באילו מקרים כדאי לתבוע על רשלנות רפואית?
אנו שומעים בתקשורת חדשות לבקרים על מקרים של רשלנות רפואית אשר מגיעים לכותלי בית המשפט כאשר לעיתים בית המשפט נעמד לצידם של הרופאים אך לעיתים גם לצידם של המטופלים ופוסקים לטובתם פיצוי כספי על העוול שנגרם להם
חלק מהמקרים שאנו שומעים על תביעות של רשלנות רפואית בגינם קשורים לגילוי מאוחר של מחלות כאשר החלק השני עוסק בטיפול לקוי או אי טיפול במטופל שגורם לנזק ובמקרים מסוימים אף למוות. ההגדרה של רשלנות רפואית מסבירה כי זהו מתן שירותים רפואיים אשר סוטים מרמת הזהירות הסבירה, כאשר אותה סטייה מהשירות הרפואי גרמה נזק למטופל שלא היה קורה אלמלא הסטייה. בין היתר ניתן להגדיר כרשלנות רפואית מתן תרופה שגויה למטופל, או אי שליחה לבדיקה כלשהי למרות שישנם ממצאים שמצביעים על הצורך בבדיקה, כמו מישוש או חשד לגוש בשד וכדומה. במאמר הבא נסביר לכם באילו מקרים כדאי לתבוע על רפואית ומה המשמעויות של התביעה.
מתי נדע שהיינו קורבנות לרשלנות רפואית?
קיימים בספרות המקצועית מספר רב של מקרים בהם נגרמה רשלנות רפואית למטופלים על ידי הרופאים שלהם בשלבים שונים של הטיפול. אך אם אנו חושבים כי הרופא הסב לנו נזק בטיפול או באבחנה של המחלה שלנו, כנראה שנפלנו קורבן לרשלנות רפואית ולכן יש לברר את הסוגיה עם עורך דין שמתמחה בתחום. במידה ועורך הדין שלנו יחליט להתקדם הוא כנראה ישלח אותנו לחוות דעת של מומחה באותו תחום רפואי על מנת לבדוק את הקייס של אותה תביעה.
מקרים נפוצים של רשלנות רפואית
- ניתוחים רשלניים - רשלנות במהלך ניתוח הוא תחום שבו נרשמות תביעות רבות בגין רשלנות רפואית כאשר לעיתים מדובר בגידול שלא הוצא בשלמותו, לעיתים התפירה לא טובה ולעיתים הושאר כלי ניתוח בגוף המטופל.
- אבחון מאוחר של מחלה - זהו אחד התחומים היותר נפוצים לצערנו של רשלנות רפואית בהם הרופאים מגלים על קיומה של מחלה באיחור רב כאשר לעיתים זוהי מחלה סופנית. ברוב המקרים אותם קורבנות התלוננו על כאב או סימפטום כזה או אחר של המחלה, אך לא נעשתה שום פעולה של בדיקה או הפנייה לבדיקה נוספת על ידי הרופא.
- טיפולים שלא לצורך - טיפול שלא לצורך הוא למעשה טיפול מיותר שניתן למטופל בזמן שכלל לא היה צריך לקבלו. אנו שומעים לעיתים על מטופלים שקיבלו טיפול כימותרפי לאחר שאובחנו כחולי סרטן אך למעשה בשלב מאוחר יותר התברר כי לא חלו וקיבלו טיפולים כימותרפיים ללא כל סיבה.
אקו"ם