תרבות NRG - "סודות אל איי", ג`ימס אלרוי

ראשי > תרבות > פרקים נבחרים

"סודות אל איי", ג`ימס אלרוי

פרק ראשון מתוך ספר הביכורים בסדרת המתח המגניבה של רון מיברג, שעל פיו נעשה הסרט בכיכובה של קים בסינגר

דפדף בתרבות

ג'ימס אלרוי
6/6/2004 20:39

לגרסה נוחה להדפסה

באד וייט בניידת סמויה, מביט ב-"1951" המהבהב מעל אשוח חג המולד שמול בית העירייה. המושב האחורי דחוס בארגזי משקה למסיבה של התחנה; מהבוקר הוא משנורר מסוחרים תוך התעלמות מההוראה של פארקר: הנשואים בחופשה בערב החג ובחג המולד עצמו, לעבודה צוּותו רווקים בלבד, והבלשים מהמחלק נשלחו לאסוף את הזרוקים מהרחובות: הבוס רצה את כל הלוּזֶרים בפריזר, שלא יתעלקו על מסיבת הגן שראש העיר בּואוּרון עורך לילדים מעוטי יכולת, וישאבו את העוגות. בחג המולד שעבר שלף איזה כושי פסיכי את השטרוּנגוּל, השתין בקנקן הלימונדה של היתומים המפונקים וסינן לגברת בואורון: "תקפצי לי, זנזונת." מטלת החג הראשונה של ויליאם ה' פארקר בתור ראש משטרת לוס אנג'לס היתה לקחת את אשתו של ראש העיר להתרגעות בחדר המיון ועכשיו, כעבור שנה, הוא צריך לשלם את המחיר.

המושב האחורי, דחוס באלכוהול, הפך את הגב שלו לרגל קרושה. אד אֶקסלי, סגן מפקד המשמרת וחְנוּן שמתנזר מאלכוהול, עלול להתנפח על מאה שוטרים ששותים עד בלי די בחדר המצב. ג'וני טומפָּנאטו היה צריך להגיע לפגישה כבר לפני עשרים דקות, ומאחר. באד הפעיל את מכשיר הקשר. רעשי הרקע התייצבו: גנֵבות מחנויות, שוד חנות משקאות בצַ'יינָטאון. הדלת מימינו נפתחה; סטומפנאטו החליק פנימה. באד הדליק את האור בלוח השעונים. סטומפנאטו אמר, "חג שמח. איפה סטֶנסלֶנד? יש לי בשבילכם כמה דברים."

באד פקח עליו עין תורנית. שומר הראש של מיקי כהן היה מובטל מזה כחודש - מיקי הורשע בהעלמת מס ונשלח לכלא פדרלי, שלוש עד שבע שנים במק'ניל אַיְלֶנד. ג'וני סטומפ חזר לכסח דשא ולגהץ לבד את המכנסיים. "סרג'נט סטנסלנד בשבילך. הוא הלך לאסוף זרוקים ובכל מקרה תקבל ממני אותו הדבר."

"חבל מאוד. אני מעדיף את הסטייל שלו. ואתה יודע את זה, וֶנדֶל." חמוד הג'וני: חתיך בנוסח חזיר איטלקי, כרבולת תלתלים דחוסה על פדחתו. באד שמע שיש לו כלי של סוס ושבנוסף לכל הוא מרפד אותו טוב-טוב. "אם הבאת משהו, שפוך."

"דיק מתנהג יותר נחמד ממך, בלש וייט."

"תגיד, אתה חרמן עלי או שסתם בא לך לדבר?"

"אני חרמן על לֶנָה טֶרנֶר. ושמעתי שאתה חרמן על גברים שמרביצים לנשים שלהם. גם שמעתי שאתה ממתק אמיתי עם הבנות ושאתה לא הכי בררן לגבי איך הן נראות."

באד פוקק את פרקי אצבעותיו. "ואתה מתפרנס מלזיין לאנשים ת'צורה, ועם כל הכסף שמיקי תורם לצדקה הוא עדיין רק סוחר סמים וסרסור. אז הקטע שלי עם הקשוחים שמרביצים לנשים שלהם עדיין לא הופך אותי לאחד כמוך. מבין, חרא?"

סטומפָּנאטו חייך - בעצבנות. באד הביט החוצה. סנטה קלאוס של צבא הישע חילק מעות מקומקום, מבטו נעוץ בחנות המשקאות מעבר לכביש. סטומפ אמר, "תשמע, אתה צריך מידע ואני צריך כסף. מיקי ודֵייווי גולדמן יושבים בפנים, אז בינתיים מו ג'אהֶלקָה מטפל בעניינים. אבל מו מחפש פירורים בנרות ואין לו עבודה בשבילי. ג'ק וֵיילֶן לא ייקח אותי לעבוד אצלו אפילו בחינם ומיקי לא שלח לי כלום."
"לא שלח כלום? מיקי נכנס לכלא מסודר יופי. שמעתי שהוא קיבל את החומר שהרימו לו בדיל עם ג'ק דִי."

סטומפנאטו נד בראשו. "שמעת לא טוב. מיקי תפס את הגנב, אבל החומר נעלם והבנאדם הסתלק עם המאה חמישים אלף של מיקי. בכל אופן, בלש וַייט, אני צריך כסף. ואם בקופה קטנה שלכם נשארו כמה גרושים, אני יכול לארגן לך כמה מעצרים יפים."

"תתיישר כבר, ג'וני. למה אתה לא יכול להיות אזרח למופת - כמוני וכמו דיק סטנסלנד?"

סטומפ גיחך - זה נשמע חלש. "גנב רציני בשביל עשרים או גנב חנויות שמרביץ לאשתו בשביל שלושים? לך על הקטע החם: בדרך הנה ראיתי את הבנאדם שם עין על 'אורבך'."

באד שלף עשירייה ושטר של עשרים; סטומפנאטו חטף אותם. "ראלפי קינארד. בלונדיני, שמן, בסביבות ארבעים. לובש ז'קט זמש ישן ומכנסיים אפורים. שמעתי שהוא מרביץ לאשתו וגם הוריד אותה לכביש אחרי שהפסיד את המכנסיים בפוקר."

באד כתב הכל. סטומפנאטו אמר, "חג מולד שמח, ונדל."

באד לפת את עניבתו ומשך; ראשו של סטומפ חבט בלוח השעונים. "שנה טובה, סמַרקַץ'."


	"כשתשתחרר, בעוד שנה וחצי, אני אדע מראש"


	"אורבך" המה אדם - הקונים הסתערו על הדלפקים ושורות קולבי הבגדים. באד פילס דרכו לקומה השלישית, טריטוריה אהובה על גנבים: תכשיטים, משקאות יקרים. ארונות תצוגה גדושים שעונים; תורים של שלושים איש מול הקופות. מבטו של באד חיפש בלונדינים; ילדים ועקרות בית לא הפסיקו להיתקע בו. ופתאום - הבזק - בלונדיני בז'קט זמש חומק לשירותי הגברים. באד התמרפֵּק לכיוון, ופנימה. שני חטיָארים עמדו ליד המשתנות; מכנסיים אפורים צנחו לרצפה בתא הסגור. באד השתופף, הסתכל פנימה - בול על אצבעות ממשמשות תכשיט. הזקנים רכסנו את המכנסיים ויצאו. באד נקש על דלת התא: "בוא-בוא, סנטה קלאסה מחכה לך." הדלת נפתחה בחבטה; ואחריה התעופף החוצה אגרוף. באד חטף אותו בפרצוף, נתקע בכיור, נפל. חפתים פגעו בפניו וקינארד טס החוצה. באד קם ורדף. בחוץ חסמו המונים את דרכו; קינארד חמק מדלת צדדית. באד רדף - לדלת, במורד מדרגות חירום. מגרש החניה היה ריק: אף מכונית לא יצאה בחארקה, וראלפי איננו. באד רץ לניידת, הפעיל את מכשיר הקשר. "ארבע איי שלושים ואחת לתחנה." רחש סטטי ואחריו, "ארבע איי שלושים ואחת, שומע אותך." "צריך כתובת. גבר, שם פרטי ראלף, שם משפחה קינארד. ק-י-נ-א-ר-ד, לדעתי. תזדרז, אוקיי?" הסדרן אישר; באד התאגרף עם האוויר: באם-באם, באם-באם. הרדיו פצפץ. "ארבע איי שלושים ואחת, אני אתך." "ארבע איי שלושים ואחת, אני מקשיב." "מצאתי קינארד, ראלף תומס, תאריך לידה - " "אני צריך רק ת'כתובת, לעזאזל - " לסדרן קפץ פיוז. "חג שמח גם לך, חרא. הכתובת היא אֶוֶרגרין 1486, ואני מקווה ש - " באד ניתק את השיחה, פנה מזרחה לסיטי טֶראס. הגביר את המהירות לשבעים מייל, ישב חזק על הצופר, הגיע לאוורגרין בחמש דקות בול. המספרים חלפו בהבזקים: 1200, 1300; 1400 - טרומיים של גמלאים - הגיחו לנגד עיניו. הוא החנה, והלך לפי מספרי הבתים עד למספר 1486 - קירוי בטון וטיח ומזחלת ניאון של סנטה קלאוס על הגג. אור בבית; פורד ישנה בחניה. ומבעד חלון זכוכית מעוּגלת: ראלפי קינארד מתנפח על אישה לבושה חלוק. האישה: בת שלושים וחמש, פניה תפוחות. היא נרתעה לאחור; חלוקה נפתח. על שדיה סימנים כחולים, חבורות על צלעותיה.באד חזר למכונית לקחת אזיקים, ראה שהנורה במכשיר הקשר מהבהבת, ושידר. "ארבע איי שלושים ואחת, מחזיר קריאה." "שומע אותך, ארבע איי שלושים ואחת. דוח תקיפה: שני שוטרי מקוף הותקפו ליד בר בריבֶרְדֵייל 1990, שישה חשודים נמלטו. הם זוהו לפי מספרי הרישוי והודענו לעוד ניידות." באד חש עקצוצים. "שלנו במצב רע?" "חיובי. סע לשדירה 53 מספר 5314, לינקולן הייטס. תעצור את דינארדו, ד-י-נ-א-ר-ד-ו, סאנְצֶ'ז, בן עשרים ואחת, מקסיקני." "קיבלתי, ואתה יכול לשלוח ניידת לאוורגרין 1486. חשוד לבן למעצר. אני לא אהיה שם, אבל הם כבר יראו אותו. תגיד להם שאני ארשום את התלונה." "שייקחו אותו לתחנת הולֶנבֶּק?" באד אישר, חטף את האזיקים. חזר לבית ומצא את ארון החשמל - הוריד נתיכים עד שהאורות כבו. המזחלת של סנטה נשארה מוארת; באד לפת כבל חיצוני ומשך. השלט פגע בקרקע; איילי צפון התרסקו. קינארד רץ החוצה, נתקל ברודולף ונפל. באד איזק את פרקי ידיו, הקפיץ לו את הפרצוף על המדרכה. ראלפי יילל ולעס חצץ; באד פצח בדיבור השמור אצלו למַכֵּי נשים: "כשתשתחרר, בעוד שנה וחצי, אני אדע מראש. אני אברר מי קצין המבחן שלך ואֶסְתחְבֵּק אתו, ואני אבוא לבקר ולהגיד שלום. אם תיגע בה עוד פעם אחת, אני אשמע על זה, ואני יסדר לך תיק על אונס ילדה. אתה יודע מה עושים ב'קוֶנְטין' לאנסי ילדים? אלא מה." האורות נדלקו - אשתו של קינארד התעסקה בארון החשמל. היא שאלה, "אני יכולה ללכת לאמא שלי?" באד רוקן את כיסיו של ראלפי - מפתחות, חפיסת שטרות. "קחי את המכונית ולכי תִתחַתכי קצת." קינארד ירק שיניים. גברת ראלפי לקחה את המפתחות וקילפה עשירייה מהחפיסה. באד אמר, "חג שמח, הא?" גברת ראלפי הפריחה לו נשיקה אוורירית ויצאה עם המכונית ברוורס - הגלגלים רמסו את האיילים המהבהבים.