 |
הכל יודעים מה קרה לאמריקה ב- 11 בספטמבר 2001. רק מעטים עדיין זוכרים מה אותה אמריקה עוללה ב- 11 בספטמבר שנת 73' לבני עם אחר. בבוקרו של אותו היום, על פי הנחיות של ה- CIA, הפציצו מטוסי חיל האוויר הצ'יליאני את ארמון הנשיאות בסנטיאגו וסלוואדור איינדה, נשיא צ'ילה הדמוקרטית, התאבד קודם שקלגסיו של הגנרל פינושה, ראש הקושרים, יגיעו אליו. מובן שלא היתה זו הפעם הראשונה שגורמי אופל, שמקורם בשירותים החשאיים של ארצות הברית, בוחשים בפוליטיקה הפנימית של מדינות עצמאיות. אך קשה למצוא הרבה מקרים בהם שגריר אמריקני, שהיה נוכח באירועים מסוג זה, יאות לתת על כך עדות אישית. ב"סלוואדור איינדה", אחד הרכיבים הבולטים בחבילת סרטי התעודה שפסטיבל ירושלים יציג החל מהערב, מתחולל האירוע הפילמאי הנדיר הזה. אדוארד קורי, לשעבר שגריר ארה"ב בסנטיאגו, מגולל אל מול המצלמה את זכרונותיו מאותה קונספירציה חשוכה, שבוצעה אמנם על ידי סוכני ה- CIA, אך מאחוריה עמדו הנשיא האמריקני ריצ'רד ניקסון ושר החוץ שלו הנרי קיסינג'ר. פטריסיו גוזמן, דוקומנטריסט צ'יליאני ותיק ("הקרב על צ'ילה", "תיק פינושה" ועוד), המקדיש את הקריירה הקולנועית שלו לחקר האירועים שהביאו למותו של איינדה הנערץ עליו ולשלטון הרודנות בן 17 השנים של אוגוסטו פינושה השנוא, מביא ב"סלוואדור איינדה" - סרטו האחרון שהוקרן לפני מספר שבועות במסגרת היוקרתית של פסטיבל קאן – סיכום מאיר עיניים לנפתולי הפוליטיקה בדרום אמריקה ובתוך כך בוקעת מתוך הסרט אמת די מוכרת על אודות
ארצות הברית ועקרונותיו של הקפיטליזם החזירי העומדים בבסיס השיקולים האנטי דמוקרטיים, שמנחים את היושבים בפנטגון ובבית הלבן. איינדה, רופא בהכשרתו, היה לשר הבריאות בממשלת צ'ילה עוד בשנת 38' והוא אז בן שלושים בלבד. מדובר בסוציאליסט אדוק, שבמהלך כל חייו האמין כי ניתן לעצב את היצור החברתי הפלאי ששמו מרכסיזם הומני. ב- 1970, לאחר שנכשל בשלוש מערכות בחירות קודמות, זכה איינדה בנשיאות צ'ילה וניגש מיד ליישם את חזונו המאיר. כשהוא חובר לכוחות אזוריים בולטים כמו פידל קסטרו, החל איינדה בהליך מזורז של הלאמת התעשייה הכבדה והבנקים בארצו, ועורר נגדו חזית אדירה של בעלי הון ומשקיעים, שגמרו אומר להעבירו מן העולם. קורי, השגריר האמריקני, מספר לגוזמן שמיד עם היוודע תוצאות הבחירות הדמוקרטיות בצ'ילה, ניקסון הוריד הוראה על ה- CIA למנוע את קיומו של טקס ההשבעה של איינדה וכי שלושה גנרלים מצבא צ'ילה החלו בו במקום בתכנון ההפיכה הצבאית, תוך שהם ניזונים מכלי נשק שזרמו אליהם באמצעות הדואר הדיפלומטי של שגרירות ארה"ב. תוך שהוא משלב קטעי ארכיון, ראיונות וביקורים באתרים ששמם קשור להיסטוריה הציבורית והפרטית הכאובה של איינדה, משחזר גוזמן את רעיונותיו החברתיים של מי שנחשב אז, לפני שלושה וחצי עשורים, למבשר האביב של אמריקה הלטינית. במיוחד מרגשים קטעי הסיכום של הסרט, בהם נראה ארמון הנשיאות העולה באש ונשמע נאום הרדיו האחרון של איינדה, שלכוד בין הלהבות ונפרד מבני עמו, בטרם ישלח כדור לראשו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
"מחתרת מזג האוויר". צילום: ארכיון
|
|
 |
 |
 |
 |
|
"לא צריך את החזאי/ כדי לדעת לאן נושבת הרוח"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ניקסון, הכלאה עממית של מקבת וריצ'רד השלישי, הוא גם גיבורם הנסתר של שני סרטי תעודה נוספים, המשחזרים פרקים כאובים ובה בעת גם מעוררי התרגשות (בעיקר למי שחצה את גיל 40-45) וגעגועים נוסטלגיים אל הסיקסטיז והסבנטיז. הסרטים: "מחתרת מזג האוויר" ו"גרילה: חטיפתה של פטי הרסט", מעלים באוב שני ארגונים של גרילה עירונית, שפעלו בארה"ב במקביל לשנות נשיאותו הנכלולית של ניקסון. בדרכם האלימה טוו ארגונים אלה את קווי היסוד המנחים עד היום את ההתנגדות החובקת עולם, הטרוריסטית לעיתים קרובות, לרעיונותיה של חברת השפע בגרסתה הרודנית, האמריקנית. על רקע ההתנגדות למלחמה בווייאטנם ובמקביל לאידיאות השלום השמיימי של התנועה ההיפית, הוקם בשנת 69' ארגון הסטודנטים המיליטנטי "איש תחזית מזג האוויר", ששאב את שמו משורה בשיר של בוב דילן: "לא צריך את החזאי/ כדי לדעת לאן נושבת הרוח". לאחר מספר חודשי פעילות גלוייה, אנשי הארגון הגיעו למסקנה שרק פעולה מהפכנית, כלומר הנחת פצצות, תשכנע את אמריקה השאננה להתקפל מווייאטנם. תחת הססמה "הביאו את המלחמה הביתה", ניסו לוחמי המחתרת הזו לזרוע אצל האמריקנים בחצר קמצוץ של אימה, שתזכיר לפטריוטים שהניחו את ניקסון בבית הלבן, מה פירושה של מלחמה. הסרט (בבימוי סם גרין וביל סיגל) מדובב מספר רב של אנשי מחתרת לשעבר. כולם מפוכחים ומבינים היטב את משמעותה של הפעילות הטרוריסטית בה היו מעורבים לפני 30 שנה ויותר. מרבית המרואיינים, שנגדם ניהל ה- FBI את מסע צייד האדם המקיף ביותר בתולדות ארה"ב, הסגירו עצמם בשלהי שנות ה- 70 ולמרבה הפרדוקס הם לא הועמדו לדין. מסתבר, שהפשעים נגד החוקה שבוצעו על ידי ממשל ניקסון, מנעו הגשת כתבי אישום מאלה שלחמו נגדו. אקורד סיום גרוטסקי מספק לסרט בריאן פלנגן, לוחם מחתרת לשעבר, שלא מכבר עשה מכה לא רעה, 23 אלף דולר, ב"ג'פרדי". במלים אחרות: הלוחם הנחוש כנגד חברת השפע, נכנע לעת זקנה לאחד הגילויים הנחותים ביותר של השקפת עולם זו – שעשועון טלוויזיה נושא פרסים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | ""גרילה: חטיפתה של פטי הרסט". צילום: ארכיון | |
|