 |
לרגל הוצאת גרסת די-וי-די של "לול", נפגש אביעד פוהורילס ממוסף "סופשבוע", לראיון נדיר עם אריק איינשטיין, 65. בשיחה ביניהם, חושף איינשטיין שלמרות כישלון הדיסק האחרון שלו "שתי גיטרות, בס, תופים", הוא בכל זאת "מאוד שלם עם החומרים הם היו הדוקים". איינשטיין, שעדיין אוחז באג'נדה ביתית מסתגרת, "כשאני צריך לעבור מהחדר שינה לסלון אני מתלבט", ונזהר מאוד מפרובוקציות ומחשיפת יתר, הסגיר מעט סודות מאחורי הקלעים של לול: הבחירה
של ארצות המוצא של המתחרים בחידון התנ"ך המיתולוגי היה תלוי "בחיקויים שלי. אני לוקח אפיונים. עושה מבטא שוודי ואז מאלתר. נקרעתי אז. הייתי צריך להחליף תחפושות. אורי לא היה חקיין אלא קומיקאי. אני חושב שב'לול' הוא עשה את העבודות הכי טובות שלו". לגבי אורי זוהר אמר גם כי "אורי זה אהבה גדולה כל השנים. גם עכשיו, בעיקר עכשיו". עוד הוא פטפט על כדורגל, הגדרות פוליטיות ותופעת כוכב נולד. להלן קטעים נבחרים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
אריק איינשטיין ושלום חנוך ב"שבלול". צילום: אלונה איינשטיין
|
|
 |
 |
 |
 |
|
"אני לא מגדיר את עצמי, כי זו הכללה"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מפתיע שב"שבלול" אתה, ששומר על הפרטיות שלך, נותן קטע של סצנת גירושים ברבנות. זה קורה בערך בזמן שאתה מתגרש מאלונה, אשתך הראשונה. "המטרה היתה לעשות סאטירה על התלאות והדקלומים שאנשים עוברים בקטע הלא נחמד הזה של גירושים, עם הטקס המכוער והלא אמיתי הזה. זה טקס פרימיטיבי שאי אפשר להאמין". ואז אתה אומר בסרט שלא תתחתן יותר. "כן. כשאתה אוהב מישהו, למה אתה צריך לשתף זרים בטקס שאתה לא מרגיש אליו כלום. נכון, אתה לא יכול לבעוט בכל הטקסים. אתה עושה לילד ברית מילה, כי אתה לא תבוא ותגיד עכשיו שלא תכאיב לילד. אבל טקסים כמו נישואים וגירושים? תראה כמה המוני אנשים לא מוכנים לעבור את הגרסה הזאת". "איך אתה ישן בלילה עיתונאי קטן שלי", הוא גרסה מודרנית ל"כתבו עליו בעיתון"? "כתבו שאשתו ברחה עם נוצרי, כתבו שהוא שותה, כתבו שהוא בולע. בבסיס, לכאורה אי אפשר בלי עיתונות. היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, לא? אבל זה לא מקנה לה את הזכות לשקר ולהלבין פנים. כותבים לפעמים דברים שלא נבראו. אבל שלא תבין לא נכון, יש גם דברים נהדרים, אמיצים ויפים שכותבים". ואיפה אתה מגדיר את עצמך בין שמאל וימין? "אני לא מגדיר את עצמי, כי זו הכללה. להכניס אנשים לקבוצות זו רעה חולה, כי ברגע שאתה משויך לקבוצה, זה מחייב אותך להיות כזה עד הסוף, גם אם יש דברים שאתה לא מסכים להם. למשל ההתנתקות. חושבים שהשמאל אוטומטית בעד והימין נגד. במציאות זה לא ככה. הבעיה היא שהסכר פה נפרץ. הישירות והבוטות כל כך שכיחות, שאתה יוצא פוץ אם אם אתה מחליט לצאת ולדבר על זה. איבדו פה את הבושה, אבל עזוב. מדברים על גדר והתנתקות ותהיה פגישה ולא תהיה פגישה. האם אנשים מבינים את המשמעות של המושג 'שלום'? כשיש כזאת שנאה, אין סיכוי לשום דבר. צריכה להיות רדיפה בלתי פוסקת אחרי השלום, כי החשיבות שלו כמעט לא מובנת. פוליטיקה מתעסקת עם פישור, היא לא עוקרת ומשנה את הבעיה מהשורש, וכשהבסיס רעוע, כל הנסיונות הם קוסמטיים, לא ממשיים".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | אריק. צילום: שירה גוטמן | |
|