אימון בזירת האיגרוף: הכי רחוק מכל מה שחשבתם
מהות האיגרוף היא לעלות לסיבוב הבא כאשר אתה בטוח שלא תוכל לעשות זאת" - כך כתוב על דלת הכניסה למועדון האיגרוף של רן נקש, מבכירי המאמנים בארץ ומאסטר של עבודת גוף ונפש
מדי שנה מדרגת מערכת הספורט של ESPN את ענפי הספורט הפופולאריים, על פי דרגות הקושי בהן נדרשים הספורטאים לעמוד. שנה אחר שנה מדורג האיגרוף במקום הראשון. בין המדדים שעל פיהן נקבעת דרגת הקושי מובאים בחשבון – סיבולת, כוח, כושר ספיגה, כוח מתפרץ, מהירות, גמישות, קואורדינציה, פעילות מערכת העצבים, הסתגלות ויכולת קבלת החלטות תחת לחץ. שניים מענפי הכדור הפופולאריים, הכדורגל (10) והכדורסל (4) – מדורגים אחרי האיגרוף. בענפי הספורט היחידניים מדורגת ההיאבקות במקום חמישי והטניס בשביעי. את השלישייה הראשונה, מיד אחרי האיגרוף, משלימים הוקי קרח (2) ופוטבול אמריקאי (3).
אז מה יש בו, בספורט האיגרוף, שהופך אותו לכל כך תובעני? על השאלה הזו ועל עוד כמה אחרות, ניסיתי לקבל תשובה מרן נקש, אחד מבכירי העוסקים בענף האיגרוף בישראל. נקש (38, נשוי + שתי בנות) הוא הבעלים והמאמן הראשי של מועדון האיגרוף “NAKASH BOXING GYM”, השוכן ברחוב בן שמן (4), שבאזור המפעלים והמוסכים הסמוכים לגשר מוזס בתל אביב.
כבר בגיל עשר החל נקש את דרכו בעולם אומנויות הלחימה והתמקצע 17 שנה באיגרוף תאילנדי. אחרי 80 קרבות בארץ ובעולם ומקום שני באליפות העולם (בשנת 97′), עבר נקש לענף האיגרוף וגם בו הצטיין. לזכותו מאזן ניצחונות מעולה של 1-26 (18 בנוק-אאוט) והפסד בודד (בנקודות) בגמר אליפות העולם, בקרב על החגורה היוקרתית, מול הגרמני מרקו הוק.
“הייתי אז בן 34”, מספר נקש, “ואחרי הקרב על החגורה פרשתי. ידעתי שמבחינתי הגעתי לטופ ויותר מזה כנראה לא אוכל להשיג והחלטתי לעבור לאמן. אמרתי לעצמי שיש לי כל כך הרבה ידע ונסיון, שאני רוצה להישאר בענף האיגרוף ולכן פתחתי את המועדון הזה שאתה רואה כאן”.
הסטודיו הענק של נקש, שנפתח ב-2011, נראה בדיוק כמו מועדוני האיגרוף שבסרטי הוליווד – עיצוב תעשייתי, זירות עם חבלים משופשפים, שקי איגרוף עייפים ומצולקים ולוקרים מתכתיים. נקש עצמו, מוצק, רחב, עם שיער שופע וזקן עבות, נמצא שם הרבה יותר שעות מאשר בביתו. לצידו נמצאת שם מנהלת הסטודיו, אוריה נקש, אשתו, שאחראית על ניהול המועדון והיא גם יושבת איתנו לשיחה במשרד הקטן שבפינת הסטודיו.
על דלת הכניסה כתוב (באנגלית, ובתרגום חופשי): “מהות האיגרוף היא להצליח לעלות לסיבוב הבא דווקא כאשר אתה בטוח שלא תוכל לעשות זאת”. זה המוטו של נקש כשהוא מדבר על איגרוף, שיש בו, לטעמו, הרבה מעבר לכפפות ולחבטות בראשו של היריב.
“לא לחינם אגרוף הוא הענף הפופולארי ביותר בעולם”, הוא אומר, “קרבות איגרוף זוכים לרייטינג אדיר בעולם. פיי-פר-ויו בארצות הברית לקרב במשקל כבד בשידור חי מלאס-וגאס יכול להגיע למאה דולר. מושב בגולדן-רינג הסמוך לזירה עולה 20 אלף דולר וההכנסות מקרב כזה הן כחצי מיליארד דולר. מתאגרף במשקל כבד מקבל על קרב כזה כ-200 מיליון דולר, עוד לפני ששלח חבטה אחת לפניו של יריבו, גם אם הקרב יסתיים בנוק-אאוט אחרי 30 שניות. כאשר ארצות הברית אירחה את האולימפיאדה, מי שהדליק את הלפיד האולימפי, מבין כל אלפי הספורטאים המצטיינים שצמחו במדינה הזו, היה מוחמד עלי - האיש שהעלה את האיגרוף לתודעה העולמית, בזכות מאבקיו הפוליטיים והסגנון היחודי שלו, שהזכיר התנהלות של כוכבי רוק”.
על העובדה שמוחמד עלי הדליק את הלפיד בידיים רועדות מפרקינסון אומר נקש: “זה עוד מיתוס שהגיע הזמן לנפץ. איגרוף לא מביא לפרקינסון. אני יודע שלחטוף כאלה חבטות בראש זה לא בריא, ואפשר לקבל זעזוע מוח, אבל אין קשר בין איגרוף לפרקינסון ואת זה אומרים מומחי רפואה, לא אני”.
על הקהל שמגיע להתאמן בסטודיו שלו אומר נקש: “חלק גדול מהמתאמנים הם כאלה שמאסו באימוני הכושר המשעממים של מועדוני הכושר והם מגיעים לכאן על מנת לגוון. הם משוכנעים שהם בשיא כושרם וכאן הם מגלים שאימון איגרוף לא דומה לשום דבר שהם מכירים והם רחוקים מלהיות בכושר שהאיגרוף תובע מהם. מבחינת הקהל, מדובר בכל שכבות הציבור - עורכי דין, אנשי הייטק ורופאים. כל מי שנכנס לסטודיו עושה את הצעדים הראשונים ברמה של מתחילים שלב 1 ומתחילים שלב 2, לפני שהוא עובר למתקדמים (שלב 1, ו-2). קטגוריה לחוד היא למקצוענים שבאים לכאן על מנת לעבור אימוני הכנה לפני קרבות. באות גם נשים. הענף הזה הולך ונפתח בפני כולם והתדמית שלו שבעבר היתה שלילית, מקבלת את המקום המכובד לו הוא ראוי”.
שאלו פעם את אחד הכדורגלנים והנוגחים הטובים בעולם, הברזילאי פלה, מה הסוד של הנגיחות המדוייקות שלו ופלה השיב: “בניגוד להרבה שחקנים, אני נוגח בעיניים פקוחות”. והסוד הזה, של עיניים פקוחות, הוא אחד המהותיים באיגרוף. “מתאגרף מקצוען משאיר את העיניים פקוחות גם כשהאגרוף של יריבו טס לעבר פרצופו. זה בניגוד לכל אינסטיקנט אנושי. זה מצריך ריכוז אדיר, שינוי של הרגלים ושליטה אבסולוטית במנגנונים המפעילים אותנו וזה עוד לפני הכושר הגופני הנדרש. איגרוף הוא המקום בו אנחנו נמדדים נטו על מקבץ של יכולות וכישורים פיזיים ונפשיים. מתאגרף נדרש להתעלות ולנצח כאשר לרשותו מגוון כלים הכי מצומצם שיש - רפרטואר של שלוש סוגי חבטות, בשמאל ובימין. זה הכל. לכן זה כל כך מאתגר וקשה. אימון באיגרוף הוא כמו טיפול פסיכולוגי, בו אתה לומד להכיר ולחקור את עצמך לעומק ולגלות על עצמך דברים שלא ידעת ושיעצימו אותך”.
על החיבור שעושים רבים בין איגרוף לאלימות אומר נקש: “איגרוף הוא הדבר הכי רחוק מאלימות ולא דומה בכלל לקטטת רחוב של עבריינים. יש לו חוקים ויש כבוד בין המשתתפים. טיפוס אלים שיעבור אימון איגרוף יצא ממנו רגוע, אחרי שפירק אגרסיות על שק אימון או על יריב ויהיה רגוע כשהוא הולך ברחוב, כשהדבר האחרון שבא לו זה ללכת מכות”.
בסטודיו של נקש, שפתוח כל יום מ-07:00 ועד 22:00, מתאמנות בימים אלה שמונה קבוצות, בחמש רמות שונות. בכל קבוצה יש כ-20-25 מתאמנים, עם מדריכים מקצועיים ולאחרונה החל הסטודיו לעבוד עם אגודת מכבי ת”א. “צוות ההדרכה שלנו הוא המנוסה ביותר בארץ והוא כולל גם מתאגרפים ברמה בינלאומית ומדריכים מנוסים בעלי עשרות שנות נסיון המייצגים את ישראל בתחרויות בינלאומיות”, אומר נקש, “אנחנו משלבים אימון טכני חזק עם התמחות במיזוג כוח, קואורדינציה, תזונה והכל תוך מתן דגש משמעותי על נושאי הבטיחות האישית של המתאמנים”.
אז אם גם לכם נמאס מהתרגולים החד-גוניים של מכוני הכושר ואתם מרגישים שבא לכם להכיר את עצמכם עוד קצת ולשפר את יכולותיכם הפיזיות, הנפשיות והמנטליות, נסו פעם אימון איגרוף. תופתעו לגלות עד כמה זה לא דומה לכל מה שחשבתם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם