 |
/images/archive/gallery/110/978.jpg דנה איבגי. מככבת ב''אור''
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| הפתעת יום אתמול בפסטיבל קאן שייכת דווקא לסרט הישראלי ''אור'' שעוסק בזונה והבת שלה |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
מאיר שניצר
19/5/2004 10:31 |
|
|
|
|
|
|
|
לפני 49 שנה נוצרה באולפני ''אילינג'', סמוך ללונדון, הקומדיה הבריטית הטובה מכולן-''רוצחי הגברת הזקנה'', עם אלק גינס ופיטר סלרס, שביים אלכסנדר מקנדריק. משום-מה מצאו לנכון האחים איתן וג'ואל כהן לעבד מחדש דווקא את היצירה הקלאסית הזו, שמשלבת הומור שחור יחד עם קומדיית גינונים קלאסית של מצבים מביכים השזורים בשורות מחץ קולעות. והתוצאה הבלתי מספקת היא ''לחסל את הליידי''.
מובן שהאחים כהן הזיזו את מקום התרחשות העלילה מאנגליה אל הדרום האמריקני, אל גבול נהר המיסיסיפי. העתקת אתר ההתרחשות הינה הכשל הבסיסי של הסרט, משום שהדרום האמריקני מכתיב מוסכמות קולנועיות גסות מדי-עגת דיבור מודגשת, התנהלות פלגמטית משהו של הגיבורים - העומדות בסתירה ברורה לאנינותו של המקור הבריטי.
במרכז העלילה ניצב פרופסור למוזיקה שמארגן חבורה של ארבעה דבילים, שאמורים לחפור מנהרה מתחת לביתה של זקנה חביבה ולרוקן דרכה את כספת הקזינו המקומי. טום הנקס, בתפקיד הפרופסור, מפליא במשחק תיאטרלי מודגש ומשועשע מעצמו, אך הוא למעשה קלף ההצחקה היחיד בסרט חסר פואנטה זה, שמידרדר לעתים לרמה של קומדיית נפיחות.
הפתעת היום באה דווקא מהכיוון הישראלי. ''אור'', עבודת ביכורים של קרן ידעיה, שהוצגה במסגרת שבוע הביקורת הבינלאומי, היא דרמת אווירה מסוגננת הממוקמת בדרום תל-אביב, בהשתתפותן של רונית אלקבץ ודנה איבגי. האחת - זונה מזדקנת, האחרת - בתה הגימנזיסטית. ידעיה מעמתת בין מסלולי החיים הפטאליסטיים והידועים מראש של השתיים ועושה זאת לאו דווקא בעלילה מורכבת ומסופרת היטב, כי אם בסיוע עבודות צילום ועיצוב תמונה מודגשות כהלכה. למרות ש''אור'' נוטה שלא להדגיש את המציאות הריאליסטית, אין ידעיה מוותרת לגמרי על הממד היומיומי, והיא משכילה לשלב בין התרגיל הצורני שלה לבין התנהלות של סיפור קולנועי מקובל, בין היתר בשל משחקה הנאמן של דנה איבגי.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
