשקפי שמש, ומתוחזקת בלוק
צועני, בפרסומת לאירוקה.
שנתיים אחרי, היא כבר לוהקה כחלק מהקאסט של "סוף העולם שמאלה", סרטו המצליח קופתית של אבי נשר, ואפילו היתה המועמדת לאוסקר על תפקידה כבת למשפחה הודית המתגוררת בעיירה דרומית לוהטת.
בימים אלה היא מוציאה סינגל ראשון, "עוד צהריים", מתוך דיסק בכורה, בו שיתפה פעולה עם בעלה הטרי המפיק והמוזיקאי, זיו קוג'ו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"צלילי המוזיקה"
|
|
|
 |
|
|
|
"ב'צלילי המוזיקה' גיליתי שאפשר לשלב משחק ושירה בקולנוע,וזה דבר שמאוד קסם לי. התפקיד של ג'ולי אנדרוז כבש את ליבי, ובאופן אישי רציתי להיות אחת הילדות שהיא מטפלת בהן. ראיתי אותו פעם ראשונה בגיל 10, ואולי איזה 20 פעם מאז. כבר אז רציתי להיות זמרת.
"שם נולד אצלי החלום לעשות מוזיקה ומחזות זמר. זה אחד הסרטים המוזיקליים הכי יפים שנעשו בקולנוע והשיר האהוב עלי במיוחד ממנו הוא 'צלילי המוזיקה'".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"צלילי המוזיקה"
|
|
|
|
|
|
|
פלמנקו
|
|
|
|
|
|
|
"יצא לי לראות לפני שנתיים הופעה של רקדן הפלמנקו אנטוניו מרקז, שהעלה מופע שכלל המון סגנונות של פלמנקו. חוץ ממנו היו שם גם שני זמרים מדהימים ועוד עשרה נגנים.
"כשהוא עשה את הקטע האחרון, שהיה רגע השיא, כל הקהל עמד על הרגליים. אני מכירה שיאים בהופעות, אבל מה שהיה שם אין לו תחליף, מבחינת התגובה של הקהל.
"באותו זמן למדתי פלמנקו, אצל טימותי לוזאנו, ספרדי שמלמד פלמנקו. להופעה למעשה הגעתי ישר מהשיעור, והייתי פשוט בשמיים. למדתי פלמנקו במשך שנה, ואני אשמח להמשיך ללמוד כשיהיה לי קצת יותר זמן".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
פלמנקו. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
"ילדי גן העדן"
|
|
|
|
|
|
|
"'ילדי גן העדן' של מג'יד מג'ידי הוא סרט פרסי שזכה לביקורות מצוינות, ובשבילי זאת היתה הפעם הראשונה שהתוודעתי לכך שאני יכולה לראות סרט זר בלי לקרוא את התרגום.
"הסרט מספר על שני ילדים שגדלים באיראן למשפחה שסובלת ממצוקה כלכלית מאוד קשה. בראשית הסרט גונבים לאחת הילדות את הנעליים, וכל הסרט אחיה מנסה להסתיר את זה מההורים, ולהשיג לה נעליים בכוחות עצמו.
"הסרט הזה קרע לי את הלב לגזרים. הייתי רוצה גם להשתתף בסרט כזה, הוא לא חייב להיות דווקא פרסי, אבל כן מאוד קאמרי עם תסריט פשוט, שבנוי ברגישות מדהימה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"ילדי גן העדן"
|
|
|
|
|
|
|
ג'וני מיטשל
|
|
|
|
|
|
|
"ג'וני מיטשל היתה תמיד בתודעה שלי, אבל אף פעם לא יצא לי לבחון לעומק את היצירות שלה. בשנה האחרונה פתאום התחלתי לבחון אותן מקרוב, והתאהבתי בדיסק "Both Sides Now", התקליט האחרון שלה, שמציג גרסאות לשירים מוקדמים שלה אבל בקול העכשווי המבוגר שלה.
"זה דיסק מרגש מאוד, אני יכולה לשמוע את כולו ולבכות. הקול שלה חודר לנשמה, פשוט זמרת גדולה. אי אפשר לפספס אף פרט מהסיפור שנמצא בשיר, כי היא ממש מדברת את זה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ג'וני מיטשל. צילום: מתוך "Refuge of the Roads"
|
|
|
|
|
|
|
מריל סטריפ
|
|
|
|
|
|
|
"הסרט 'בחירתה של סופי' , שהציג סצנות קשות מאוד, חיבר אותי בפעם הראשונה להבנה האמיתית של מה היתה השואה.
"שם גם התאהבתי לראשונה במריל סטריפ. אני חושבת שהיא מציגה קריירה מופתית ובנוסף גם מנהלת משפחה ומתפקדת כאמא לארבעה ילדים. זה חלום של כל אמנית, גם להצליח באומנות שלה וגם להחזיק משפחה. היא בחרה את כל התפקידים שלה בפינצטה, ועשתה את זה בצורה מדהימה. ב'אדפטיישן' היא הפתיעה אותי מחדש, כמו בכל פעם. היא מחזקת בי את ההבנה שלשחקן אין גבולות והוא יכול לעשות הרבה דברים מעניינים".
|
|
|
|
|
|
|  | | מריל סטריפ. צילום: ארכיון | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
